תשׁת חשׁך ויהי לילה
(תהלים קד)
אַךְ עָבְרָה כִּמְעַט
מִזֶּה אַךְ הֶעְתִּיקָה,
אַךְ הָלְכָה לָהּ שֶׁמֶשׁ
עוֹד לֹא הִרְחִיקָה,
עוֹד עַל אַחְרִית יָם1
נַכִּיר אֲשׁוּרֶיהָ,
וּבְעֵינֵי חֶמְלָה
עוֹד תַּבִּיט אַחְרֶיהָ,
עוֹדֶנָּה יוֹרֶדֶת
מִקְּצֵה שָׁמֵינוּ,
עוֹד שׁוּלֵי שַׂלְמָתָהּ
נִרְאִים אֵלֵינוּ,
וַיֵּדַע וַיָּקָם
חשֶׁךְ מֵאָרֶב,
נֵעוֹר חִישׁ לָצֵאת
כִּזְאֵבֵי הָעָרֶב,2
מִתַּחְתִּית אֲבַדּוֹן
מֵעִמְקֵי שַׁחַת,
מִסָּבִיב לָאָרֶץ
מִתְּהוֹמוֹת תַּחַת,
יָצָא זֶה וַיִּרֶב
פָּשַׁט — וַיַּעַל,
עַל תֵּבֵל כֻּלָּהּ
עַד עָבִים מִמַּעַל,
כִּחֵשׁ בָּאָרֶץ3
אָמַר אֵין שָׁמַיִם,
וָיִּבְלַע כֹּל בָּמוֹ
כַּמַּבּוּל מַיִם,
תֵּבֵל זוֹ וִיקוּמָהּ
אֵיךְ לֹא נוֹדָעוּ,
וִיפִי צֶאֱצָאֶיהָ
אֵיפֹה נִבְלָעוּ.
זֶה חשֶׁךְ לֹא הוֹד לוֹ
לֹא חֵן לֹא יֹפִי,
בַּלָּהוֹת כֻּלּוֹ
אַךְ מָשְׁחָת וָדֹפִי,
מִשְּׁחוֹר יִשְׁחַר פָּנָיו
מֵאוּד כִּירַיִם,
יַפְחִיד כָּל רוֹאוֹ
וִיעַוֵּר עֵינַיִם,
שִׁכַּח4 בֶּחָלֶד
נֹעַם אוֹר זוֹרֵחַ,
גַּם הוּא חצֵּי חֶרֶס5
עַתָּה שׁוֹכֵחַ
לֹא זָכַר בֹּקֶר
וּכְלֹא יָדַע שַׁחַר,
עַל לִבְנַת יוֹם אֶתְמוֹל
הוּא אַפּוֹ יַחַר,
דַּרְכּוֹ לַהוֹלְכִים
מִבְּלִי קֵץ גָּדֵלָה,
כֻּלָּהּ חַתְחַתִּים
אַךְ מוֹקֵשׁ בָּהּ סֶלָה,
שָׁם לִילִית וּשְׂעִירִים
רָקְדוּ גַּם יַחַד,
הֵם הַיִּלּוֹדִים
לִבְעָתָה וָפַחַד.
רָאוּהוּ מֵרָחוֹק
רוֹעֵי בָאָחוּ,
פָּר וּמְרִיא וּרְאֵם
הָעִירָה בָּרָחוּ,
הָאִכָּר וּבְקָרוֹ
לָשׁוּב יִמְהָרוּ6,
כָּל עֶדְרֵי מִקְנֶה
הַבַּיְתָה יִנְהָרוּ,
גַּם רוֹעָם למְעוֹנוֹ
יֶחְרַד אַחֲרֵימוֹ,
מֵעֲנַן אֲבַק רַגְלָם
יִרְעַם עָלֵימוֹ,
כִּי יַחְשׂוֹךְ מֵחשֶׁךְ
נֶפֶשׁ מִקְנֵהוּ,
וּמֵאוֹרְחֵי לַיְלָה
אוֹכְלֵי צֹאנֵהוּ;
רָאָה וַיֵּרֶד
הַבּוֹצֵר מִגֶּפֶן,
מֵעָמִיר וּצְבָתִים
הַקּוֹצֵר יִפֶן,
כּוֹרְתֵי עֵץ יֵצְאוּ
מִסִּבְכֵי הַיַּעַר,
הַשָּׂחִים בַּשָּׂדֶה
בָּאוּ הַשַּׁעַר,
הוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ
כָּל היּוֹם יָפוּצוּ
עַתָּה לִמְלוּנָתָם
כֻּלָּם יָרוּצוּ,
סָגְרוּ דַלְתוֹתָם
וּשְׁעָרִים הֵגִיפוּ,
עַד יַעֲבוֹר מָגוֹר
לָצֵאת בַּל יוֹסִיפוּ,
הֶמְיַת עִיר וּשְׁאוֹנָהּ
פִּתְאם אֵיךְ סָפוּ,
וּמְלוֹאֵי קִרְיָה
מֵחשֶׁךְ רֻדָּפוּ,
הָרְחוֹבוֹת הוּרָקוּ
בָּתִּים מָלָאוּ,
כָּל רוֹאֵי שֶׁמֶשׁ
בִּנְוֵיהֶם נֶחְבָּאוּ,
עַתָּה אַךְ חָרְבָּה
דּוּמָם אֵין כָּמוֹהוּ,
חשֶׁךְ הֲדִמָּנוּ7
הוּא רֹאשׁ כָּל תֹּהוּ.
עוֹד אַחַת הִיא לָנוּ
זֹאת אֵשׁ יוֹקֶדֶת,
וּכְמוֹ אֶת הַכְּפִיר
גַּם אוֹתוֹ מַפְחֶדֶת,
אַךְ בָּהּ אֲנָשִׁים
מִן גֵּו יַבְרִיחוּהוּ,
וּמְעַט מִסָּבִיב
אַךְ בָּהּ הֲנִיסוּהוּ,
גַּם שָׁם בַּשְּׁחָקִים
וּמְרוֹמִים עָלֵימוֹ,
גַּם הֵמָּה כֻּלָּם
הֱעֶלוּ נֵרוֹתֵימוֹ,
אַךְ הוּא בַּעֲבִי גַבָּיו8
עוֹד עַז הִנֵּהוּ,
לֹא גֵרְשׁוּ כָּל אֵלֶּה
אֶפֶס קָצֵהוּ.
אַתָּה אֵל נָאוֹר
וּמְקוֹר הָאוֹר אַתָּה!
וּלְבַדְּךָ מֵאָז
אוֹר וָחֹשֶךְ שַׁתָּה;
כִּי אוֹר כִּימָה וָעָשׁ9
וּכְסִיל זוֹרֵחַ,
שַׁלְהֶבֶת שֶׁמֶשׁ
גַּם נֹגַהּ יָרֵחַ,
עַפְעַפֵּי כּוֹכְבֵי רוֹם
שָׁמָּה גָדֵלוּ,
מִכְּנַף שַׂלְמַת אוֹרָךְ
כֻּלָּם יָהֵלּוּ!
הֵן חֶשְׁכַת הַתְּהוֹם
לֹא תַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ10,
אַף כִּי חשֶׁךְ זֶה
הוּא אוֹר מוּל עֵינֶיךָ,
כִּיָּמִים כַּלֵּילוֹת
עֶלְיוֹן! תִּרְאֵנוּ,
נֹכַח פָּנֶיךָ
גַּם עַתָּה הִנֵּנוּ,
אַךְ עֵינֵי כָל בָּשָׂר
עַתָּה חָשָׁכוּ,
אַךְ נֵרוֹת הַחַיִּים
הֵמָּה נִדְעָכוּ.
גַּם מַעֲשֶׂיךָ אֵל!
חשֶׁךְ לֹא יָדָעוּ,
וּבְכָל תַּעְתּוּעָיו
מַעְגְּלוֹתָם לֹא נָעוּ,
שָׁמְרוּ גַּם בַּעֲלָטָה
חֹק לָהֶם שַׂמְתָּ,
וּבְמִסְתָּר עוֹשִׂים
כֹּל בָּהֶם חָתַמְתָּ,
כִּי תָמִיד עֵינֶיךָ
בָּהֶם יַבִּיטוּ,
בַּל מֵחֻקּוֹתֵיהֶם
עַד מָה יַמְעִיטוּ.
שָׁם תַּחַת שׁוֹאָה11
מַיִם יִתְגַּלְגָּלוּ,
יִצְּרוּ אָרְחוֹתָם
מִקֶּדֶם אָזָלוּ,
לִמְאוֹר חֶפְצֶךָ
בִּמְדִינוֹת סָבָבוּ,
וּדְבָרְךָ כָּאֵשׁ
מַיִם לֹא עָזָבוּ,
מֵהָרִים יֵצֵאוּ
אֶל יָם יִסָּעוּ,
בִּישִׁימוֹן מִדְבָּר
בָּאֹפֶל לֹא תָעוּ,
גַּם שָׁם בַּיַּמִּים
אַף לֵילוֹת יַעֲבוֹדוּ,
כִּי תִקְרָא אֵלֵימוֹ
יַחַד יַגֹדּוּ12,
וּבְמַעְלוֹת סֻלָּם
מִקֶּדֶם עָשִׂיתָ,
בָּם עוֹלִים גַּם יוֹרְדִים
כִּי כֵן צִוִּיתָ.
רִבּוֹת צִמְחֵי שָׂדֶה
עֵינֶיךָ בָמוֹ,
בַּל חשֶׁךְ מִפָּעְלָם
יַשְׁבִּית אוֹתָמוֹ,
אֶל אַלְפֵי עֵץ יַעַר
חָקְךָ יוֹפִיעַ,
בַּל זֶה מִמַּעֲשֵׂיהֶם
אוֹתָם יַפְרִיעַ,
יִשְׂאוּ בִרְכָתָם
מֵעָפָר וּמַיִם,
וּבְמַחְשָׁךְ יִשְׁלָחוּן
מָנוֹת אַפַּיִם,
לַבַּד לֶעָלֶה
לֶעָנָף וּלְפֶרִי,
לָאִישׁ יָבוֹא חֶלְקוֹ
בַּל יֵלְכוּ קֶרִי.13
הֲמוֹן הַפְּרָחִים
מֵעֲשׂוֹת בַּל נֶעְצָרוּ,
מַרְאֵיהֶם שׁוֹנִים
בָּאֶמֶשׁ שָׁמָרוּ,
הַלָּבָן יַלְבִּין
אֲדֻמִּים יַאְדִּימוּ,
וּכְשָׁכְבָם בָּעֶרֶב
כָּכָה יַשְׁכִּימוּ,
גַּם שׁוֹשַׁנָּה עַתָּה
תֵּיטִיב מַרְאֶיהָ,
לִמְעִירֵי שַׁחַר
תִּצְפּוֹן מַחְמַדֶּיהָ,
שָׁם תַּלְמֵי שָׂדוֹת
עֲרֻמִּים יָלִינוּ,
וּבְשַׂלְמַת דֶּשֶׁא
לַבֹּקֶר יַרְנִינוּ.
אַךְ אֶל כָּל הָחַי
חֹשֶךְ לָעַוֶּרֶת,
וּלְמַעַן תִּנָּפֵשׁ
נֶפֶשׁ נֶעְכֶּרֶת,
מֵרוֹב עֲמַל גֵּו
וִיגִיעַת הָרוּח,
עַתָּה הִיא תַרְגִּיעַ
עַתָּה תָנוּחַ,
הַיְגִיעָה תַּשְׁכִּיב
בֶּן אָדָם דַּל כֹּחַ,
וּתְיַשֵּׁן אוֹתוֹ
עַל בִּרְכֵּי מָנוֹחַ,
אַךְ לִבּוֹ וּקְרָבָיו
הֵם עוֹד יָקוּמוּ,
מָחְזִיקִים בִּמְלַאכְתָּם
וּבַל יָנוּמוּ,
דָּמוֹ לֹא נִדְמָה14
גַּם לֵחֹה שָׁלוּחַ,
לֹא שֻׁנּוּ לֹא יִישְׁנוּ
הוֹלְכִים לָרוּחַ,
לִשְׁמוֹר אֶת נַפְשׁוֹ
אֵל שַׁדַּי צִוָּמוֹ,
עַד תָּקִיץ מִשְּׁנָתָהּ
עַד שׁוּבָהּ לָמוֹ.
-
אחרית ים — הכוונה לאופק הים, לפי תהלים קלט, ט. ↩
-
לפי חבקוק א, ח. ↩
-
כחש בארץ — כפר בקיום הארץ, לפי איוב ח, יח. ↩
-
שכח – השכיח, לפי איכה ב, ו. ↩
-
חצי חרס – קרני השמש. ↩
-
יִמְהָרו – יְמַהֲרו בלשון דורנו, לפי תהלים טז, ד. ↩
-
הדמנו — לפי ירמיהו ח, יד. ↩
-
גביו — מלשון גב, לפי איוב טו, כו, תמונת החושך הלוחם בעזרת גבי מגיניו. ↩
-
עש — עיש, קבוצת כוכבים, לפי איוב ט, ט. ↩
-
לפי תהלים קלט, ב. ↩
-
שואה — במובן סערה, לפי איוב ל, יד. ↩
-
יגדו — יתאספו, לפי תהלים צד, כא. ↩
-
קרי — עקשות, לפי ויקרא כו, כא ועוד. ↩
-
נדמה — נכחד, לפי ישעיהו טו, א. ↩