לוגו
דברי תשובה בכנסת, 20 ביולי 1964
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה,

בדעתי להשיב על הדיון שהתקיים ב־15 ביולי בעקבות הודעות שמסרתי לכנסת על ביקורי בארצות־הברית ובצרפת. לא אעריך את התוצאות החיוביות של הביקורים האלה, אסתפק בנידון זה בהערכותיהם החיוביות של כמעט כל חברי הכנסת שהשתתפוּ בדיוּן.

דיון זה הפגין את האחדות הקיימת בכנסת לגבי עקרונותיה של מדיניות החוץ והבטחון של ישראל. אמנם, הושמעו כמה דברי הסתייגות וביקורת. אולם הוכח כי המשותף לרוב הברי הכנסת בעניני חוץ ובטחון הוא רחב לאין שיעור מהמפריד ביניהם.

הכנסת מאוחדת בדעה, כי עלינו לחזק את כוחנו הבטחוני המרתיע. כן הסכימו כל הנואמים כי עלינו לעשות מאמץ מתמיד לעורר מדינות ידידותיות לתמיכה בעצמאותה ושלמותה של ישראל ולהתנגדות נמרצת לכל תוקפנות או איום בתוקפנות נגדה.

במהלך הדיון הובעה תמיכה במאמציה של הממשלה לנטוע בתודעת העולם את הצורך בשלום במזרח התיכון, שיהא מבוסס על עצמאוּתן ושלמותן של כל המדינות. חברי הכנסת כמעט מכל הסיעות הביעו הערכה לגילויי הידידות שזכינו בהם בשתי המדינות שביקרתי בהן לאחרונה.

אכן, לארצות־הברית ולצרפת זכויות מיוחדות בתהליך ההיסטורי הנמשך זה 16 שנה שמגמתו – ביצורה הכלכלי והבטחוני של מדינת־ישראל כדי יכולת עמידה בפני מבחנים וסכנות.

עם זאת, אין מדיניותנו מבוטאת בידידות רבת־המשקל של שתי מעצמות אלה בלבד. היא חותרת לחזק קשרי הבנה עם כל המדינות שוחרות השלום ברחבי עולם ומחפשת דרכים לנטוע את שאיפת השלום גם בלב אלה המוסיפים לפי שעה לרחוש לנו איבת־סרק ושנאת־חינם. חברי הכנסת מטעם הסיעות השונות ציינו לשבח את פעולת הממשלה בטיפוח ידידות ושיתוּף־פעולה בארצות הפיתוח באפריקה, באסיה ובאמריקה הלאטינית ובאיזור הים התיכון. פעולת השיתוף הבינלאומי קיימת ומתנהלת בלמעלה מ־90 מדינות, כולל טריטוריות שטרם הגיעו לעצמאות.

אלה הם עיקרי אמונה מדינית המקובלים בידי הרוב המכריע של הכנסת.

במהלך הדיון הושמעו גם דברי ביקורת שאגדירם כשוללים, כבלתי־נוגעים לכיוון המרכזי של מדיניותנו. אָפיינית בהקשר זה היא צורת טיפולו של חבר הכנסת הררי בהסכם שנחתם עם ארצות־הברית על המתקת מי הים. תוך התעלמות ממשמעותו הכלכלית, המדעית, המדינית והאנושית של הסכם זה גילה דובר הסיעה הליברלית ספקנות מופרזת לגבי הרנטביליות של מים מומתקים בעשור הבא וחיפש ליקויים. אשר לרנטביליות של המפעל אוכל לומר לו שהקואופרציה של ארצות־הברית בהקמת המפעל מכוונת לכך שתאופשר המתקת מים בתנאים סבירים למשק הישראלי.

ואשר להסדרי הפיקוה שהוסכם עליהם, הרי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת שמעה הסבר מפורט אחרי שובי מארצות־הברית על סידורי הפיקוח המתוכננים לכוּר בנחל שורק, שהוקם ביזמתה ובעזרתה של ממשלת ארצות־הברית, ובכור ההמתקה העתיד לקום גם הוא ביזמתה וסיועה של אותה מעצמה. הסדרים אלה, כפי שהוגדרו בוושינגטון בראשית יוני, הם מוסכמים על־ידינו, מקובלים על פי הנוהג הבינלאוּמי ויש בהם התחשבות עם הפקפוקים וההסתייגויות שראינו להביע, לפני ביקורי בוושינגטון. על־כל־פנים, אין פרט זה אלא בחינת טפל לעומת העיקר הגדול המגולם בהסכם, כפי שהשכיל לנתח אותו חבר הכנסת כסה.

לגופו של ענין, בבואי לנתח את כל הידוע לנו ולממשלות ידידותיות אחרות אין ביכלתי להתעלם מן העובדה שראש ממשלת ברית־המועצות הציע להחיל את העקרון של אי־הפרת המצבים הטריטוריאליים הקיימים גם על המצב הטריטוריאלי הקיים במזרח התיכון – כולל ישראל, כמובן. אם נכונה השערה זו, הרי יש בכך חשיבות רבה.

ואשר למי הירדן, הרי יש יסוד להנחה שברית־המועצות לא תעודד את הערבים לאחוֹז במעשי תוקפנות ולא תתמוך בהם במעשים אלה למניעת שאיבת חלק המים המגיע לנו.

מאידך, אני מוסיף להיות חרד – והבעתי חרדה זו בכל הזדמנות נאותה – שמא הפירוש שמעניקים שליטי מצרים וארצות ערב לביקורו של ראש ממשלת ברית־המועצות עלול להקשות את ערפם ולהרחיק את סיכויי השלמתם עם המציאות המזרח־תיכונית ועם ציווּיי השלום. אבל זו פרשה לחוד.

סיכומו של דבר, גם אחרי שהקשבתי לויכוח בכנסת לא הייתי משנה את רוחם ומגמתם של הדברים שאמרתי על נושא זה בהיותי בארצות־הבריוז, מתוך טעמים רבים ושונים.

ואשר לדבר שחבר הכנסת בגין מכנה בשם מחדל – יצוין קודם־כל כי חבר הכנסת בגין עובר בשתיקה וחוטא במחדל ביקרתי, על אשר לא ניסיתי לעורר בצרפת דעת־קהל רבתי נגד גרמניה, בגלל פעולת מדעניה במצרים. והרי צרפת היא באמת ידידה שלנו, כפי שאנו מאמינים, והיא רואה אותנו כבעלת־ברית, לפי דבריו של הנשיא דה־גול בעצמו. וצרפת רוצה ומחפשת ידידות וברית עם גרמניה, אם לא למעלה מזה; למה לא תבע ממני חבר הכנסת בגין להרים זעקה נגד גרמניה בצרפת? מחדלו זה של בגין אומר: דרשני.

ועוד אומר, כי מומחים, גם בארצות־הברית וגם בצרפת, אינם מחשיבים מכל וכל את הטילים של מצרים ואת יכולת המדענים והסכנה הטמונה בטילי מצרים. אין זה משנה את דעתנו, ודעתי אני, שיש לחשוש, כי אם נאצר כבר עלה על דרך של נשק בלתי־קונבנציונלי הוא עלול לא להרפות מהענין ועלול להגיע לנשק הרסני יעיל. במקרה זה ובתקופה זו דעתנו לא תקבע בדעת־הקהל. דעתם של מומחים צבאיים של ארצות־הברית, ואולי של צרפת, אשר נתונה לגילוי ולפרסום, היא מכרעת, והיא אינה מקלה אלא מקשה, לפי שעה, לגייס דעת־קהל נגד הפעולה הזאת.

ולעצם הדבר, לא נמנעתי בהזדמנויות שונות לדבר ולהתריע על מעשה השטן של מדעני גרמניה במצרים, אשר אות־קין של רצון להשמדת עם והשמדת מיליונים טבועה על מצח תקופת היטלר שלה. הממשלה תעשה כל אשר בידה, וכל מה שתנאים אובייקטיביים מרשים, למען הבא את ממשלת גרמניה לכך שתמנע ממדעניה ואנשיה לתת יד למצרים לחישול נשק הרסני נגד ישראל.

ואשר לנקודת המפגש שמציע חבר־הכנסת בגין, וגם חברים אחרים תלו בזה תקוות – הרי אין חלקי עם אלה התולים ביחסי ישראל־גרמניה את הקולר של אי־השתפרות ביחסים שבין ישראל וברית־המועצות.

יחסיה של מצרים עם גרמניה הם לא פחות – אם לא יותר – הדוקים מיחסי ישראל־גרמניה. בין קהיר ובון יש יחסים דיפלומטיים מלאים, יחסי מסחר מגוונים, ואין דין־ודברים נוקב, כזה הנטוש בינינו לבין בון, על ענין המדענים. ולהיפך, מסתבר כי יחסים הדוקים אלה בין קהיר ובון אינם מרחיקים את לב ברית־המועצות מעל קהיר. יתר־על־כן, לברית־המועצות עצמה יש מדיניות כלפי גרמניה שהיא שונה לחלוטין מזו שעליה ממליצים חבר הכנסת בגין ואחרים באזני ממשלת ישראל, כאילו בשם שיפור יחסי ישראל – ברית־המועצות, שהרי ממשלת ברית־המועצות מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ממשלת בון ומהדקת אתה את יחסיה המסחריים. הנה התבשרנו שקרוּפ ואחרים מבקרים בברית־המועצות ומקימים שם בתי־חרושת. וכן התבשרנו על ביקורו של אדז’וביי בגרמניה המערבית, ומי יודע מה עוד צפוי בשטח זה.

קשה להניח כי ברית־המועצות מצפה מישראל שתתעלם מהמציאות הגיאו־פוליטית באירופה המערבית, שעה שהיא עצמה מתחשבת במציאות זו – ומתקרבת אליה ככל שהאינטרסים שלה יחייבו.

ועתה לדברי חבר־הכנסת חזן על הדברים שאמרתי בפאריס על בעיית הפליטים. עלינו להבחין היטב את תמורות ההשקפה המתחוללות בזירה המדינית בימים אלה. תמיד שׂמנו דגש חזק ביישובם של הפליטים בארצות ערב כיסוד היסודות של פתרון יעיל וצודק. אין לי ספק כי לאור ההתפתחויות בתוך מדינות אחרות עלינו לחזק דגש זה עוד יותר. העובדה שהסכמנו בעצרת האחרונה לנהל משא־ומתן על בעיית הפליטים גם מחוץ למסגרת דיון על שלום איננה קושרת את ידינו לגופה של העמדה, שהיינו מביעים באותו משא־ומתן – אילו התנהל. היינו מביעים את דעתנו הנחושה כי יש לפתור את הבעיה על־ידי יישוב הפליטים בארצות ערב והיינו דנים בדרכים ואמצעים שיקלו על פתרון זה. גם העובדה שלא היתה כל היענות מצד הערבים לפשרה כלשהי שהוצעה על־ידי ג’ונסון קובעת גם היא. התחזית הדמוגרפית באזורנו בכלל, ובמדינתנו בפרט, מצטרפת לשאר הנימוקים לטובת פתרון המתרכז ביישובם של פליטים בארצות ערב.

ואייעץ נאמנה לחבר הכנסת חזן לבל ישחק משחק מזיק ובלתי הוגן בשׂימו דברים “על אף פליט אחד” בפי זולתו. זה הוכחש על־ידי שרת־החוץ מעל במת האו"ם. השאלה היא לא בפליט אחד כי אם באלפים וברבבות. חבר הכנסת חזן יודע שכבר הכנסנו במשך שנים אלה רבבות פליטים. האם השפיע הדבר על מערכת היחסים?

ואם להניח, לפי דבריו של חבר הכנסת חזן, שבזה תלוי השלום, מדוע לא יאוֹת לקבל גם הרבה רבבות או מאות אלפי פליטים – אם זה תנאי מקובל אצלו ותנאי מוקדם לשלום? ועל כך יש לתת את הדעת השקולה והאחראית. ומעניין היה לשמוע עמדתו של חבר הכנסת חזן לאפשרות כזאת. והאם העובדה שלא היתה כל היענות מצד הערבים להצעות פשרה של גורמים שונים לא־ישראליים, שלא על דעתנו ואשר לנו לא נראו, אינה קובעת ומצביעה על כך שאין מצוי כל מפתח למשא־ומתן על שלום בשום הצעה על החזרת מספר פליטים זה או אחר?ואם אינני טועה, הרי דוקא בשבועות האחרונים שמעתי מפי הגבוּרה המצרית שגם שובם של כל הפליטים – אויבי ישראל, לא תביא לא הסכם ולא שלום. אני מקוה שגם על בעיה זו תינתן האפשרות לבררה ביתר בהירות בועדת החוץ והבטחון בבוא הזמן, ועוד תהיה לנו הזדמנות לבירור מעמיק בועדה זו.

ואשר לטענה שלא העליתי בארצות־הברית את התביעה להוציא את האיזור שלנו מתחום ההתחרות בין הגושים – הרי נדמה לי שמקום יותר מתאים לכך יהיה כאשר תינתן לי ההזדמנות לבקר ביום מן הימים בברית־המועצות, או להיפגש עם ראש ממשלת ברית־המועצות, כי למעשה אין הארצות המערביות, ארצות־הברית על־כל־פנים, מספקות לאזורנו לא מיגים, לא צוללות, ולא סירות נושאות טילים.

הדיון בכנסת התעכב בטבע הדברים על יחסינו עם שתי המעצמות שביקרתי בהן לאחרונה. כמה נואמים התיחסו גם למערכת יחסינו הידידותיים – יחסי ידידות ושיתוף – עם המדינות באפריקה, אסיה ואמריקה הלאטינית, הנתונות בעיצומם של מאמצי־פיתוח נמרצים. אכן, רחוקה ישראל מהיות מבודדת והיא זכאית להתברך בהיקף המתרחב של קשריה הבינלאומיים. אולם לא אכחד מן הכנסת כי יש תחומים חשובים בהם היינו רוצים לראות התקדמות ושיפור ביחסי־החוץ שלנו. בהקשר זה הרחיבו נואמים רבים את הדיבור על ברית־המועצות.

עלי לחזור ולהדגיש כי ממשלת ישראל חותרת להידוק קשריה עם כל המדינות בעולם, ולא רק עם חלקן. היא שואפת במיוחד לשיתוף־פעולה מקביל ומשולב עם כל המדינות, שבגלל משקלן המדיני, הכלכלי והטכנולוגי, נודעת להן השפעה גדולה על עתיד אזורנו. היינו רוצים לראות מעצמות אלה לא במצב של התחרות עוינת, כי אם במצב של שיתוף־פעולה המיועד לביסוס השלום והרוָחה במזרח התיכון.

אנו מצפים לכך – ועל כך גם נסבו דברי עם אנשי שיחי – שארבע מעצמות: ארצות־הברית, ברית־המועצות, צרפת ובריטניה יקבעו במדיניותן המזרח־תיכונית את המגמות הבאות כמשותפות לכולן:

א. התנגדות לכל שינוי בלתי־מוסכם על הגבולות הקיימים. עקרון זה בא על ביטויו הקולע באגרתו של מר חרושצ’וב מיום 1 בינואר 1964, שכללה הצעה: לחתום הסכם (או חוזה) בינלאומי הקובע סירוב המדינות להשתמש בכוח לשם יישוב סכסוכים ובעיות גבול. זאת, כידוע, גם עמדתה של ארצות־הברית זה שנים, והובעה מחדש בתשובתו של הנשיא ג’ונסון על אותה אגרת.

ב. הפגת המתיחות באיזור על־ידי הפסקת מירוץ הזיון לכל סוגיו, כולל סוגי נשק חדישים, תוך הבטחת מאזן בטחוני יציב שיש בו הרתעת תוקפנות.

ג. פעולה בנפרד ובמשותף של כל המעצמות להעלאת רמת החיים על־ידי מפעלי פיתוח לצרכי שלום.

בהקשר זה עלי לציין כי כשם שזכינו למגעים המיועדים לשיתוף־פעוּלה מדעי וטכנולוגי בין ישראל לבין ארצות־הברית, כן היינו שמחים לשיתוף במחקר מדעי בשטחים מוסכמים גם עם ברית־המועצות ובריטניה. הרי באותו ענין, שבו הסכימו ארצות־הברית וישראל על שיתוף פעוּלה, הסכימו גם ארצות־הברית וברית־המועצות על שיתוף מקביל. אולי ייתכן הדבר גם בין ישראל לבין ברית־המועצות?

עיקרו של דבר: אני משוכנע כי בהידוק השיתוף וחיסול המתיחות בין המעצמות הגדולות טמון סיכוי לביצור הבטחון, השלום והרוָחה ולקידום השלום באזורנו.