בכתב אשר שלח להיקר ששון יחזקאל

סימן: אני צאלח

אַחַי רְאוּ מִשְׁלִי וְנִאוּמוֹ / אֲשֶׁר חֻבַּר לְאִישׁ דַּבָּר בְּעַמּוֹ

נֶפֶשׁ וְגוּף יַחַד מְדֻבָּקִים / גְּוִיָּה חוּץ וְנֶפֶשׁ הִיא פְנִימוֹ

יִתְפָּרְדוּ – הַגּוּף הֲלֹא יִדְמֶה / לְצֶלֶם אִישׁ אֲשֶׁר אֻמָּן רְקָמוֹ

צִיר וַחֲבָלִים יֹאחֲזוּהוּ עַד / אֲשֶׁר יִפּוֹל וְאֵין מִי לַהֲקִימוֹ

אַךְ הַנְּשָׁמָה תַעֲמֹד חַיָּה / בְּחַיָּתָהּ בְּבֵית אֵל וַהֲדוֹמוֹ

לִי כֵן קְרָאַנִי בְעֵת הֵכִין / שְׂשׂוֹן לִבִּי לְדֶרֶךְ אֶת פְּעָמוֹ

חֹסֶן יְשׁוּעָתִי וְנִשְׁמָתִי / בְּעָזְבוֹ אֶת יְדִיד דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ

נִשְׁאַר בְּחֶרְדַּת לֵב כְּאִישׁ לֹא יַ/עֲשֶׂה רַגְלָיו וְלֹא עָשָׂה שְׂפָמוֹ

חַכְמֵי בְנֵי פָרָס וּמָדַי גַּם / בְּנֵי אַשּׁוּר לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמוֹ

יַחַד רְדוּ נֹפֶת מְלִיצַת פִּיו / לְחֵיךְ יִנְעַם דְּבַשׁ שִכְלוֹ וְטַעְמוֹ

בָּרוּךְ אֲשֶׁר כָּךְ לוֹ בְּעוֹלָמוֹ / עֲלֵי אַרְצוֹ וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוּמוֹ.