לבית זרע ביובלה

בְּטֶרֶם אֵדַע אֵיךְ, בְּאֵיזוֹ זְכוּת וְלָמָּה,

עוֹטָה חָצֵר לְפֶתַע אַדֶּרֶת הַנָּבִיא,

וּבְהִפָּרְשָׂהּ פִּתְאֹם עָקַת מַדְוֶה נֶעְלָמָה,

הָאוֹר מִכֹּל זוֹרֵם וְאוֹר לִלְבָבִי.

הוּא בְּלִפְלוּף גּוֹנֵי עֳפִי הָאִזְדָּרֶכֶת,

בְּרֶטֶט צַפְצָפָה וּבְנִיעַ הַתָּמָר.

גִּבְעוֹל כָּל עֵשֶׂב רַךְ וּבַד עֲדוּי שַׁלֶּכֶת

לִקְרַאת הִגָּלוֹתוֹ נִפְעָם אָמֵן יֹאמַר.

הַלְמַעֲנוֹ הִנְעִים שַׁחְרוּר כָּל־כָּךְ הַשִּׂיחַ

וּבֶחָלָל כְּנֵד קָפְאָה הַדְרַת הֶחָג?

הֲלֵב עוֹלָם נִפְתַּח עֵת אֶל קִרְבּוֹ הֵגִיחַ

מַבּוּל הָאוֹר, הָרֹן, בְּחֹפֶשׁ־לְלֹא־סְיָג?

כָּל צֵל צֻמַּק, נִמְחַק בְּלַהַט צָהֳרַיִם

וְכָל סָפֵק הָיָה בִּן רֶגַע לְבָרִי.

וּכְמוֹ עוֹלָם כֻּלּוֹ הוּשַׂם עַל הָאָבְנַיִם

לְמַשַּׁב מַפּוּחַ נֶאְדָּרִי.