אַתְּ לֹא תֵדְעִי הָאֵשׁ פִּתְאֹם הָיִיתִי

לְכָל קִירוֹת בֵּיתֵנוּ, אֵם;

וְאֵיךְ הַנְּפָשׁוֹת עָשִׂיתִי בְּחָרָן

אַחֲרֵי מָשַׁכְתִּי בְּלִי רַחֵם.

אַךְ רְנָנָה לִוַּתְנִי כָּל הַדֶּרֶךְ,

וּכְמוֹ פָּנָס עַל מֵי הַלֵּיל

צַעֲדִי הִרְגִּישׁ תַּחְתָּיו שַׁרְשַׁר זָהָב

עוֹלֶה מִתְּהוֹם וְלֹא חָדֵל.

אַתְּ לֹא תֵדְעִי הַקֵּן כָּלִיל שָׂרַפְתִּי,

אוּלַי גַּם אֶת עַצְמִי הָרָן;

רַק זֹאת אֶשְׁאַל: תָּשִׂימִי עַיִן, אֵם,

עַל שַׁרְשָׁרִי וְעַל חָרָן.