בכנסת, 22 בדצמבר 1964
אישי היושב־ראש, חברי הכנסת,
לפני שבוע בדיוק מסרתי הודעה לבית הזה על התפטרות שהגשתי יום קודם, ב־14 בדצמבר, לנשיא. נערך אז דיון ואיני רואה צורך לחזור עתה על ענין ההתפטרות. אעיר רק, באופן כללי, כי מה שאירע איננו חורג בשום פנים מן המנהג המקובל במדינות בעלות ממשל דמוקרטי. שבע־עשרה שנה אינן פרק זמן ארוך בחייה המדיניים של אומה. בהדרגה בונים אנו את חיינו הממלכתיים תוך מאבק מתמיד, התגוננות ומפעלים אדירים בקליטה ובפיתוח. אנו משתחררים בהדרגה מהרגלים ומדרכי נוהג שיסודם בהעדר גוף ממלכתי ומסגלים לעצמנו את כוחה, את דרכי ארגונה ואת מוסרה של מדינה מתוקנת. אנו מצוּוים לשקוד על טהרם המוסרי ועל הגיון פעולתם הממלכתי של מוסדות המדינה, וכל החרד לערכים אלה אינו יחיד ואינו בודד ומבודד בעם. עזה אמונתי ותקותי שזוהי נחלת הכלל כולו.
שלשום, ב־20 בדצמבר, הטיל עלי נשיא המדינה, שניאור זלמן שזר, להרכיב ממשלה. הממשלה שאני מציג לפניכם הפעם זהה בהרכבה המפלגתי והאישי עם הממשלה שהתפטרה לפני שמונה ימים. אני רוצה להשתמש בהזדמנות זו כדי להודות למפלגות ולשרים שנחנו בתחושת השעה ולא הכבידו על מעשה הרכבת הממשלה, שקמה תוך פחות מארבעים ושמונה שעות אחרי שהנשיא הטיל עלי את התפקיד.
הממשלה תוסיף לפעול על סמך קוי היסוד וההסכמים הקואליציוניים שהיו בתקפם בימי הממשלה הקודמת, ואיני צריך לומר שנשקוד על ביצועם ועל מילוים.
היה אולי מקום להרחבת המעגל הקואליציוני, אבל דבר כזה היה מחייב, כמובן, זמן ממושך יותר. הזמן הזה לא עמד לרשותי גם משום שאנו עומדים בשנה האחרונה של תקופת הכנסת הזאת וגם משום שחָזקה עלי מצוַת הנשיא והציבור גם יחד, להחיש את מעשה ההרכבה.
בדרך כלל רוצה אני לומר, כי יש משום בגרות פרלמנטרית בסיום קאדנציה של הכנסת כסדרה וכהלכתה, בלי הקדמת בחירות, ויש לשאוף לכך. יש אומרים כי ארבע שנים בין בחירות לבחירות אף הן אינן תקופה מספקת; אולם דומני שאין חולק, כי אין זאת תקופה ארוכה מדי, אם אמנם רוצים אנו שממשלה תוכל ליטול על עצמה משימות תכנון בכל שטחי חייה של המדינה ואף לבצע את תכניותיה. הגם שאנו מצטערים על שהיה הכרח להגיש התפטרות לנשיא ולגרום, אמנם, לשבוע שהיה מבחינה פורמלית “בין מלכות למלכות”, אינטרגנום בלע"ז, איני סבור שהדבר הסב נזק ממשי. לא היתה שום אוירה של “מעבר” בממשלה, אולי משום שהיינו בטוחים כולנו כי היא תתחדש במהרה. המשכנו לשקוד על כל אותם הענינים השוטפים שממשלה מצוּוה לשקוֹד עליהם במדינה, כלפי פנים וכלפי חוץ.
הנה בעצם יום התפטרותי הגיש שר־האוצר לכנסת את תקציב המדינה לשנת הכספים 1965־1966. בלי שאכנס לתחומו של שר־האוצר, רוצה אני לציין את מגמות היסוד של הממשלה שבאו לידי ביטוי בתקציב זה והן מתוות את דרכי פעולתה של הממשלה בשנה הבאה: התמדה בהגברת כושר הקליטה, הפיתוח והשיכון; צמצום הפער במאזן התשלומים; מלחמה בניפוח הצריכה האישית והציבורית; ראשית הרחבה של גיל החינוך, וכונתי הפעם להרחבת המסגרת לגילאי 3 – 4, עם תנופת־פיתוח גדולה בתחומי ההשכלה והמדע.
התפתחות רבה עוברת עלינו בשטח ההשכלה הגבוהה. הפעם רוצה אני לציין במיוחד את התפשטות הלימודים הגבוהים בעוד שתי ערים: בחיפה ובבאר־שבע.
מלבד המוסד הותיק, הטכניון המתרחב והולך, ניתן עתה בחיפה חינוך אוניברסיטאי ליותר משבע־מאות תלמידי יום בפקולטות למדעי הרוח והחברה. זהו יסוד להתפתחות נרחבת בעתיד, גרעין לאוניברסיטה בחיפה.
גרעין להתפתחות החינוך הגבוה קיים עתה גם בבאר־שבע והתפתחותו בעתיד תשתלב בצמיחתה של בירת הנגב שהיתה לעיר ואם בישראל ומונה כבר כיום מאות אקדמאים. כבר עתה משתתפים בה עשרות תלמידים בקורסים להשתלמות ובלימודי הביולוגיה. לרשות החינוך המדעי בדרום יעמדו במשך הזמן גם המעבדות ומיתקני המחקר של המפעלים בתוך באר־שבע ובסביבתה. אני בטוח, כי התפתחותו של הנגב והתפתחותה של בירתו יתבעו ויצדיקו תנופה גדולה בשטח זה.
על זאת יש להוסיף, כמובן, את ההתפתחות הרבה העוברת על מוסדות ההשכלה הותיקים והחדשים בירושלים, בתל־אביב וברחובות. במשך השנה שנותרה לתקופת הכנסת נראה את ראשית פריים של מאמצים שנעשו בידי הממשלה בשטחים שונים. בימים אלה נבחרה החברה שתבצע את הסקר הדרוש בשביל הכוּר המשולב לייצור חשמל ולהמתקת מי־ים. עם תום עבודתה נתעשר בידע, ונקוה, כי נהיה קרובים יותר לראשית הביצוע. ברכת מי המוביל הארצי, וברבות הימים גם המים המומתקים, תשנה את המפה החקלאית של המדינה, ולא רק החקלאית. נזכה לראות את התכניות ליישובו של חבל הבשוֹר מתבצעות בקצב מהיר יותר. והוא הדין ביחס ליישוב הגליל המרכזי, אשר את ראשיתו כבר אנו רואים היום. והייתי יכול להוסיף ולמנות עוד ועוד, כגון תוצאות הרחבת מפעל ים־המלח ומפעלים אחרים.
מבחינה אחת אין הממשלה, שאני מציג היום, דומה לקודמתה. אם מותר לי להעיד על עיסתי – אומַר שזהו שינוי לטובה. יהיה לנו מעתה שר ומשרד לתיירות.
איני צריך להרבות דברים על חשיבותה של התיירות לנו, גם מבחינת ההסברה בעולם, גם מבחינת הידוק הקשרים עם העם היהודי בתפוצותיו וגם מבחינת המשק. הכנסותינו מן התיירות משתוות כבר עתה להכנסותינו מענף היצוא החקלאי הגדול שלנו – מההדרים. עדיין לא הגענו לשיעור שתופסת התיירות בהכנסתן של ארצות התיירוּת הקלאסיות, אבל אין לי ספק שהפיתוח בשטח זה יתרחב וילך ואתו תגדל חשיבותו היחסית של הענף הזה למשקנו.
הדבר מחייב, כמובן, שימת־לב וטיפוח רב. לא ייתכן שבדרג הממשלתי יהיה טיפוח זה מיוצג על־ידי שבר קטן מזמנו של ראש־הממשלה העסוק בדרך הטבע בדברים אחרים. ההחלטה להקים משרד תיירות היא מסקנה הגיונית מן ההישגים ומן הצרכים בשטח זה.
לפני שמונה שנים קמה חברת התיירות ליד משרד ראש הממשלה, ומאז גדל פי שבעה מספר התיירים לשנה, וההכנסות גדלו פי שלושה־עשר ויותר, וזאת בענף יצוא שהערך המוסף שלו גבוה במיוחד. מלבד זאת הושקעו השקעות עצומות במפעלי תיירות, הורחב המעגל הגיאוגרפי והחברתי גם יחד של התיירים והתהדקו הקשרים עם עמים ועם קיבוצים יהודיים. נקוה כי השר והמשרד החדש על חברותיו יוסיפו תנופה להתפתחות זו.
מניתי רק כמה דברים שהממשלה נתונה בתוך תהליך עשייתם והיא תמשיך בהם. כמובן שאין, ולא יכול להיות, שינוי לגבי המטרות הגדולות הניצבות לפני הממשלה.
כמקודם, נעלה על ראש מעיינינו את ביצור בטחונה של המדינה, את כוחה להרתיע תוקפן ולעמוד בפניו, אם יהא צורך בכך, ולהדפו. היו לי לא מכבר הזדמנויות, גם בבית הזה וגם מחוצה לו, לעמוד על אָפיה החדש־ישן, ארוך־הטוח, של התוקפנות הנאצרית. הדברים הללו עומדים בעינם והוא הדין במסקנות המתחייבות מהם. רמז לכוננות המגן בא לידי ביטוי במה שאירע לא מכבר בגבולנו הצפוני. ואם יהיה לנו צורך בתזכורת, באה לנו התזכוֹרת הזאת.
איני יכול שלא להביע צערי העמוק, על שברית־המועצות ראתה להמשיך במנהגה הקשוח ושוב הטילה וטו על הצעת ההחלטה שהועלתה בענין זה במועצת הבטחון. גם ההצעה האמריקנית־בריטית, שזכתה בתמיכת הרוב המכריע של מועצת־הבטחון והוכשלה, לקוּיה בהתחמקות מהצבעה על התוקפן האמיתי – הסורים. אבל גם הצעה מתחמקת זאת הופלה בכוח הוטו הסובייטי, וזאת רק משום שהמציעים סירבו להפוך את האמת על פיה ולהאשים אותנו בתוקפנות. הוטו הוטל רק משום שעמי העולם לא הסכימו לגנוֹת את ישראל על התגוננותה מפני הפגזת־רצח שכוּונה לישובים קיבוציים שלוים, על נשיהם ועל טפם. זהו המשך לגישה חד־צדדית ומתעלמת, תוך התיצבות לימין אויבינו בנפש.
במקביל לשקידה הישירה על בטחוננו, חייבים אנו להוסיף ולטפח ידידות עמים ומדינות לישראל. עצם קיומה של ידידות זו מצטרף במישרין ובעקיפין ליכלתנו להרתיע תוקפנות. אציין כאן, בראשי פרקים, כמה מן המאמצים המשתלבים במגמתנו זו.
היתה לי ההזדמנות לדווח לכנסת על ביקורי בוושינגטון ובפאריס. נמשך והולך המגע עם ארצות־הברית. היחסים מתנהלים ברוח של הבנה ושל ידידות בשטחים חשובים. דבריו של הנשיא ג’ונסון, בדבר שמירת עצמאותן ושלמותן של מדינות האיזור, קיבלו תוקף־משנה לאחר שהוא זכה ונבחר בידי עמו למשרתו הרמה לארבע השנים הבאות.
ידידותנו עם צרפת עומדת במרכזה של ידידות מתחזקת בין ישראל לבין אירופה המתאחדת כולה. בעת ביקורי בפאריס הפגין הנשיא דה־גול את רצונו לקדם את יחסי ישראל־צרפת בלי שמגמת היחסים הטובים בין ארצו לבין מדינות ערב תפגום בידידות זו. אותו הכלל חל גם על יחסי ישראל עם בריטניה בהנהגתה החדשה.
לענין יחסינו עם אירופה יש לצרף את ההסכם שנחתם בקיץ עם הקהיליה הכלכלית האירופית, היא השוק המשותף. ההסכם נחתם אחרי משא־ומתן ארוך, מייגע ומסובך במשך שנים.
כבר בעת פתיחת השיחות הרשמיות בשלהי 1962 – ואפילו לפני כן – הבענו את דעתנו כי רק הסדר מקיף של חברוּת, או לפחות איחוד מכס או איזור סחר חפשי יוכל לפתור את בעיית יחסינו עם השוק. עם זאת קיבלנו את דעת ידידנו בקהיליה, כי ההסכם, מלבד ההקלות הכלכליות שיש בו, הוא שלב ראשון בדרך לפתרון מקיף, שאחריו יבואו שלבים נוספים.
אנו ממשיכים במאמצינו להרחבת ההסכם, בעיקר נוכח ההתפתחות שחלה בקהיליה בכיווּנים העלולים לסכן את יצואנו לארצות השוק, ובפרט את יצוא ההדרים. הכונה היא לסכנה הצפונה באפשרות הרחבתו של איזור העדיפות הכלכלית. ביקשנו לכנס את הועדה המעורבת שנקבעה בהסכם שלנו עם השוק, ותוצאות דיוניה יהיו אבן־בוחן למימוש תקותנו, כי ההסכם שנחתם אינו אלא שלב ראשון.
גם להבא, ועם כל ידיעתנו את חומרתו של הקו שבא לידי ביטוי במועצת הבטחון, נוסיף לשקוד על כל אפשרות להמשכו ולהידוקו של הדו־שיח עם ברית־המועצות. תמכנו בלי סייג בהצעה הסובייטית המכוּונת למנוע שינויים טריטוריאליים בכוח הזרוע. שמנוּ לב להודעת מיניסטר־החוץ הסובייטי, כי העקרון חל על כל המדינות הריבוניות בלי יוצא מן הכלל. ממגעים האחרונים מסתבר, כי ברית־המועצות שואפת ליחסי שכנות טובה עם כל מדינות האיזור שלנו כמו גם לשכנות טובה בתוך האיזור והיחסים בין ישראל לבין מדינות ערב בכלל זה. קביעת עקרון כזה עשויה להוציא את המזרח־התיכון ממערבולת ההתגוששות בין כוחות חיצוניים כדי שיוכל האיזור כולו להתקדם ולשגשג.
אנו ממשיכים במדיניות השיתוף עם ארצות אסיה ואפריקה ועם המדינות המתפתחות באמריקה הלאטינית. שרת־החוץ ושגן ראש־הממשלה ביקרו לא מכבר בארצות האלה, ויהיה המשך לכך.
ישראל מקוָה ומאמינה כי המדינות המתפתחות לא יתנו את ידן למעשים או לגילויים שאינם מתישבים עם יחסי הידידות הקיימים בינן לבין ישראל.
עקרונות עמדתנו הבינלאומית עולים במידה רבה מתוך גישתנו לבעיות שמניתי: שמירת השלום על יסוד עצמאותן ושלמותן של כל המדינות, השלמת תהליך הדה־קולוניזציה, הגברת הפעולה הבינלאומית נגד הפליה גזעית, דתית, לאומית וכיוצא בהם, עידוד הפיתוח וייצוג המציאות הבינלאומית כמו שהיא, גם במזרח הרחוק, באומות המאוחדות, מתוך שויון בריבונות, בזכויות ובחובות.
קרה כך, שבשבועות האחרונים היתה לי ההזדמנות לעמוד בהרחבה רבה על כמה וכמה בעיות במדיניות־החוץ, הבטחון והפנים שלנו. לא הייתי רוצה לחזור על הדברים כאן בפירוט, וכשאני מבקש את אמון הכנסת והעם לממשלה הזאת, אני מסתמך גם על המעשים ועל העמדות שהעליתי לפניכם באותן ההזדמנויות. ארשה לעצמי להפנות שימת־לב מיוחדת לדברי הפתיחה לויכוח על מיזוג עליות.
אני יודע, כי מוזר אולי לבוא בתביעה כזו בשנת בחירות, אבל שמא מותר לקווֹת כי גם עתה יש יסוד לתקוה, שהבעתי כשהצגתי את הממשלה לפני הכנסת לפני שמונה־עשר חודש. הבעתי תקוה כי “הויכוחים וחילוקי־הדעות שיהיו בינינו יהיו על רקע של מטרות משותפות וכלליות, שיתנהלו ברוח טובה ובצורה הוגנת וענינית, ושהביקורת תהיה לשמו – לשם המעשה – ולא לשמה, לשמה של הביקורת”.
כפי שאמרתי, אין חידוש מפלגתי ואישי בממשלה כשם שאין שינוי בעקרונות תכניתה של הממשלה. משום כך אף ראיתי אפשרות להעלות קוים מעטים בלבד מתוך התכנית הזאת. אתכבד להציג בפניכם את חברי הממשלה בשמותיהם ובתפקידיהם ואבקש להביע אמונכם בה.