בסור אוריה אל ביתו בבקר בטרם שובו שנית המערכה, אחר אשר לן ב' לילות בבית המלך (ש“ב י”א)
בת שבע
אוּרִיָּה אוֹרִי הֶאָח הֵן אֶרְאֶךָ! –
אִישִׁי מַחְמַדִּי! הֵן מִקְּרָב לִי שָׁבְתָּ
וּשְׁלוֹמְךָ מַה הוּא וּמַה כָּל בָּדֶיךָ2
הִנַּפְשָׁה נָא דוֹדִי מַה לִי עָרַבְתָּ
(5) הַנַּח חֶרֶב וַחֲנִית כִּידוֹן וָקֶשֶׁת
קַח תַּחְתָּם מָנוֹח אַהֲבָה וָאֵשֶׁת.
אוריה
לָמָּה יוֹנָתִי תַּמָּתִי רֻחָמָה!
הֲסִירוֹתְ מִנִּי כֹּה חִישׁ כָּל הַנֶּשֶׁק
הֵן מָחָר אֵלֵךְ אָשׁוּב לַקְּרָב שָׁמָּה
(10) לִקְרָב וָלָחֶם3 אַךְ יִסְעַר בִּי חֵשֶׁק! –
וַאֲנִי לֹא עַתָּה כִּי עוֹד שִׁלְשׁוֹם בָּאתִי
וּלְאַהֲבָתֵךְ רַעְיָה! אָמְנָם חָטָאתִי!.
בת שבע
הַאַף זֹאת אָמְנָם כִּי עַד כֹּה פָּרַצְתָּ
לָבוֹא הֲלוֹם וּנְוָתְךָ לֹא פָקַדְתָּ
(15) חוֹמַת רַּבָּה גִבּוֹר! עוֹד לֹא נָתַצְתָּ
וּלְתֵל עֹז אַהֲבָה תִּלְעָג כִּי לָכַדְתָּ
הַחִתִּי, הֲעַל כֵּן שִׁמְךָ קָרָאוּ
כִּי חִתַּתַּנִי הָהּ! – וּדְבָרַי לָעוּ.
אוריה
נוּחִי נָא וּדְעִי מַה אֶתְמוֹל הֵשַׁבְתִּי
(20) גַּם לַמֶּלֶךְ עֵת אֶל בֵּיתִי שִׁלְּחָנִי
"יוֹאָב וִישֻרוּן בַּשָּׂדֶה עָזַבְתִּי
וַאֲרוֹן אֵל בַּחוּץ וּבוֹא בַיִת אָנִי? –"
וּדְעִי כִי מִקְּרָב לַמֶּלֶךְ נִקְרֵאתִי
וּלְהָחִישׁ אֶל יוֹאָב מִכְתָּב צֻוִּיתִי.
בת שבע
(25) הוֹי שׁוֹד וָרֶצַח! הֵן רַבּוֹת אָבִינָה –
הַמֶּלֶךְ קָרָא לָךְ לִירוּשָׁלַיִם
גַּם אֶל נָוְךָ אָמַר: לֵך נָא אַף לִינָה
וַתְּמָאֵן אִישׁ אֵמוּן! זֶה גַּם יוֹמַיִם
עַתָּה זֶה מִכְתָּב אֶל יוֹאָב שׁוֹלַח
(30) וּבְיָדְךָ הָהּ! – חֵץ הוּא – לִבִּי פּוֹלֵחַ!.
אוריה
מַה זֹאת יָפָתִי הָהּ! פֶּן תֶּמֶס4 אֵלֶךְ
וּרְאִי נָא כִּי פֶתַע חָוְרוּ פָנַיִךְ
הַעַל כִּי זֶה אִישֵׁךְ נִקְרָא לַמֶּלֶךְ
גַּם כִּי שִׁלְּחָנִי אֶל בֵּיתִי אֵלַיִךְ
(35) וּבְיָדִי אִם יִשְׁלַח סוֹד הַמִּלְחֶמֶת
הַעַל כָּל-כָּבוֹד זֶה הִנָּךְ זוֹעֶמֶת.
בת שבע
הוֹי מַחְמַד לִבִּי! לוּ גָּלּוֹת אוּכָלָה
אֶת הַטָּמוּן תַּחַת לִבִּי אֶל גָּבֶר
הוֹי לוּ יָדַעְתָּ מַה רוּחִי חֻבָּלָה –
(40) אַךְ סוֹד הוּא עִמִּי וּלְבָבִי לוֹ קָבֶר –
הֵן לָקַח הֶעָשִׁיר אִם רָב צֹאנֵהוּ.
כִּבְשַׂת אִישׁ הָרָשׁ וִיחִידַת נָוֵהוּ.
אוריה
אֶת סוֹדֵךְ לֹא אֵדַע – וּמְשָׁלֵךְ פֶּלִאי
טָמוּן בִּלְבָבֵךְ גַּם לֹא אֹבֶה דַעַת –
(45) הָבָה נָא נִשְׁקִי קֵין5 חֲנִית וָתֶלִי!
וּדְבַר מֶלֶךְ אָץ – פֶּן אֶתֵּן מִגְרַעַת
וּשְׁקִינִי נָא רָעְיָה טֶרֶם אֵצֵאָה
הָנִיחִי רוּחֵךְ מִכֹּל זוּ יָרֵאָה.
בת שבע
הַלְעוֹלָם אוּרִיָּה מִנִּי תִפָּרֶד
(50) לִמְקוֹם הַמַּעֲרָכָה שָׁם לִשְׁדֵה קָטֶל
בִּמְקוֹם שָׁם עַמְּךָ מַאֲכָל לִבְנֵי מָרֶד
שָׁם עַמּוֹן עַל עַמִּי כָּל חִצָּיו יָטֶל
מַה תָּרוּץ אֶל הוֹרֵג תַּחַשׁ אֶל קֶטֶב
אוֹיָה רַע וָמַר! – אֱלֹהִים אַךְ יֵיטֶב.
אוריה
(55) וּבוֹ שׁוּר אֲדַלֵּג6 עַל עַזָּה אָעֹזָה
עַמֹּון חֵץ יִדְרוֹך וַאֲנִי אֲמוֹלֵלָה7
קַשׁ אֶתֵּן קַשְׁתּוֹ וּגְדוּדָיו אֶגֹזָה
אָדֵק אֲנַפֵּץ אֶרְקַע אָבוּס סֶלָה! –
וּכְבָר יַרְעִים שָׁם צָר שִׁמְעִי הַאֲזִינִי!
(60) הָחִישִי נִשְׁקִי – אָשָּקֵךְ וּשְׁקִינִי.
בת שבע
הֵא לָךְ כָּל בַּרְזֶל חֲתָן דָּם וָנָפֶשׁ;
עַל שַׁעֲרֵי רַבָּה עַל בַּרְזֶל צָר יָחַד –
לִבִּי כַיָּם יִרְעַשׁ וַיִּגְרוֹשׁ רֶפֶשׁ
הֵא לָךְ בִּרְכוֹתַי וּנְשִׁיקוֹתַי יַחַד;
(65) הָאִיר נָא אֵל! עַל אוּרִיָּה אוֹרֶךָ
וַחֲתַת הַחִתִּי הַנְחַת עַל עָרֶיךָ8 .
אוריה
זוּ לֶחְיֵךְ אֶשַּׁק דִּמְעָתֵךְ תַּשְׁקֵנִי
כֵּן אַדְמַת עַמּוֹן מִדָּמָם אַשְׁכִּירָה
אַךְ לוּ גַם חָפֵץ אֵל כִּי שָׁם יִקְטְלֵנִי
(70) שָׁם חָלָל אֶשְׁכַּב וּבִשְׁמֵךְ אַזְכִּירָה
בַּעֲזוֹב יָדִי נֶשֶׁק לֹא אֶעֶזְבֵנוּ
וּשְׁמֵךְ עוֹד יִקְרָא פִי הוּא יַסְגִּירֶנוּ.
בת שבע
וִיהִי שָׁלוֹם צֵאתְךָ וּבְשָׁלוֹם שׁוּבָה
וּבְזִמְרַת יָהּ וָעֹז עַל עֹז וָיֶשַׁע
(75) יָשׁוּב הָרָשׁ אֶל כִּבְשָׂתוֹ הָעֲזוּבָה
וּפַחְדִּי אַל יַחְשׁוֹב לִי אֵל אָז פֶּשַׁע –
אָז תִּלְכּוֹד מִיַּד צָר רַבָּה נִשְׂגָּבָה
וּמִיָּד עָשִׁיר הַכִּבְשָׂה אָז שָׁבָה.
אוריה
אָמֵן! כֵּן יֹאמַר אֵל לִירוּשָׁלַיִם
(80) וּלְדָוִד מַלְכִּי וּלְיוֹאָב שָׂרֵהוּ
לִלְכּוֹד אֶת רַבָּה גַּם אֶת עִיר הַמַּיִם9
וֶאֱלִילָם מִלְכּוֹם עִם חָנוּן מַלְכֵּהוּ
וּכְגִבּוֹר בַּקְּרָב אִם גַּם שָׁם אֶפּוֹלָה
וּבְעֹז אֵל וּבְזִכְרֵךְ אָשׁוּב לִשְׁאוֹלָה (הולך).
בת שבע (לבדה)
(85) אוּרִיָּה הָלַךְ גַּם לִבִּי עוֹד אָיִן
וּמִי יוֹדֵעַ הֶאָשׁוּב אֶרְאֶנוּ
לֹא הֵבִין לִבּוֹ אֶת לֹא שָׁרָה עָיִן
וּדְבַר מֶלֶךְ הוּא – לֹא אוּכַל אַרְאֶנּוּ
וַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ הָאֵל אוֹתוֹ יַעֲשֵׂהוּ
(90) כִּי גַם לֵב מֶלֶךְ יַט לַאֲשֶׁר יַטֵּהוּ.
אוריה (לבדו)
הָהּ לִבִּי אוֹבֵד בַּת שֶׁבַע עָזַבְתִּי
הֵן מָשָׁל זֶה אָמְרָה כֵּן גַּם חָלַמְתִּי
עִם עַבְדֵי מַלְכִּי לַיְלָה כִּי שָׁכַבְתִּי
כִּי לָקַח עָשִׁיר כִּבְשָׂתִי רִחַמְתִּי
(95) אַךְ מָה סּוֹדהּ זֶה בִּלְבָבָהּ קָבָרָה?
וּלְמִכְתָּב שׁוֹלְחִי מַה זֶה כִּי הָשְׁבָּרָה? –.
קול ממרום (שם י“ב י”א וי"ב)
מַפְרִיד בֵּינֵיכֶם, מִנָּשָיו יִפָּרֶד
וּבְגָלוּי לוֹ יֵעָשׂ מַעֲשֵׂהוּ סֵתֶר
עָלָיו מִבֵּיתוֹ אָקִימָה בֵּן מָרֶד
(100) יִשְׁכַּב אֶת נָשָׁיו אַף יִשְׁאַף הַכֶּתֶר
גַּם הַבֵּן זֶה גַם בַּקְּרָב יַעַרְכֵהוּ
גַּם יַד יוֹאָב זֶה יִשְׁפּוֹךְ דַּם לִבֵּהוּ.
אוריה (לפני חומת רבה)
מַה עַזָּה הוֹי יַד צַר פֹּה חוֹמַת שַׁעַר!
הֲנוֹאָל יוֹאָב וּמְזִמּוֹתָיו נָעוּ
(105) מַה הִגִּישָׁנִי עַד לְחֲמַת הַסַּעַר?! –.
אֵלַי חֵילִי! הִלָּחֲמוּ אַל תִּיגָעוּ
חִישׁ עַל חֵיל צָר עִמָּכֶם אֶתְנַפֵּלָה!
וּבְעַד מַלְכֵּנוּ וּבְעַד יוֹאָב סֶלָה!.
סַעֲרוּ הַשַּׁעַר וּבְרֹאשְׁכֶם הִנֵּנִי!
(110) חִרְבוּ וּדְקוֹרוּ וִירוּ חֵץ וּקְלָעוּ! –
הָהּ! – חֵילִי שָׁב אָחוֹר וַיַּעַזְבֵנִי
הָהּ חֵץ- הָהּ חֶרֶב- עַד לִבִּי נָגָעוּ
הֵא קַיִן- שִׁרְיוֹן- אֶפּוֹל- פֹּה עַל גֶבַע
הָהּ דַּם לִבִּי – אָמוּתָה – פֹּה – בַּת שֶׁבַע!!.
-
להורות בא אמון לב גבורי ישראל שרי צבאות, למלך במלחמתו ↩
-
בדיך – אבריך, במשמעות זאת מצוי רק ברבים, לפי איוב יח, יג. ↩
-
וָלָחֶם – מלחמה, לפי שופטים ה, ח. ↩
-
תמס – לפי תהלים נח, ט. ↩
-
קין – להב–החנית, לפי שמואל ב כא, טז. ↩
-
לפי שמואל ב כב, ל. ↩
-
אמוללה – לפי תהלים נח, ה: ‘דרך חציו כמו יתמוללו’. ↩
-
עריך – שונאיך, לפי שמואל א כח, טז. ↩
-
עיר המים – רבת–עמון, לפי שמואל ב יב, כז. ↩