ממהלל-אל / אד"ם הכהן - פרויקט בן־יהודה

ממהלל-אל

פרק:

מיקום ביצירה:

1 🔗

הַאִם לֵב אָדָם כִּי בַדָּם שָׁקוּעַ

הָאִם כִּלְיוֹתָיו גִּיד חֵלֶב וּמוֹחַ

וּלְשׁוֹן הַבָּשָׂר תּוֹךְ פִּיהוּ שָׂרוּעַ

אוֹ עֵט צִפּוֹר² כָּנָף בִּימִין אֵין כֹּחַ

הַבְּאֵלֶּה אָדָם! מַהֲלַל אֵל תָּשִׂיחַ

הָאֵל הַמְרוֹמָם מִכָּל שִׂיג וָשִׂיחַ.

2 🔗

כּוֹכָבִים כָּל מִסְפָּר רַב מִצְעָר לָמוֹ

כָּל גּוֹבַהּ נַחְשׁוֹב בָּם יִדְכֶּה יָשׁוּחַ

כָּל מֶרְחָק נַגִּיד כָּאַיִן הוּא בָּמוֹ

כָּל גֹּדֶל נֹאמַר בָּם הֶבֶל וָרוּחַ

הֵם כֻּלָּם יִסְעוּ יָרוּצוּ יִיגָעוּ

זֶה אַלְפֵי שָׁנִים וָאֵל לֹא יָדָעוּ.

3 🔗

וּמִבַּלְעָדָיו אַךְ רֶגַע הֵם תֹּהוּ

וּבְקִרְבָּם יִשְׁכּוֹן וּכְבוֹדוֹ מָלָאוּ

עַל כֵּן אֵין גַּם סוֹף גַּם לָמוֹ כָּמוֹהוּ

וִיבַקְּשׁוּהוּ הֵמָּה גַּם לֹא יִמְצָאוּ

הוֹ אִם הַמְבֻקָּשׁ בִּמְבַקֵּשׁ³ הִנֵּהוּ

וּבְכָל זֶה אִישׁ מֵהֶם לֹא יִמְצָאֵהוּ.

4 🔗

וּמְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים אָדָם אֵיךְ אַתָּה

מִי הוּא זֶה אַתָּה הֲלֹא נַפְשֶׁךָ!

וּמַה נֶּפֶשׁ זוּ הֲלֹא תֹאמַר עַתָּה

מַה תִּדְרוֹשׁ אֱלוֹהַּ הֱיֵה דוֹרְשֶׁךָ

וּמְקוֹם נֶפֶשׁ זוּ בָךְ גַּם לֹא מָצָאתָ

וּלְהַלֵּל אֶת אֵין מָקוֹם לוֹ אֵיךְ בָּאתָ⁴.

5 🔗

וּלְאָן אָדָם רִמָּה תָּבוֹא תַּגִּיעַ

אָן תַּעְפִּיל לַעֲלוֹת אֶל מִי תִּשָׂא עָיִן

כָּל מַהֲלַל אֵל זֶרַע אָדָם הִבִּיעַ

מִנִּי עַד עַד הַיּוֹם כֻּלָּם אַךְ אָיִן

הִרְבּוּ מַהֲלָלִים עַד מֶה לֹא יָדָעוּ

הֶאֱלִיפוּ מִלִּים וּבוֹ לֹא נָגָעוּ.

6 🔗

אֶל מַעֲשָׂיו הַבֵּט וּגְדוֹלוֹת הַאֲזִינָה

דַּע נוֹרָאוֹת בָּם וּתְמַהּ אַךְ תָּמוֹהַּ

כִּי תָבוֹא גַם בָּם לִמְקוֹם לֹא נָבִינָה

אָז מַהֲרָה נוּסָה (כִּי שָׁם הוּא אֱלוֹהַּ)

דּוּמָם אֵין מִלָּה פֶּן תִּתֵּן מִגְרַעַת

כִּי כָל זוּלָתוֹ לֹא יָבִין בּוֹ דַּעַת.

7 🔗

מַעֲשָׂיו הַגְּדוֹלִים נוֹרָאוֹת יַבִּיעּו

וּקְטַנִּים לִמְאֹד נִפְלָאוֹת יַגִּידוּ

הֵמָּה גַם כֻּלָּם לִבֵּנוּ יַכְרִיעוּ

וּבִגְדוֹלוֹת בָּם נַפְשֵׁנוּ יַחֲרִידוּ

עַד סַפֵּר לֹא נוּכַל גַּם אֲשֶׁר בָּמוֹ

וּמַה עוֹד נַגִּיד עַל אֵל זֶה עוֹשָׂמוֹ.

8 🔗

מַהֲלָלְךָ שַׁדַּי כִּי מַהֲלָל לָךְ אָיִן

תְּהִלָּתְךָ אֵל כִּי אֵין בָּךְ כָּל חֹסֶר

מַה נֹּאמַר לָךְ אִם לֹא רָאַתְךָ עָיִן

וּמַה נַּחְשׁוֹב בָּךְ אִם שִׂכְלֵנוּ בֹּסֶר

חִפַּשְׂתִּי כָל רוּחִי אַךְ רֵיקָם שַׁבְתִּי

אַךְ דּוּמִיָּה לִתְהִלָּה לָךְ הִקְרַבְתִּי⁵.

9 🔗

קָחֶנָּה אֱלֹהִים! כִּי אֵין אַחֶרֶת

קָחֶנָּה! וּמִפָּנֶיךָ אָנוּסָה

מֵאֵל מִסְתַּתֵּר נַפְשִׁי מִסְתַּתֶּרֶת

אֲהַלֵּל וַאֲחַלֵּל אִירָא אָחוּסָה

אֶשְׁקוֹר⁶ כִּי אֶחְקוֹר אֹמַר וּמָרִיתִי

הַס! – וּמִיָּדִי גַּם עֵטִי רָמִיתִי⁷.

שירי שפת קדש מהדורה ראשונה מחברת שניה, ווילנא תרט"ז ↩
פאראפראזה ליחזקאל לט, ד (‘עיט צפור’) וכאן הכוונה לנוצת ציפור המשמשת עט לכתיבה. ↩
המְבֻקש במבקש – הכוונה לאל שכבודו מלא עולם. ↩
כדאי להביא כאן את המאמר (ברכות י, ע"א) ‘מה הקב“ה מלא כל העולם, אף נשמה מלאה את כל הגוף – מה הקב”ה רואה ואינו נראה, אף נשמה רואה ואינה נראית’. ↩
דומיה לתהלה – לפי תהלים סה, ב. ↩
אשקור – מלשון שקר, לפי בראשית כא, כג. ↩
רָמיתי – זרקתי. ↩