לא לפי ‘מוקדם ומאוחר’ כנוסות המסות והרשימות שבספר. ה’פגישות עם השיר והסיפור‘,שער א’, באות בסדר כרונולוגי-ספרותי, ובסופן – עיונים כלליים ביצירה העברית ומקצת עיון בשירת יידיש. ב’דיוקן וקו‘, שער ב’. נקוט מעין דו-עיקרון של סמיכות בזמן ובתחומי העשייה של האישים. ואילו ה’עידורים' שבשער ג' סדורים לפי הגיון של דירוג פנימי וקירבת הבעיות זו אל זו.

‘נופים’ אלה צמחו, כעדות תאריכיהם, תוך כדי עשרים שנה, מהם שהיו בני-לואי למעשי-ספרוּת: כינוס ועריכה ותרגום.

בגוף ראשון נאמרים כמה וכמה מן הדברים; שמא מותר לומר: מתוך זיקה אינטימית אל סופרים, אישים ובעיות; אפשר יש בדברי גם משום מקצת עדוּת, מה היו אלה לבני דורי ולי, לרבים וליחיד.

הקורא המעיין יבחין, כי צינורות, מהם גם כסוּיים, מוליכים מֵחֶלקה אל חלקה ומוסיפים מזו אל זו. אחדים מגדולי גדולינו, מורי ורבותי, שהשפעתם היתה עלי למראשית ימי, אף על פי שלא יוּחד להם הדיבור במפורש, דמות-דיוקנם ארוגה במסכת ברוב דיוני הספר ועיוניו.

‘נופי ספרות’ – וגזעם וסדנם בשיר ובסיפור ובהגות הביקורתית, אך הם יוצאים גם אל מחוץ לתחום הספרותי המובהק. תמצא כאן נסיון ל’בַיית' כמה סוגים ובני-סוג שממעטים לדבר בהם, לעתים אף מתעלמים מהם לגמרי, כך הם ספרי הרבים, פרי ‘שיטה מקובצת’ של קולקטיבים עזי-עשיה אף כי ממעטי-מבע, אך מה שלא יבטא היחיד ינסה לעשות הציבור; והרי – גילויים של ספרות-העבודה שזיווגה יסודות האמור והכתוב: מעשים שהיו לדברים ודברים שהיו ל’כתב ומכתב' המלווים את העושים; והנה – ספרי-העדות בישראל, ואף האגרת כסוג בפני עצמה.

לא ראיתי את הספר אכסניה לכינוס דברי על משוררי יידיש; דברי, הנסבים על שישה מנינים מהם, הרי הם כנוסים-פזורים בספרי ‘מבחר שירת יידיש’. לא הובא כאן אלא מקצת עיון בשירת יידיש בסמיכות, ואף בהקבלה, לעיונים ביצירה העברית.

מ"ב

י“ח בחשון תשכ”ה