בכנסת, 9 בפברואר 1964

בענין ובסיפוק שמעתי את הדברים החשובים של נשיא ארצות־הברית מר לינדון ג’ונסון, שהושמעו בסעודה שנערכה ב־6 בפברואר 1964 בניו־יורק לכבוד מכון וייצמן למדע.

יותר מכל מדינה אחרת בעולם, חייבת אולי ישראל במאמץ למצוא פתרון משקי־כלכלי לבעיית התפלת מי הים. פתרוֹן הבעיה הזו קשור במידה רבה בתקוה שאפשר יהיה לרתום אֶנרגיה גרעינית זולה להתפלת מים. זה שנים עוסקים מוסדות־מחקר ישראליים בחקר הבעיות השונות הכרוכות בהתפלת מים תוך השקעת סכומים ניכרים בנושא זה. בדרך הטבע מקיימים מוסדות אלה קשרי מחקר וחילופי ידע עם מוסדות מדע ומחקר שונים בעולם בכלל ובארצות־הברית בפרט.

מפאת כורח צרכיה ומפאת מידות שטחיה הצחיחים ובגלל יכלתה המדעית עשויה ישראל לשמש שדה הפעלה חלוצי (כעין Pilot Plant) למחקר מעשי בשטח זה אשר יהוה שלב־הבינים בין המחקר המדעי הטהור לבין ניצולו התעשייתי רב־הממדים.

נכונותה של ארצות־הברית לשיתוף פעולה עם ישראל בנושא התפלת המים, אשר מצאה את ביטויה בדבריו של הנשיא ג’ונסון, ראויה להערכה מיוחדת.

ישראל מצדה תברך על המשך השיתוף בינה לבין ארצות־הברית והרחבתו בנושא זה כבנושאים מדעיים אחרים.

תוצאות מחקריה ופעולותיה של ישראל בשטח התפלת המים יעמדו בבוא היום לשירותן של מדינות אחרות בכל חלקי העולם ובמיוחד מדינות באזורנו הצמאות למים.