לוגו
הביקור בארצות־הברית
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בכנסת, 23 ביוני 1964


אישי היושב־ראש, כנסת נכבדה,

ניתנה לי, ביזמתה של ממשלת ארצות־הברית, ההזדמנות להחליף דעות עם הנשיא ועם עוזריו וגם לעבור על פני היבשת לארכה ולרחבה, לבוא במגע עם מושלים, עם ראשי ערים, עם אישי ציבור, עם עתונאים, ואחרון אחרון יקר וחביב – עם יהדות ארצות־הברית, הגאה על מדינת־ישראל והמקיפה אותה באהבה רבה.

בעשרת הימים שעשיתי בארצות־הברית היינו עדים לגילויי אהדה וכבוד שהיו מכוּונים למדינת־ישראל, לעמה ולמעשה תחייתו.

בצאתי מניו־יורק הודיתי לנשיא לינדון ג’ונסון על הידידות שבה קיבלו את פני, ומן הראוי שאחזור ואביע דברי תודה וידידות אלה כאן, מעל במת הכנסת.

כבר פתיחתו של הסיור – הביקור ליד פעמון החירות בפילדלפיה – שפסוק עברי חרוּת עליו, “וקראתם דרור בארץ”, ושעתה שמנו בצדו את

השופר שלנו, בחינת “תקע בשופר גדול לחירותנו”, היה אות וסמל לידידות בין שני העמים, שעברה כחוט השני בכל שלבי הביקור.

השיחות עם הנשיא ג’ונסון התנהלו בגילוי לב ובאמון הדדי. תכנן היה רציני ותכליתי.

התרשמתי עמוקות מכנות ידידותו של הנשיא לישראל ומהתענינותו בטובתה, בבטחונה וברווחתה. אנו מלוים באהדה ובהערכה את מאמציו של איש דגול זה לעמוד באחריוּת הגורלית המוטלת עליו להפגת המתיחות בעולם ולקידום האדם.

גם לפני ביקורי החלפתי דברים עם הנשיא ג’ונסון באגרות. אבל אינה דומה התכתבות לשיחה פנים אל פנים. המגע שלאהר השיחה יושפע מן הסתם מן היסודות שהונחו עתה.

דוברים אמריקניים רשמיים חזרו והדגישו את משמעות אַָפיו הרשמי של הביקור. חל כאן העקרון האמריקני המדיני הכללי, כי היחסים עם כל אומה מתנהלים על בסיס של שויון ושל כבוד הדדי ובלי רגישות־יתר לדברי מקטרגים. מותר לומר שיוּכּר רישומו של מעמד זה בהרמת קרנה המדינית של ישראל במזרח התיכון ומעבר לו. אני מקוה, שנוספה חוליה חדשה בשרשרת הידידות בין ארצות־הברית וישראל – למן ימי מאבקנו לעצמאות, ההכרה במדינה סמוך להקמתה, ההצעה לעצרת האו"ם לקבלה במשפחת העמים והסיוע הרב והנמשך בפיתוח ועוד.

ידידות טעונה טיפוח. עליה לעמוד במבחן של הבדלי־השקפות המתעוררים מפעם לפעם על רקע המציאות הקשה במזרח התיכון, מחמת העדר רצון לשלום בקרב שליטי מדינות שכנות. הערכתי איפוא את ההזדמנות להעמיד את השקפות שתי הממשלות במבחן הבירור ואני סבור, כי העמיקה ההבנה, כתוצאה מכך.

נאמנים עלי הדברים שבאו בהודעה המשותפת, המשקפים את עמדת הנשיא ג’ונסון. היא מדברת על הרצון הנחרץ לעשות להרחבת ההבנה הקיימת בין שתי המדינות, על הדאגה לשלום ועל תמיכת ארצות־הברית בשלמות הטריטוריאלית ובעצמאות המדינית של כל הארצות במזרח הקרוב ועל ההתנגדות הנמרצת של ארצות־הברית לשימוש בכוח ולאיום בכוח נגד איזו מדינה שהיא. הנשיא ועוזריו טרחו וביקשו לשכנע אותנו, כי הרצון למנוע, או לסכל כל תוקפנות נגדנו איננו סתם הבעת משאלה, כי אם החלטה מדינית איתנה על כל הכרוך בה.

בשיחותי עם הנשיא הסברתי את המניעים הרוחניים וההיסטוריים לתקומת ישראל בארצו, ועל רקע זה הרחבתי את הדיבור על בעיות הבטחון המיוחדות לנו במצבנו הגיאופוליטי ולנוכח האיומים המתמידים המכוונים אל אחרית תקותו של עם ישראל. הסברתי את עיקרי השקפתנו המעוגנת באָשיות תנועת התחיה העברית, ביסודות העבודה והפעולה העצמית או, אם תרצו, במושגי האוֹטואֶמנסיפציה, המתפשטים על כל השטחים, וחזית הבטחון בכללם. כל אלה קיבלו חיזוקם מנסיוננו מראשית תחייתנו ועד היום.

לא נוַתר כיום על כוח עצמי של הגנה, של הרתעה ושל הדיפת אויב, כשם שלא יכולנו לותר על כוח הגנה עצמי בימי ערב־עצמאות וכשם שלא היתה לנו רשות לסמוך על אחרים שיביאו לנו את העליה, את ההתישבות ואת השחרור על מגש הכסף – כביטויו של וייצמן. עם זאת מעולם לא פטרנו את אומות העולם מחובת העזרה הכלכלית והאחרת ליצירת המסגרת המדינית למפעלנו ומאחריותן להבטיח את השלום. אנו מעריכים ומחשיבים מאד את דאגתה של מעצמה כארצות־הברית לבטחוננו. כשם שלא נחדל מלטפח את כוננותנו המרתיעה, באשר אין תחליף לכוח עצמי, כי נתבע קיום הבטחות והתחייבויות מבעליהן.

ביקשתי איפוא אהדה למאמצינו להיות מסוגלים לשאת באחריות קיום העם וגורלו. תבעתי לתקן כל עיוות במאזן הצבאי שיתגלה באיזור, כדי שנוכל להרתיע ולהתגונן במהירות הדרושה. ואזכיר כאן את החויה שהיתה לי, ולחברים שנלווּ אלי, בביקורנו אצל חיילינו המתאמנים בהפעלת טילי ההוק, שהוחלט לספק לנו בעקבות פגישתו של קודמי, דוד בן־גוריון, עם הנשיא המנוח קנדי.

לפני ימים אחדים, בסיום תמרון צה"ל, אמרתי משהו על השבחים שמרבים לחלוק לצבאנו. העירותי, כי לפעמים נתעורר בי החשש, שמא באים השבחים כדי לתרץ מחדלים בהגשת עזרה לחיזוקוֹ. לא נניח לאחרים לטפח אשליות בלבנו, גם אם מחמאה כנה בצדן. נחטא לבטחון ישראל אם נתבע מאנשינו הטובים, המסורים והנאמנים לחולל ניסים בלי שיינתנו להם הכלים הדרושים.

לאויבינו אין בעיית כלים. הם מקבלים אותם ביד נדיבה ובחצי־חינם. הדבר אושר מחדש בעת ביקורו של ראש־ממשלת ברית־המועצות במצרים. דוברים סובייטיים אומרים, שאין נשק זה ניתן לשם התקפה עלינו. אבל, הנשק הוא נשק, וכשהוא בידי המצרים אין על הפעלתו אדונים אחרים מבלעדי המצרים. וכפי שציינתי אז, בימי הביקור, יש לזכור גם את רישומם של דברי האורח בלב שומעיהם המצרים. ויש ששומעים מה שרוצים לשמוע ושואבים עידוד לכונות זדון, שלא עלו אולי כלל על לבו של הדובר; ולא נעלם מעינינו, כי גם בנוכחותו השמיעוּ המצרים דברי תוקפנות נגד ישראל. כל אלה עלולים לתרום להידרדרות חמורה באיזור.

בצד עניני הבטחון היתה לי האפשרות להסביר לנשיא ג’ונסון ולעוזריו גם משימות לאומיות מרכזיות אחרות שלנו: עניני פיתוח, בעיות עליה וקליטתה, ביצור משקנו בחקלאות ובתעשיה והרחבתו, חידוש כוח היצירה הרוחנית והתרבותית של העם השב אל מולדתו וכיוצא באלה.

בשעתו סיכמתי עיקרי הדברים שהסברתי. לא אוכל, כמובן, לצטט את כל דברי הנשיא ג’ונסון בכל הענינים ואציין רק את הקשבתו ואת תגובתו הידידותית.

ברצוני להזכיר עתה את ההסכם על מפעל משותף להמתקת מי־ים, שעליו דוּבר גם בהודעה המשותפת לנשיא ולי וגם בהודעה מיוחדת. בעיית המים עמדה במרכז בירורים רבים שקיימנו עם ארצות־הברית בעשור האחרון. ומה פלא בדבר? כל־כך הרבה תלוי אצלנו במים. זה שנים ניתנה תמיכתה ואהדתה של ארצות־הברית למפעלי־המים שלנו.

מפעל הירדן מקרב אותנו לדליית מלוא אוצרות המים המקובלים העומדים לרשותנו, וענין חיוני לנו איפוא למצוא מקורות חדשים במשך העשור הבא. המתקת מי הים היא הפותחת לפנינו סיכוי כזה. הנשיא ג’ונסון דיבר על כך לפני יותר מארבעה חדשים, במסיבת מכון וייצמן בניו־יורק, וההסכם שהושג עתה הוא המשך טבעי ומוחשי לדבריו. בהודעה המשותפת בתום ביקורי בוושינגטון נאמר, כי זוהי הוכחה של ממש לרצונה של ארצות־הברית להוסיף ולסייע ביד ישראל במאמציה לפתור את הבעיות הכלכליות התלויות ועומדות. בפגישה שקיים, לפי בקשתי, שמעון פרס עם יושב־ראש הועדה האמריקנית לאנרגיה גרעינית, הד"ר סיבורג, כבר נקבע לוח־זמנים לפעולה.

המדובר הוא בהקמת מפעל־המתקה, שיפיק עשרות מיליונים של מטרים מעוקבים של מים לניצול חקלאי ותעשייתי. תוקם ועדה טכנית משותפת שתכין עוד הקיץ סקרים לשם הגדרת היקף התכנית ותנאיה. בהסתמך על הסקרים יבוצעו מחקרים הנדסיים וכלכליים משותפים, וארצות־הברית תשתתף באורח פעיל בהקמת המפעל על סמך תוצאות המחקר. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תוזמן להשתתף בתכנית מראשיתה ותמנה משקיף למחקרים המשותפים. בהקשר זה נקבע גם דפוסי הזיקה של כור המחקר בנחל שורק לסוכנות הבינלאומית.

מלבד משמעוּתו המדעית, הכלכלית והמדינית של ההסכם הזה בשבילנו, עשויה כל התקדמות בשטח זה להביא ברכה ותקוה לארצות שחונות אחרות, ובכללן מדינות חדשות רבות באפריקה ובאסיה שעמהן מקיימת ישראל מפעלי־פיתוח משותפים. בעיית המים עלולה להחריף, עקב גידולו המספרי של המין האנושי, גם במקומות שהיו פטורים מענשה של צחיחות עד עתה. התוצאות ישרתו את צרכי העולם כולו.

הרשו־נא לי להעסיק אתכם עוד קצת ולומר כמה מלים על פגישות אחרות שהיו לרעיתי, למלַוַי ולי במהלך הסיוּר. אזכיר קודם כל את הביקור במרכז האו“ם ואת הפגישה עם המזכיר הכללי הדגול או־טאנט. דנתי עמו במכלול הבעיות העומדות לפני חברי האו”ם וישראל בכללם. חזרתי באזניו ובאזני נציגי מדינות באומות המאוחדות (ובתוכם שגריר ארצות־הברית עדלי סטיבנסון) על הדברים המוסכּמים עלינו: דבקות ישראל בעקרונות מגילת האו"ם ובמגמותיה לשמירת השלום, לפיתוח מדינות חדשות ולהגנה על זכויות האדם.

בביקורי במרכז האו"ם עלו לנגד עיני פרקים בהיסטוריה החדשה שלנו – ההתמודדות המדינית שניהלה מדינת־ישראל במועצות העמים מראשיתה ועד ימינו.

נפגשתי עם חברי ועדת החוץ של הסינט וכן עם חברים של בית־הנבחרים האמריקני. הידידות לישראל ולעם היהודי היתה לדבר שבמסורת בשני בתי הקונגרס. היתה לי עתה ההזדמנות להציג ולהסביר באזניהם כמה מבעיותינו.

אזכיר עוד את הפגישות שהיו לי בוושינגטון עם ראשי תנועת־הפועלים האמריקנית – עמוד תיכון בחברה בארצות־הברית ושותף ותיק ונאמן למסכת הידידות לישראל. תנועה זו עמדה לימיננו כבר במאבקנו על הקמת המדינה ומאז היא מושיטה לנו יד עוזרת.

בפגישתי בוושינגטון עם מנהיגי ארגון מדינות אמריקה הודגש הרצון ההדדי להוסיף ולחזק את קשרי השיתוף בינינו לבין רפובליקות אמריקה הלאטינית, המקיימות כל השנים יחסי ידידות עם ישראל.

במהלך סיורינו קיימתי פגישות ובירורים עם מנהיג התנועה הציונית, עם “מועדון הנשיאים”, עם מועצת בתי־הכנסת ועם הועד היהודי־אמריקני וכן עם מנהיגים ואישים דגולים יחידים. במקומות שונים נפגשתי עם המוני יהודים ובתוכם תלמידים וילדים.

במוסדות חינוכיים גבוהים של יהדות אמריקה, במוסדות תורה וחכמה שמחתי על האפשרות להעלות את בעיות המשך קיומו של העם היהודי, התלוּי קודם־כל בטיפוח מורשת היהדות ותודעת השותפות היהודית בקרב הדור הצעיר. בכך טמון הסיכוי להעמקת הזיקה לישראל והתקוה לשאיבת כוחות אדם לשגשוגה של מדינת־ישראל ולחידוש נעוריו של עם ישראל.

לעונג מיוחד במינו היתה לי האפשרות לדבר עברית באזני תלמידים במוסדות תורה וחכמה (לצערי לא בכולם). מן הפגישות האלה אני חוזר בתחושה מוגברת לגבי הצורך במאמץ ולגבי האפשרות להידוק שותפות הגורל בינינו לבין הגדולה שבתפוצות הגולה.

לרגל בואי נערכו שני כינוסים של מנהיגי המגבית היהודית המאוחדת ומלוה העצמאות ברחבי ארצות־הברית, כדי לשמוע על המצב בישראל ועל תכניותינו. אציין בסיפוק, שמנהיגי המגבית היהודית המאוחדת הביעו נכונות לעשות מאמץ מיוחד לקיום החינוך העל־יסודי והגבוה במדינה. מנהיגי מלוה עצמאות מסרו לי על הצעדים הגדולים שעשו מיום שחנכוֹ ראש־הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, בניו־יורק, לפני כשלוש־עשרה שנה, ועל פעולתם לעתיד.

לא יכולתי לנגוע אלא בראשי פרקים של סיכום ביקורי ושיחותי בארצות־הברית. בסיום דברי אחזור ואדגיש את רישומו העז של היקף הידידות וההבנה שמצאתי בכל מקום.

ביקורי זה בארצות־הברית נערך לפי הזמנתו האדיבה של הנשיא ג’ונסון, שהואיל לשלוח אלי סמוך לכניסתו לתפקידו. והנה, בעוד ימים אחדים אני יוצא לפאריס להיפגש עם הנשיא דה־גול ועם חברי ממשלת צרפת. בשמחה מיוחדת אני צופה להזדמנות להיפגש עם אישיות דגולה זו. לעולם לא נשכח את עזרתה של צרפת, המעצמה הידידותית הגדולה, עזרה שהיתה חיוּנית לנו כל־כך בימי מסה. הידידות עם צרפת היא אבן־יסוד בבנין מדיניות־החוץ שלנו.

אהיה שליח נאמן לרגשות הבית והעם היודעים להוקיר כראוי את ידידותה ואת עמידתה לימיננו כאז כן עתה.