לוגו
הערה למגמת הפועל הצעיר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

המלה סוציאליזמוס לא נפלה ראשונה בועידת העשרים של הפועל הצעיר. היא צפה על פני השטח הפרוגרמטי עוד בימים הראשונים של התגבשות קבוצת הפועלים הקטנה אשר היוותה את “הפועל הצעיר”. כעתה גם אז לא עמדה השאלה: אם אמנם בתוכנה האיכותי של שאיפת הפועל הצעיר נכללת גם המגמה הסוציאליסטית של שחרור העבודה ושחרור האדם העובד; דבר זה לא היה מוטל אף פעם בספק ולא הועמד כלל לויכוח. מה שהועמד לויכוח היתה השאלה אם הגדרה עצמית זו מבטאה ומספקת את כל מלוא שאיפותינו הלאומיות והחברתיות, מבלי להעביר את נקודת הכובד על צד אחד ומבלי לגרום ע“י כך לטשטוש והעלמה של צדדים אחרים. תוכן הויכוח מסביב לשאלה זו, הנימוקים בעד וכנגד, לא נשתנו בהרבה, מזה עשרים שנה. נשתנה רק המתוד ואופן הטיפול בשאלה. שלילת מלחמת המעמדות במציאות הארץ־ישראלית, היתה ראשית ההכרה של הפועל־הצעיר, אשר ממנה נבעו מסקנות מכריעות בפוליטיקה החברתית שלנו. ואם בתקופת בראשית היתה הכרה זו מוכרחה להסתפק בהנחה סכימטית שאין לע”ע מעמדות בא"י — הרי כיום הזה קיבלה הנחה זו גם את בירורה ואת ביסוסה המדעי, מתוך הנסיון של המציאות ומתוך הערכת הגורמים הכלכליים והסוציולוגיים בהתהוות חברתנו החדשה. אבל הכרה זו לא עמדה ואיננה עומדת אף פעם בסתירה לשאיפה המפורשת לשויון חברתי, להרחקת הניצול מפרוצס התוצרת, להלאמת הקרקע ואוצרות הטבע של הארץ ולבנין המשק הלאומי על יסוד עבודה עצמית, בלי מנצלים ומנוצלים המהווה את היסוד הפרוגרמטי של הפועל־הצעיר והקובעת, בלי כל פקפוק, את תוכנו הסוציאליסטי, אם גם רבים בתוכנו שוללים את ההגדרה הזאת.

כל הרוצים לגלות בנקודה זו התנגשות של “זרמים” בתוך המפלגה, בין “ותיקים” ו“חדשים” — לא הגיעו עד חקר מהותו של הפועל־הצעיר. הדברים האלה אינם מכוונים רק לאנשים מן החוץ, מימין ומשמאל, לאלה הרוצים למצוא כאן איזה מקום תורפה או שנס פּוליטי לעצמם. יש גם חברים מבפנים המגלים פנים שלא כהלכה בתוכן הויכוח והבירור המתנהלים אצלנו מסביב לשאלת ההגדרה הפרוגרמטית. גם המתנגדים הכי קיצוניים להגדרה הסוציאליסטית בתוכנו, כמו א. ד. גורדון, אשר רבים נתלים בו ומדברים בשמו, לא התכחשו אף פעם לתוכן האיכותי של הגדרה זו ולא הימינו ממנה, כי אם להיפך הם השמאילו, הם ראו בהגדרה זו המעטת הדמות והשאיפה והעמידו את חובת ההגשמה העצמית כתנאי הכרחי; הם התנגדו לדרך הוולגרית של תפיסת הסוציאליזמוס כפרוצס מיכני, המעריך אל כל חזיונות החיים והחברה מבחינת הלחץ ושטח החיכוכים, היודע רק פורמולות כלכליות וסוציולוגיות, מבלי לדעת גם את חובת־הלבבות ואת כוחו של הרצון האנושי. זהו שמאל ולא ימין. זה שולל כל פשרה והתפשרות בדרך מן האידיאה אל ההגשמה, בניגוד לסמניו המובהקים של הסוציאליזמוס האופיציאלי.

תרפ"ז