מעת היות העם הזה לגוי עד ימי הדור הזה, קורות מלכיו ושריו, מלחמותיו ועלילותיו, עם כל מעשה תקפו וגבורתו,

עפ"י המעטהאדע הנהוגה בבתי הגימנאזיען והרעאלשולען.

 

א. קסרות רוסיה    🔗

Имперiя Россiйская

ארץ רוסיה המעטירה אשר היא היום ראשונה לממלכות איראפה היתה נקראת בימי קדם פאנאניען ויושביה צאצאי הסציטין, או הסלאווען באו מאונגערן ונאחזו במקום הזה מקצתם כננו את קיעוו ומקצתם את נאוואגארד וכאשר לא היה לב שתי הקהלות האלה שלם זו עם זו ויהיו לשכניהם למס עובד, עד אשר התאחדו בעצת זקן אחד מעדתם עם שכניהם בעלי שלש מדינות קטנות העומדות תחת שלטון רוריק זינאוו וטראווער נגידי מערגארי ויהיו לגוי גדול אשר לא יבושו לדבר את אויבים בשער, ואחרי אשר בשנת תתס"ד לספרת הנוצרים נפלו כל הממלכות האלה בירושת נחלה לרוריק לבדו הוסב שם זארמאטיען לארץ רוסיה:

שלש ערי הרוסים הקדמונים היו א) רוס הקדומה על יד יאור אלמאן הנקראת בשם הזה עד היום, ב) לדוגה אשר היא היום כפר נודע בשם לדגה הקדומה, ג) יכלמגראד אשר על יד נאוואגראד, והעיר האחרונה הזאת היתה מקודשת למקום תפלה אל מלכי צפון הקדמונים, שכניהם היו הסציטן גוי קדמון אשר עשה לו שם בימי דרויש הפרסי על יד הבוג והדינעפר. הבולגארען על יד הוואלגה והקאמה, והקאזארען מהוואלגה בואכה דן עד הים השחור, הפעטשנאגען והפאלאווצער בין הוואלגה ובין האוראל, הדרעווליער (בני היער) בין קיעוו ובין הפריפעט, והפולין סביב קיעוו היא העיר הבנויה בשנת ת"ל שנה לספירת הנוצרים.

ואלה הנגידים אשר נהגו נשיאותם בארץ רוסיה אחרי מות רוריק, אלאג בכח איגאר בן אחיו אשר קבע ישיבתו בקיעוו אחרי אשר המית בידיעת ראשי העיר, את דיר ואת אסקאלד שרי הארץ על אשר מאנו לענות מפניו, גם על היונים רמה ידו ויכרות אתם ברית משא ומתן וימת על ידי נשיכת נחש, איגאר בן רירוק הוא איגאר אשר הריח את ריח אש היונים (דאס גריכישע פייער) עד אם נפוצו עשרת אלפים אניות וארבע מאות אלף איש עליהן בהצותו את היונים – ויפול בחרב הדרעווילער, אלגה אשתו אשר אחרי אשר קבלה עליה את אמונת הנוצרים הוסב שמה הילנה הקדושה היא שרפה את העיר קארעסטען על ידי יונים וצפרים נושאים חוטי גפרית אשר הפריחה העירה לנקום נקמת בעלה:

גם בנתה את פלעסקאוו, ותשלט משנת תתקמ“ה עד ס”ד זוועטעסלאוו בן איגאר עובד אלילים ואוכל בשר סוסים אבל איש מלחמה ויקר רוח ויפול בחרב קארא נגיד הפעטשנאגען אשר על נהר דינעפר – וגלגלתו במשבצות זהב היתה כלי משקה לאויבו לקורא הנזכר, אחרי אשר עשה מלוכה ברוסיה משנת תת“ק ס”ד עד ע“ב, וינח את ארצו לשלשת בניו אשר האחד מהם יאראפאלק נגיד קיעוו התגר מלחמה את אלעז אחיו נגיד הדרעוולער על דבר בן שר צבאו המוכה מאתו בלכתו לצוד ציד ובמהומת המלחמה נפל אלעג בבצה ויטבע בטיט וגם הוא נפל בחרב אחי חורגו וולאדימיר נסיך נאוואגרד אחרי אשר מלך משנת תת”ק עד ע“ד עד פ”א ותסוב הממשלה לוולאדימיר בן סוועטעסלאוו הגדול, בימיו נכנעו הפעטשנאגען אחרי אשר התחרו וימלאו יד אחד מעדתם להלחם את אחד מבחורי בני הרוסים נפש נגד נפש (לווייא קאמפף) ואחרי אשר גרש את אשתו ויקח את ענה אחות באזיליוס קיסר היונים נטה לבו בעצתה אחרי אמונת הנוצרים, ויט גם את לבב בני עמו אחרי האמונה ההיא, ואת צלמי האלילים אשר נדחו אחריהם בני קיעוו ונאוואגראד הטביע במים, ויאר לעמו באור החכמה והמלאכות והמסחור, ויבא מלומדים רבים מארץ יון להיות לבני עמו לעינים ומבחורי עמו שלח מצרימה ובבלה לאסוף ולכנוס כל דבר חפץ לתועלת עמו, ואת אמותיהם הרחמניות אשר מאנו שלוח את בניהן הרכים לבתי הספר מדאגה בדבר פן תהי החכמה לבריאת גופם למוקש הרגיע במוסר הכמרים – ותהי שבט הממשלה בידו משנת תתקפ“א עד א' ט”ו.

 

ב    🔗

אך דבר אחד היה לארץ רוסיא למוקש בחלקו את ארץ ממשלת ידו לשנים עשר בניו כי לא היה לבבם שלם זה עם זה ותהי חרב איש ברעהו עד אשר נפקדה עונם על הארץ ותכנע אל המאנגאלען בני קדר בשנת א' רכ"ד, סוועטעפאלק איש דמים ומרמה המית את אחיו הטובים ממנו את בארוס ואת גלעב בחרב ויעש מלוכה בקיעוו ביד חזקה כארבע שנים עד אשר נשתה גבורתו לפני יאראסלאוו נגיד נאוואגארד ויברח מפניו אל בעלאסלאוו חותנו שמה יגע לריק להסית את הפולין ואת הפעטשנאגען בארץ מולדתו, וימת מות נבל על גבול בעהמען.

ויקם תחתיו יערסעלאוו בן וולאדימיר נגיד נאוואגארד משנת א' י“ט עד נ”ד, הוא אסף את חוקי הארץ ויכתבם בספר ראשונה ויבן בתי תפלה ובתי משנה, גם בשדה המלחמה לא רפה ידיו כי הכה את הטשודען בני ליפלאנד ויבן את דארפאט, הוא היה מלומד בדורו ויצו להעתיק ספרים רבים משפת יון לשפת בני עמו ורבים העתיק בידיו, ולבו היה תמים באמונתו עד כי הכהו לבבו על אלעג ועל יעראפאלק הוריו אשר לא ראו מאורות אמונת הנוצרים ויוציא את עצמותיהם מקברם ויצו להזות עליהם מי נדה, ויהי שמו ושמעו בכל הארצות עד כי התחתנו בו מלכי נארוועגן אונגרן פולין וצרפת ובנו איסעסלאוו היושב על כסאו משנת א' נ“ד עד ע”ח נדחה מכסאו פעמים לפני ווסעסלאוו נכדו ולפני סוועטעסלאוו וסעוואלאד אחיו ויצעק חמס עליהם באזני היינריך הרביעי קיסר אשכנז ובאזני גרעגאר השביעי אפיפיור רומה עד אשר נעתר אליו ווסעוואלאד אחרי מות סוועטעסלאוו וישיבהו על כנו, ובימיו היה רעב בארץ ויעלילו המון העם על הנשים כי ידיהן היתה במעל עם השרים לעשוק את תנובת השדה ואחרי מותו הוסב השלטון לווסעוואלאד עד א' צ“ט כי כפי הנראה לא היה בימיהם השלטון מורשה מאבות לבנים כי אם מזקן לזקן בית האב ולא עצר כח במלחמה נגד הפאלאווצער המחריבים את הארץ, וימת במגפה וענה בתו יסדה את בתי המשנה הראשונה ללמד את בנות הארץ קריאה כתב ושיר וכל מלאכת יד, ובמותו צוה להסב את השלטון לוולאדימיר בנו, אולם וולאדימיר היה איש אשר רוח היושר נוסס בו ויכלכל דברו במשפט ויתן את השלטון לסוועטפאלק בן איסוסלאוו אשר לו יאתה מלוכה על פי חוק הארץ וימלוך עד שנת א' קי”ג הוא חלל את חוקי עמי כל הארץ ויאסור את מלאכי הפאלאווצער אנשי ריבו במשמר ויעל את חמתם עד לאין מרפא, ובימיו עלה גם הארבה וישחית את הארץ ואחריו היה וולאדימיר בן ווסאוואלאד עד שנת א' קכ“ה, הוא גרש את היהודים מארץ רוסיה על אשר הסבו בחריצותם את סחר כל הארץ אליהם ואת קאפא על יד הים השחור לקח במלחמה מיד בני געניאה ויהי לכבוד בעיני מלכי דורו עד כי שלח אליו אלעקיס קאמיניס קיסר היונים הנדחה מכסאו את השרביט ואת שלטי המלוכה למשמרת עוד היום המה אצורים בגנזי המלוכה אשר במאסקוי ואחריו מלך מסיסטלאוו בן וולאדימיר עד שנת א' קל”ב ובימיו עבר על הארץ רעב ורוח סערה ושטף מים זדונים בנאוואגארד, ויאראפאלק בן וולאדימיר נשבה בערמת אחד משרי פולין בקראקה ויאנס לתת כופר נפשו אוצר רב ויקנא את קנאתו ויפרוש בגבול פולין בעם כבד ויחרב את ארצם, וימי מלכותו נמשכו עד א' קל“ט שנה, ווסעוואלד בן אלגאוו מלך עד שנת א' קמ”ו הוא השתמש ראשונה בכתר המלכות אשר נתן רב הכמרים על ראשו קבל עם בהוד מלכות, יוריא מבית דאלגארוקא בנה את מאסקוי וערים אחרות בשנת א' קנ"ז ויושב בהן מבני האונגארן והבולגארן ובני נכר אחרים – ויעשו פרי תבואה:

אנדרעס בן יוריא נגיד סוזדל מלך משנת א' קנ“ז עד ע”ז, הוא הסב את מושב המלוכה לוולאדימיר, ויעש מלחמה עם הבולגארען אשר גדלו ויעשרו בעת ההיא על ידי המסחר ומלאכת מעשה, דעמערטוס בן יוריא (עד א' רי"ב) נגיד וולאדימיר ונאוואגארד בנה את טווער בשנת א' קפ“ב, ובימיו נחלשה יד קיעוו ותרד מטה מטה, את נגידיה החליפה חדשים לבקרים והארץ מלאה מוטה ומריבת הכמרים וימי הועד אשר כוננו להשבית ריב ומדון היו לא לעזר ולא להועיל ובימי גלעב בן יוריא היתה קיעוו קרובה לפול עד כי פרקו עולה שרי הערים הסרות למשמעתה ויבקשו לעשות מלוכה חפשה איש איש במקומו, ובשנת א' נ”ה בימי איסעסלאוו הראשון היתה ארץ רוסיה חלוקה לארבעה ראשים, לקיעוו ולוולאדימער, לסמאלענסק, ולנאוואגארד, והעם אשר עליה נפרדו לארבעה כתות שונות, נגידים (באארען) ואפרתים, סוחרים בני חורין, ועבדים, ולכל כתה וכתה היו משפטים מיוחדים בזכיות הארץ.

 

ג. הקדרים בארץ רוסיה    🔗

טאמאזין אשר אחרי עשותו מלוכה על מחצית אזיה משנת א' ר“ך התכבד בשם טשינגס קאן (שר הימים) נתן לשני שרי צבאיו חבל ארץ על יד הים השחור חלף עבודתם, והמה דמו להרחיב את גבול ארץ ממשלת ידם בחבל דערבענט אשר לממלכת פרס, אולם כי שבויי דערבענט אשר היו להם למורי דרך הערימו להוליך אותם תועה בארץ האלאנען והפאלעווצער שני גוים גדולים ועצומים מהקדרים ויראו הקדרים כי רב כח הגוים האלה בשבתם יחד ויתחבלו וישלחו אל הפאלאווצער לאמור לא עליכם בני בריתנו מימים הראשונים אנחנו באם כי אם אל האלאנען בני הנכר האלה תנו אותם בידינו ונעלה מעליכם, והפאלאווצער נפלו בפח הערמה הזאת כתוא מכמר וימשכו את ידם מאת בני בריתם, ותהי שארית האלאנען הגוי הגדול אשר עזרו להחריב את מלכות רומה בידי הקדרים למות ולעבדות עד תומם, אז נפקחו עיני הפאלאווצער לראות כי גם להם נכונים ימי חושך כאלה מחמס הקדרים וימהרו ויכרתו ברית עם הרוסין להחזיק מעמד נגדם והקדרים שנו בערמתם וישלחו להגיד להרוסין כי דבר אין להם אתם ורק על הפאלאווצער אשר היו עבדיהם בימי קדם ויברחו מאתם מצודתם פרושה, ולא הצליחו להפר האחוה בין שני הגוים האלה כי הבינו הרוסים את מחשבתם הרעה ויקומו ויהרגו את מלאכי המרמה האלה בחרב, ויצאו בחברת הפאלעווצער למלחמה, ותעז ידם על הקדרים פעמים רבות, אולם בשנת א' רכ”ד נהפך הגלגל כי לא היו לבב שרי הגדוד שלם איש את אחיו ויאזרו הקדרים חיל ויכו את הרוסין מכה רבה ונפלאה על יד נהר אלקה המשתפך אל הים השחור וגם רב נגידי רוסיה מסיסטלאוו השלישי נספה במלחמה ההיא.

ובשנת א' רל"ז מלאה סאת רוסיה ויבא עליה באטיקאן נכד טשינגס קאן בשש מאות אלף איש ויכניעה, אפס כי נטה לה חסד ולא לקח את המלוכה מידי שליטיה כי אם הניח לאיש ואיש את ארץ ממשלתו ויסתפק לשום עליהם מס, והמס הזה הנהיג את המטבע בארץ רוסיה תחת אשר לפנים השתמשו בעורות בעלי חיים למטבע, ויארסלאוו השני הקדים את יתר הנגידים לשחר את פני באטיקאן ויקבל מאתו כתב שררה על ארץ ממשלתו ואת המעלה הראשונה בנגידי רוסיה, ובנו אלכסנדר (משנת א' רנ“ה עד ס”ד) התגבר על אבירי החרב (שווערד ריטער) בליפלאנד ועל השוועדן בחוף הנעווא ויתכנה בשם הכבוד אלכסנדר נעווסקי, הוא אלכסנדר אשר שלח אליו האפיפיור שני חשמנים לפתותו להמיר את אמונת היונים באמונת נוצרי רומה ולא קבל ועל שם הגבור הזה יסדה קטרינה הראשונה חברת אבירים (ריטטער ארדען) אשר אחרי אשר נתנו לו הכמרים מקום בין קדשיהם ותקרא החברה חברת אבירי אלכסנדר נעווסקי הקדש.

ולא נופל ממנו היה יעריסלאוו בן יעריסלאוו בגבורה נגד בני ליפלאנד (עד א' רע"א) אפס כי נבאש בבני נאוואגארד על אשר אמר לצמצם את החרות אשר קיימו ההולכים לפניו להעיר הזאת ויגרשוהו מאתם עד אשר בצע ביניהם רב הכמרים את הריב גם וואסיליא אחיו (עד א' רע"ו) נרגז מאת בני נאוואגארד בראשונה ולא ידע שליו עד אשר עזרוהו חיל קדר אל המלוכה. ובימיו נכבדה נאוואגאראד להתקבל בתוך מספר ערי ברית האנזע אשר בארץ אשכנז ותעלה פלאים עד כי היה למשל בפי בני רוסיה לאמור מי הקשה אל האלקים ואל נאוואגארד וישלם! ותהי לנס. דעמיטריס בן אלכסנדר נגרש מאת אחיו הצעיר בעזרת חיל קדר אחרי אשר עשה מלוכה עד שנת א' רצ“ד, וימשול הוא תחתיו עד שנת א' ש”ד, בימיו בנו השוועדן את מבצר וויבורג מיכאל השני מלך עד שנת א' שי"ח, ובימיו קבל הקאו איזבעק את אמונת מחמד וינהל גם את עמו תחת כנפי האמונה ההיא למען יהי רוח אחד לכולם.

 

ד    🔗

ואחריו מלך געארג בן דניאל איש מרמה (עד א' שכ"ד) אשר לקח את אחות הקאן לאשה אחרי אשר הביאה לדת הנוצרים ויסב את שמה אגאטה, הוא עכר שארו ויוציא דבה על מיכאל אחיו הישר אל הקאן לאמר כי חפץ למרוד בו ולהשקותו כוס מות ויצו הקאן להמיתו מיתה קשה, ואחר הכה את השוועדן הצרים על קארהאלם ויבן את המבצר הנקרא כיום שליסלבורג, ובימיו היתה מאסקויא עיר המלוכה ומושב נגידי רוסיה.

דימיטריוס בן מיכאל המית את געארג בגדוד הקדרים לנקום נקמת אביו מאתו וגם הוא לא הנקה ויפול בחרב הקאן, גם אלכסנדר אחיו אשר עשה מלוכה עד שנת א' שכ“ח העיר את קצף הקאן בהכותו את מלאכו היושב בטווער על אשר שלח יד בנוצרים ועל אשר אמר לבער את אמונת הנוצרים מן הארץ ואחרי עשותו כאלה ויקם וילך אל הקאן להתנצל לפניו בצפיתו כי יתן לו הקאן חנינה, אבל לשוא שקד! כי צוה הקאן להסיר ראשו, ואחריו מלך יון בן דניאל איש טוב לבב אשר ידו היתה בחיקו לתת פּזר לעניי עמו תמיד. שמעון הגא (משנת א' שמ“א עד נ”ג) נקרא בשם הזה על שם נס החן וההוד המיוחד לו אשר בו נתן מורא על כל רואהו, הוא פאר את בתי תפלתו ויתלה פעמונים על ראשיהם, וימת במגפה אשר פרצה בעת ההיא מחינה המפורסמה בשם מגפה שחורה, יון בן יון (עד א' שנ"ט) בימיו נפרצה רגזה גדולה בגדוד הקדרים, ורק רב הכומרים ברפאתו את עיני אשת הקאן הכהות עצר בעד הקאן לבל יפרוץ בגבול רוסיא, ואחריו מלך דימיטריוס השלישי עד א' שס”ב הוא תפש את השוללים אשר בזזו את שפעת סוחרי קדר בדרך וימסרם אל הקאן לעשות בהם שפטים, דימיטריוס הרביעי (עד א' שפ"ט) בנה את המבצר קרעמל במאסקוי בנין אבנים להיות למעוז ולמשגב מחמת הקדרים אשר חשב למרוד בם, אף עשה חיל ויך אותם מכה רבה על יד דן ויקן לו את שם הכבוד דאנסקי, אולם הנצחון הזה לא עשה פרי כי נהפך הגלגל על נקלה וישיבו הקדרים וישרפו את מאסקוי באש. ווישיליא השני אשר משל משנת א' תשפ“ט עד א' תכ”ה החרה החזיק בריב עם הקדרים, ויוריא אחיו גאל את דמי מאסקוי וישרוף את קאזין עירם ועוד ערים אחרות כליל באש, אולם בשנת א' שצ"ה חדשו הקדרים את נעורם תחת יד טימור לאהן הגבור ויכבשו את רוסיה.

וויסיל בן וויסיל האפל (עד שנת א' תס"א) איש אשר הסב עליו הזמן את האופן, כי ארב עליו אחד מקרוביו בבית תפלתו בשפכו שיחו לפני אלקיו ויעור את עיניו אשר בגלל הדבר הזה קראו סופרי הזכרונות את שמו האפל, בימיו צר וויטאווט אחד משרי ליטא את פארחאוו אשר אצל פלעסקאוו ויור על העיר בכלי תותח (קאנן) המה כלי התותח הראשונים אשר נראו בגבול רוסיה.

 

ה. קץ ממשלת הקדרים ברוסיה    🔗

ויהי יון השלישי אשר עשה מלוכה ברוסיה עד א' תק“ג בצעו את אשר החלו ההולכים לפניו וישם קץ לממשלת גוי קדר ברוסיה עד כי קנה לו את שם הכבוד יון הגדול, הוא התחתן את קיסרי היונים בקחתו את זופיא בת טימאס אחי קנסטאנטין פילאלאגוס חותם קיסרי היונים לאשה, ועל ידה היה נשר שחור בן שני ראשים שלט חותם קיסרי רוסיה, ויהי כאשר הציקתו האשה הגדולה ההיא בדבריה יום יום על אשר לקחה מחצר קיסר היונים אדון כל הארץ להתעמר בה לעשותה לשפחה קנין גוי קדר הבזוים וירא יון מועד בעת אשר חלק לבב שרי הקדרים זה מזה, ויפשע בם בשנת א' תע”ה ולא העלה להם מס כימים ימימה וזרועו הגדולה הוא סמכתו לבצוע במלחמת תנופה בשדה המלחמה את אשר זמם בחדרי משכיתו ויפרוק את עול הקדרים מצואר בני רוסיה, ואחרי אשר הניח לארצו מאויבים מבחוץ נתן אל לבו לחבר את כל ערי רוסיה המתפרצות לאחדות בידו, ויבטל את הממשלה החפשה אשר קנתה נאוואגארד בת ברית ערי אשכנז ויסב אותה אל משמעתו ואת מארפה הגבירה אשר הסתה את בני נאוואגארד לבל יביאו את צוארם בעולו הוליך בשביה, ויקח מאת העיר את הפעמון הגדול אשר היה תלוי בראש מגדלה לנס ויביאהו למאסקוי ואומנם רבים עושים בכל מלאכה הביא מארץ אשכנז ומאיטאליה להיות לבני עמו לעינים.

ובנו וואסיל הרביעי המושל (עד שנת א' תקל"ד) הלך בעקבי אביו ויעש לפלעסקא כאשר עשה אביו לנאוואגארד לקחת מאתה את יתר השאת אשר היה לה שכם אחד על ערי רוסיה הנותרת ואת סמאלענסק אשר היתה בידי הפולין מאה ועשר שנים לקח מאתם במלחמה וישיביה לרוסיה, והוא היה הראשון אשר התכנה בשם צר כל ארץ רוסיה תחת שם רב נגידים (גראס פירסט) אשר נהגו ההולכים לפניו, ואת הקדרים בני קאזאן וקרים אשר נסו לחדש ממלכתם ברוסיה הכניע בחרבו הקשה כי בשנת א' תרכ"א והצר יושב לבטח ויפרצו הקדרים בפתע פתאום כפרץ מים זדונים ויאכפו את הצר לתת להם כתב שעבוד על ארצו בכתב ידו והתחייבות להעלות להם מס כמשפט הראשון וקאווער הגבור פקיד ראזאן שנס מתניו ויצל את שטר השעבוד מידי הקדרים בערמה ויתאזר עוז ויגרשם ביד חזקה מארץ רוסיה אחרי אשר הגריעו הקדרים המרצחים את מספר תושביה בחצי מיליאן.

ובנו יון הרביעי (עד א' תקפ"ד) היה עז מטבעו בעל אף ומהיר חמה אשר טפל עליו הכנוי יון האכזר לבשתו – בראשונה אחז בשלטון תחת ידי הילנה אמו ויכונן בארץ רוסיה את שכירי המלחמה המסודרים חלוצים בקנה מורה ראשונה אשר פיהו נקבם בשם שטרעלצין או מורים ואחרי אשר העביר את ממלכת קאזון ואסטריחון וקצה ממלכת זיביריען הכבירה תחת ממשלתו התכבד בשם צר ומושל לבדו בכל ארץ רוסיה (זעלבסט הערשער) ומפחד המלך העז הזה התבטלה חברת אבירי החרב אשר עמדה ימים רבים בארצות חוף הים המזרחי, ותהי עסט לאנד ורעוועל לעריך מלך שוועדן לאחוזה, וליפלאנד נתנה יד למלך פולין וקורלאנד היתה נגיד החברה לגאטהארד מבית קעטלער לאחוזה תחת שעבוד פולין, וחכמים רבים ואומנים גדולים הביא יון מארץ אשכנז ויתן להם זכיות גדולות בארצו למרות עיני הרוסין אשר התקנאו בם וילונו על הצר, גם בית הדפוס ספרים כנן במאסקוי בשנת א' תקס“ד, ויכתוב את ספר המשפטים ובימיו מצאה מפלט בחוף לאפלאנד אשר לארץ רוסיה אחת משלש האניות אשר יצאו במצות סוחרי ענגלאנד לבקש דרך מעבר לחינה ולהודו מזרחית סביב צפון אזיה, וישמע יון ויבא את פקיד האניה אליו למאסקוי ויסובב על ידו לכרות ברית משא ומתן עם מרים מלכות ענגלאנד, ועל המטבעות החדשות אשר עשה הטביע תבנית איש חיל אוחז כדון בידו, ועל שם החנית הנקרא בלשון רוסיה קאפיע שם המטבע קאפייקע עד היום, בשנת א' תק”ע שמע כי יש את לבב בני נאוואגארד הכואבים על חפשיותם דבר בליעל להקרע מאתו ולחסות בצל מלכות פולין, וימהר ויבא נאוואגארדה כאשר ידאה הנשר ויעש בה משפט מורדים ויהרוג בה כחמשה ועשרים אלף נפש אדם בחורים וזקנים נשים ועוללים באכזריות חמה מורה מאד וישלך את פגריהם המימה בשנת א' תקפ“א קרהו אסון ויהרוג בשגגה את בנו את יון ויתאבל עליו מאד כי בנו פעדאר היה איש אשר לא צלח למלוכה ודימיטריא בן זקוניו היה רך בשנים, ותהי שם המלוכה לפעאדר והשלטון היה בידי גיסו באריס גאדינאוו איש זרוע וכביר כח עד שנת תקצ”ח, ויהי כאשר טעם באריס את טעם השלטון וישלח ידו אל הנזר ויצו להמית בסתר את דימוטריוס אחי פעאדר באוגליטש להכרית ניר ויורש עצר מבית רוריק ותסוב המלוכה אליו אחרי מות פעאדר וימלוך בזרוע עוז עד שנת א' תר“ו ויהי שלום בימיו עם כל שכניו וירבה טובה לגדולי הארץ והנחה עשה לכל מדינותיו למען תכון העטרה הגזולה על ראשו, ובכל אלה לא הצליח כי ידעו בני רוסיה כי מאתו היתה שומה להמית את דימיטריוס נצר האחרון מגזע רוריק ולא ארכו הימים ויקם לו לשטן איש אשר היה דומה בתאור ובמראה לדימיטריוס, ויתן את נפשו לבן המלך ההוא באמרו כי מרצחי באריס עשו מלאכתם רמיה וימיתו נער אחר תחת דימיטריוס, אחרי אשר נמצא בגופו איזה סימנים אשר היה דימיטריוס מצוין בהם ובידו היו כתבים ועדי מלוכה אשר היו מיוחדים לדימיטריוס, ואשת יון אשר אולי לגאול את דמי בנה מידי באריס לקחתו לבן קבל עם והפולין תמכו את ידיו בצבא מלחמה ונגיד זנדאמיר נתן את בתו בחיקו נמשכו כל בני רוסיה אחריו ויסבו את המלוכה אליו, ובאריס שתה כוס מות וימת אפס גם הוא לא האריך ימים על כסאו כי נבאש בבני רוסיה על אשר נתן את בני הפולין עוזריו ראשונים ליד המלך ועל אשר אמר להסב את בני רוסיה לאמונת האפיפיור עד כי החלו להסתפק אם דמי רוריק נוזלים בעורקיו ויקומו עליו ויהרגוהו, ויתנו את הממשלה לוואסילא מבית שוסקאי עד שנת א' תר”ט, אשר במשך העת ההיא היתה הארץ מעון צרה כי באו חדשים מקרוב שני אנשים אשר נתנו נפשם לזרע המלוכה והפולין היו בעוזרם, ותהי הארץ לשמה ולחרבה עד שנת א' תרי"ג עד אשר נוסדו גדולי הארץ לתת את המלוכה לוולדיסלוס בן קאזימיר מלך פולין להסיר מעליהם את המות הזה:

 

ו. בית ראמאנאוו    🔗

והצפירה יצאה לארץ רוסיה מתוך החושך הזה על ידי אנשי לבב אשר אהבת ארץ מולדתם מפעמם באמת אשר התעודדו ויבחרו במיכאל מבית ראמאנאוו המתיחס אחרי רוריק מפאת אמו ויקחוהו ממקלטו אשר היה נעצר בו תחת עיני אמו ויתנו את הנזר על ראשו בשנת א' תרי“ג והוא נער בן שבע עשרה שנה – הוא השלים את הפולין ואת השוויידן בותרו להראשונים את סמאלענסק ולהאחרונים את אינגערמאנלאנד ואת זכותו על ליפ עסט וקורלאנד ולעומת זה השיבו לו השוועדן את נאוואגארד והפולין את אביו אשר היה בשבי בידם, ואחרי אשר הניח לארצו מחוץ ומבית התודע אל מלכי ענגלאנד וצרפת בשלחו אליהם מלאכים נכבדים, ויחדש את ברית המשא והמתן עם הפרסים וגם עד חינה באו מלאכיו ויבא אנשי מדע מארצות אחרות ללמד את בני רוסיה דעת וידרוש את שלום ארצו וטובתה עד שנת א' תרמ”ה.

ואחריו מלך בנו אלעקסייא עד שנת א' תרע"ו נער בן חמש עשרה שנה וילך בעצת מראזאוו מורו ומלמדו להועיל, ובימיו נועז בן סוחר בה מוואלאגדה לאמור כי בן וואסילי שוסקאי הצר האחרון ההולך לפני בית ראמאנאוו הוא ויערער על המלוכה.

ואף כאשר נוכחה אמו אתו בהיותו במאסקוי בשבי ותנקר עיניו לאמר הלא בני אתה ענה כחשה בפניה ויעמוד בדבורו עד אשר נקוצו ידיו ורגליו לאמור כי בן שוסקאי הוא, ויהי אלעקסייא בעל הנפש מתוארה רחב דעת ועיניו צופות למרחוק, הביא אומנים מארצות רחוקות ויכונן בתי מלאכת שש ומשי בארצו, ומהאלאנד הביא בוני אניות וישלח את אנשיו הימה לחפור את הארץ וימצא את לשון הים המבדיל בין אזיה ובין אמעריקה, גם חכמים יודעים לפקד צבא מלחמה הביא מחוץ למדינה ויתנם בראשי גדודיו ללמד את בני עמו תכסיסי מלחמה ובעזרתם שב ויקח מידי הפולין את קיעוו את טשערנישאוו ואת סמאלענסק אשר לקחו מאתו במלחמה, ואחרי אשר השיב את גבול רוסיה שם על שם כבודו נוספות צר ארץ רוסיה הקטנה והלבנה, כרת ברית את מלך ספרד ויפר את ברית המסחר אשר כרת יון האכזר עם בני ענגלאנד על אשר חזקו את ידי מרעים וקראמוועל נגידם להמית את מלכם, הכניע את השודד ראזין פקיד הקאזאקין אשר עמד בראש מתים אלף אנשים רקים ופוחזים לשלול שלל ולבוז בז, גם הקאזאקין תושבי ארץ אוקריינה הכירו כח מלכותו ויסורו אל משמעת ארץ רוסיה, ובימיו תקן ניקון רב הכומרים את ספרי אמונתם, והאנשים אשר לא רצתה נפשם בתקוניו נפרדו מאתו ויכוננו כתה חדשה בשם בעלי האמונה הישנה (סטארא ווירלין) והנוטים אחרי תורת ניקון יקראו להם נפרדים (ראסקאלניקן).

ויהי לאלעקסייא שתי נשים הראשונה מבית מילעסלאווסקי ילדה לו את פעאדר ואת יון ואת זופיה אחותם, והשניה מבית נארישקין ילדה את פטר ואת נאטאליה ותסוב המלוכה ותהי לפעאדר עד שנת א' תרפ“ב כי הוא הבכור, הוא עשה מלחמה את התוגרמים ויכריחם למחול לו את זכות הממשלה אשר היה להם על אוקריינה, וטובה עשה לעמו בעצת גאליצין בשרפו את כתבי סדר מעלת עבודת הנגידים אשר היו רשומים לזכרון מימי קדם לבל יעוז אנוש עוד לבקש משרה בצבא המלחמה מפאת יחס אבותיו המפוארים בכתבים הקדמונים האלה בלתי אם יחס נפשו לבדו יתן יד לבקש גדולה ומשרה, ואת בית המשנה (גימנאזיום) הראשון במסקוע כנן במקלט שפאסקי לאהבי חכמה, וימת בלי זרע אנשים ויתן את המלוכה לאחיו הקטן לפטר כי ראה כי רוח הממשלה והחכמה נוססה בו תחת אשר יון אחיו הגדול לא צלח למלוכה, אולם זופיה אחותו באהבתה את הממשלה ומשנאתה את פטר ואת בית נארישקין כולו התהפכה מסבות בתחבולה ובעזרת השטרעלצין אשר קנתה בשחד כסף ודברים לתת גם ליון ניר בארץ, ויהי שם המלוכה ליון חלוש רוח וגויה ולפטר נער בן עשר שנים והשלטון בידי זופיה, אפס כי היה פטר צעיר בימים ורב בשכל ולא קצרה דעתו מהבין כי מלכותו וחייו ככדור בידי אחותו ויסג אחור על אחד הכפרים ויכונן מבני האפרתים אשר התהלך אתם במשחקיו צבא מלחמה להיות שומרים לראשו לעתות בצרה, ולאפארט מרעהו היה להם לעינים ויאסרם במוסר המלחמה עד אשר השיגו חיל, וזופיה מושלת על הארץ, ועל יד על יד החל פטר לבקר את בית המועצה ולהתערב בדברי המלוכה, אז נוסדה זופיה אשר היה לבה חרד על ממשלתה להמית את פטר בידי השטרעלצין שומרי מצותה ויהי כל הדברים נכונים להוציא חפץ זופיה למענהו ולבב ארבעה אנשים מבני הקושרים הכה אותם ויקומו ויגלו את אוזן פטר כי המות אורבו עליו כחתף וימהר פטר וישגב באחד המקלטים הבצורים ויקרא את צבאו החדש שומרי ראשו ומרבית גדולי הארץ וראשי הצבא עמדו לימינו ורב הכמרים גם הוא נתן כבוד אל היושר ויוציאו לאורה את מעשה זופיה במחשך, אז רפו ידי זופיה ותתנפל בידי פטר אחיה לעשות בה כרחמיו וכרוב חסדיו ויצו פטר להמית את שר צבא הקשרים בחרב ולהגלות את יועצה את גאליצין בקצה זיבריען ואת זופיה נתן באחד המקלטים למשמר ותסוב המלוכה לפטר אפס כי לא הסיר את שם יון אחיו ממשפט המלוכה עד יום מותו בשנת א' תרצ”ט.

 

ז. פטר הגדול    🔗

ויהי כאשר נכונה המלוכה בידו ויסר את הנזר מראשו ויתן את הממשלה בידי ארבעה אנשי שם אהבי אמת אשר ידע כי לא היה לבבם שלם איש את אחיו ולא יערב אחד מהם את לבבו לעשות דבר אשר לא כדת מפחד רעהו עליו, והוא התנכר בשם ובמעמד איש המוני וינע מממלכה לממלכה להרחיב דעתו ונסיונותו וללמד משפטי מלכות איראפה השונות, ויבא אל קרית נסיך בראנדבורג אל קעניגסבערג ויתודע אל הנסיך ויעוררהו בדברים לעטר ראשו בכתר המלוכה – שמה בא כמעט קץ לאפארט ידיד פטר אשר הטיח דברים אליו בהיות דמי פטר חמים משתיה לא כדת ויעופף חרבו על פניו, וכצאת היין מפטר וישב וירצהו בדברים טובים ונחומים ובמרוצת דבריו הוציא מפיו דברי חן כאלה “הצירותי לראות כי נמצאו גם בי חסרונות אשר אני מתיגע להשלים את חסרונות בני עמי” מקעניגסבערג נסע דרך פרייסין האלאנדה וילמד מלאכת בנין האניות כאחד הפועלים וכשכיר יום, גם בחכמת הטבע המדידה והנתוח השלים נפשו, מהאלאנד נסב ענגלאנדה ומשם לווין דרך ארץ אשכנז, ויקח בעלי מלאכות אומנים ומלומדים בהמון וישלחם לארצו, שמה נודע לו בשנת א' תרצ"ח כי אחותו זופיה הערימה לפרסם כי מת פטר על אדמת נכר וימלאו אוהביה הראשונים שש להקות מצבא השטרעלצין ידיהם מלחמה בעזרת המונים המונים מבני הכפרים להתרגז על מאסקוי לולא עמד גארגון בחירו בראש ארבעת אלפים בני אפרתים ויכם אחור וישב חיים כחמשת אלפים איש. לשמועה הזאת שב פטר למסקוי מלא זעם ויסר את ראשי כל בני השביה מבני שמונה עשרה שנה ומעלה ומאה וארבעים איש הוקע נגד המקלט אשר זופיה עצורה בו, ויחזק את משמר אחותו, וגם את אשתו את אידאקסיה מבית לאפוחין נתן במקלט ותשב אלמנה חיה ושוממה עד מות פטר וקטרינה אשתו ואת צבא השטרעלצין בטל, וכאשר עבר זעמו וישב וידרוש את שלום עמו וישם את לבבו לקרב אותם אל בני איראפה הנותרים במשפטיהם ובמנהגיהם אשר ראה במסעיו כי נופלים בני רוסיה מהם, ויצו את בני עמו מבלעדי בני הכפרים והכמרים לגלח את פאת זקנם וללבוש בגדי אשכנז ויכונן בתי משנה חדשים וספרים רבים צוה להעתיק ללשון עמו:

ולטובת המשא והמתן נוסד פטר לשעון את גבול ארצו אל הים משתי קצותיה בצפון ובמערב, ויקן מאת התוגר בשלום שנת א' תרצ“ט את אזאוו עיר החוף על יד הים השחור, ומאת קארל השנים עשר מלך שוועדן בקש חבל ארץ על יד הים המזרחי לכונן עליה עיר אניות וימאן ויקרא פטר עליו מלחמה בחברת מלך דענימארק ופולין בשנת א' ת”ש ויאסוף פטר ארבעים אלף איש ויפתח את המלחמה בצורו אל נארוואה, אפס כי לא ידעו בני הרוסים עודנה עשות מלחמה בתחבולה ויוכו כאיש אחד מאת קארלוס ותשעת אלפים איש אשר ברגליו ועשרים אלף בני רוסים נשבו חיים, ולא נמוג לבב פטר לשמועה הזאת ויאמר ברוח נכון אל שרי צבאיו המתרפים לאמור “חזקו ואמצו כי כזה וכזה תאכל חרב השוועדן פעמים אבל בפעם השלישי תשב חרבנו עליהם אופן” אף אמנם לא נכזבה תוחלת פטר! כי בעוד קארלוס עושה נפלאות בארץ פולין לגזול את הנזר מראש אגוסט מלכה ולתת אותו על ראש סטאניסלוס לאסצינסקי עשה פטר חיל ואניות וילכוד את מאריענבורג ואת שליסלבורג ואת נינשאנץ על אשר הנערווא, ויבן תחת עיני קארלוס את פטרסבורג ואת קרונשטאדט ערי החוף בשנת א' תש“ג ויושב בה סוחרים בעלי מלאכה ואומנים מקצתם ברצון ומקצתם באונס וגם הזענאט קבע ישיבתו בה בשנת א' תשי”ב ותהי עיר המלוכה וסחר כל הארץ וקארלוס בגודל לבבו לא שם בריח ודלתים לפני הרוסים כי נקלה היתה בעינו לפרוץ את גדריהם לעת מצוא – ויתמהמה בפולין ובזאקסן עד אשר נתן רגלים לפעלו במקומות האלה ואחר הסב פניו אל הרוסין בראש חמשה וארבעים אלף בחורי שוועדן להשקותם שנית את כוס נארווה באחרית ימי קיץ א' תש“ז, ויאחז דרכו דרך אוקריינה בעצת מעצאפה נגיד הקאזאקין אשר פשע בהרוסין ויאמר לחזק את ידי קארלוס בבר ובמזון ובשלשים אלף בני חיל למלחמה, ויעברו עליו תלאות אין מספר בדרכים הרעים ובמקומות הנשמות האלה ותשועת מעצאפה גם היא לא נתנה בידו כח לעשות חיל כי נפלו עליו מענטשיקאוו וגאליצין שרי צבאות פטר וישרפו את באטורין עירו באש וילוה מעצאפה אל מחנה השוועדן בארבעת אלפים אנשים ריקים חסרי כסף ומזון – והחורף העז גם הוא שת על תלאות השוועדן נוספות – ובכל זאת הקשה קארלוס את רוחו ויצר על פילטאווה, ותבוא כדור עופרת ותפצע את רגלו וירד מעל הסוס וישב בשדה על זרועות בני אדם לפקד צבא מלחמה, ויבא כדור אחר ויפוצץ את מוט השדה, והשוועדין גם המה מלאו ידם בכדורים ויקבו חורים בכובע פטר ובבגדיו, ושני המלכים האלה לא חשכו ממות נפשם עד אשר כבדה יד הרוסין על השוועדן ויעזבו את המחנה עם ששה מיליאן שקלים כסף ותשעה עשר אלף שבויי מלחמה בידי הרוסין וינוסו מנוסת חרב, ומעת ההיא נכנעה שוועדן ולא יספה להרים ראש, וקארלוס נס תוגרמה ויסת את התוגר בפטר פעמים וילחמו התוגרים בפטר אבל לא בחזקה כי ידעו כי רוח קארלוס ולא רוח ארץ מולדתם הסבה במלחמה היא, ואף כאשר הקיפו את פטר ואת מחנהו על יד הפרוט עד אשר לא היה להם ידים לנוס ויהי המות או השבי מנת כוסו נאות פקיד התוגרים באמצעות קטרינה וישלם את פטר אחרי אשר השיב להם את אזאוו עירם בשנת א' תשי”א.

 

ח    🔗

ואחרי השלום הזה נפקד קארלוס לצאת מתוגרמה וישב ברוח מלחמה כבראשונה נכון לנטות יד על כל אויביו רק על פטר לבדו היתה אתו רוח אחרת וגם פטר החל להתקרב אליו ויהיו שני הגבורים האלה קרובים לכרות ברית לשוב לקחת מידי דענימארק ופרייסין את הארצות אשר לקחו מיד השוועדן במלחמה לולא בא קץ גבורת קארלוס על שערי פרידריכסהאל ויבא כדור ויקחהו למנוחה בשנת א' תשי“ח לא הריח בריח השלום כל ימיו, אז הכניסה מלכות צרפת את ראשה בין הנלחמים ותמצע את שלום נישטאדט בשנת א' תשכ”א ותביא לחלק רוסיה ליפעסט – אינגערמאנלאנד וקמה ארץ קארעלן ופין לאנד, אחרי אשר שלם פטר לאוצר שוועדן שני מיליאן שקלים בעבור תהי ליפלאנד אשר היה לפולין זכות עליה כמקנת כסף ולא כירושה בידי הרוסין, אז כבד הזענאט הזינאדע ועם הארץ את פטר בשם הגדול קיסר כל בני רוסיה ואבי הארץ:

גם על הפרסים נטע פטר ידו להרחיב את מסחר ארצו מערבה ויקח מאתם את דערבענט ואת המחוזים אשר להם על יד ים הכספי (ים כוזר) מערבה – ואת בערינג שר אניותיו שלח לחפור את ים אשר בין אזיה ובין אמעריקה, אפס כי לא באה תשובתו אל נכון עד אחרי מות פטר, ואת מדרש המדעים (אקאדעמיא) כנן פטר בפטרסבורג בשנת א' שכ"ד:

אולם בביתו לא ראה פטר נחת כי אשתו הראשונה היתה אשת קשת רוח ותהי לו למוקש עד אשר הסגירה באחד המקלטים ובנה אלעקסי אשר ילדה לו היה נער משולח אשר מסך בקרבו רוח עועים לשנוא את החכמה ולהיות לשטן לקראת החדשות אשר פעל אביו בארץ רוסיה לטובתה, עד כי ראה פטר כי במותו תשוב שמש רוסיה אחורנית במעלות אשר עלתה תחת ידו – ובהיות פטר במסעו השני בשנת א' תשי“ז בקאפנהאגן שמע כי יש את לבב בנו דבר בליעל ויקראהו אליו ויועצי רשע התעוהו להתנגד אל אביו ולברוח וויענה בצל קארלוס הקיסר – ואף כי שב עוד ויודה לאביו כי איננו שוה לרשת את הכתר אשר היה את לבבו לגזול אותו בחזקה מראש אביו ויכלכל פטר את דברו במשפט וימצאו אותו מאה ושלשים ואחד שופטים רשע למות, ותצר נפש פטר על אבדן ביתו עד יום מותו בשנת א' תשכ”ה ויורש את מלכותו לקטרינה אשתו השניה אשר הצילתו משבית התוגרמים:

היא קטרינה בת עובד אדמה אשר במות אבותיה היתה לרחמים לפני אחד ממשרתי בית תפילה במסבי דארפט ויגדלה בחיקו ואחר לקחה לו לבת כומר מאריענבורג, ובנפול העיר ההיא בידי הרוסין נפלה גם היא שבי בידי שרמאטאוו ומענציקאוו שרי גדודי רוסיה, ובבית האחרון משכה עיני פטר עליה ביפיה בשכלה ובטובה עד כי פקד רוחו בחיקה ותהי לו ברבות הימים לאשה ותשב על כסא המלוכה עד שנת א' תשכ“ז, בימיה נמצא שפעת כסף במכרי הררי קאליוואן ובמותה נתנה את המלוכה לפטר השני בן אלעקסי הנשפט – הוא הגלה את מענציקוו סיבריענה ויוצא את אמו זקנתו את אשת פטר הראשונה ממקלטה להיות לו לאם – אפס כי נספה הקיסר הזה במחלת האבעבועות (פאקען) אחרי עשותו מלוכה ברוסיה עד שנת א' תש”ל:

אנה בת יון אחי פטר הגדול אלמנת נגיד קורלאנד עשתה מלוכה עד שנת א' תש“ם ועל ידה החזיקו בשלטון הסגן אסטרמאן שר הצבא מיניך ובירון בן שר הארוה (שטאלמייסטער) נכד אחד מעבדי הסוסים אשר לנגיד קורלאנד אשר אחרי אפס יורש עצר לבית קעטלער על כסא קורלאנד נסבה נגידות קורלאנד אליו בעזרת אנה אהבתו הוא צרר את בית דאלגא רוקיא באכזריות חמה עד אשר מלאה ספקו גם הוא ויגלה לזיביריען, היא השיבה להפרסים את הארצות אשר לקחו הרוסין מאתם מעבר לנהר קור והלאה, ואת ידי אגוסט השני החזיקה במלכות פולין נגד מלך צרפת אשר אמר להסב את המלוכה לחותנו לסטאניסלאו לאסניצקי, ובהתוגר עשתה מלחמה על אשר תמך את ידי הקדרים בני קרים בפשטם גדודים גדודים ותקח את אזאוו שנית מידו – ואחרי מותה נסבה המלוכה בפקודתה ליון נכד אחותה ילד בן שנה תחת אפוטרופסות בירון ואבות הילד התנגדו לו וינהגו המה בעזרת הסגן מיניך את השלטון עד אשר נסבה המלוכה ותהי לאלישבעת בת פטר הגדול וקטרינה עד שנת א' תשס”א היא הכניעה את השוועדן ותקח מאתם את ניישלאט ואת ווילאנשטראנד ואת פרידריכסהאם ותרחיב את גבול רוסיה עד נחל קימון גם את פרידריך מלך פרייסין הראתה את נחת זרועה בשבע שנות מלחמתו עם קיסרית עסטרייך בת בריתה, כי פרצו צבאיה עד בערלין עיר מלכותו, ובסדר הארץ הניחה זכרון אחריה בבית מדרש החכמה אשר כננה במאסקוי ואת עונש המות העבירה ממלכתה, וליורש עצר בחרה בפטר השלישי נגיד האלשטיין געטארפה בן ענה בת פטר וקטרינה אחותה – ותתן לו את קטרינה בת נגיד אנהאלט – צערבסט לאשה ותלד לו את פאול בנו – אולם הקיסר הזה לא האריך ימים על ממשלתו יותר מששה חדשים ויתפטר בשנת א' תשב"ס וימת:

 

ט. קאטרינה השניה    🔗

ורוח פטר הגדול לבשה את קטרינה אשת המת ותפרוש כנפיה על ארץ רוסיה ברוח גבורה וברוח השכל, ותפרח ארץ רוסיה בימיה תחת ידי חמשים אלף עובדי אדמה אשר הביאה מארץ נכריה ותתן להם נחלת ארצות שוממות על יד הוואלגה והזארפה, ותעש פרי תבואה בעבודת האדמה בעבודת מעשה ובמלאכת מחשבת, ברוח פיה יצאו ערים חדשות ממדבר ציה בתי חנוך לחכמה ולכשרון המעשה למלאכת האניות ולצבא המלחמה ויהיו לנס חוקים טובים ומשפטים צדיקים פארו את ימי ממשלתה והנחה עשתה לבני ארצה מעולם הקשה – ותרם קרן רוסיה ביתר שאת וביתר עז בימיה, ועל ארצות ממלכות שכניה שלחה עין מבקרת ותכריע את סדרי ממשלתם לחפצה כאשר אכפה את מלכות פולין לקבל את נמלצה את סטאניסלוס פאניטאווסקי למלך עליה ולתת לבני האמונה החדשה חלק ונחלה בזכויות הארץ עם בני האמונה הישנה וכאשר מאנו הפולין הענות מפניה ויסיתו בה את התוגר נתנו לה מקום להתגדר גם בסדרי הקרב כי נכוה התוגר בגחלת שרי צבאיה בים וביבשה עד אם נכנע לקנות שלום במחיר ארצותיו אשר בין הדינעפר והבוג ולמחול את זכות ממשלתו על מלכות קרים ולתת מעבר לאניות רוסיה על הים השחור – והפולין אשר דמו כי לא תמצאנה ידי קטרינה להגן על ארצה מחמס התוגר ואף כי להתעבר על ריב לא לה נסו להעביר את סטאניסלוס מכסאו ופתאום הפכה קטרינה את פניה ותיסרם בחלוקת פולין הראשונה אשר חלקה בינה ובין מלכי עסטרייך ופרייסין שכניה בשנת א' תשע“ב ותסובנה ארצות פולין אשר בין הדינעפר הדינה והדרוטש לרוסיה וצבא העמידה בפולין לחזק את המלוכה בידי מלכה, ובעת ההיא הרגיז בוגאטשעוו מבני הקאזאקין אשר נתן את נפשו לפטר השלישי את קאזון ואת ארענבורג ותכניעהו קטרינה על ידי מיכלסון שר צבאה – והקדרים בני קרים גם המה מסרו את ארצם בידי קטרינה ויסורו אל משמעת רוסיה בשנת א' תשפ”ג כאשר עשה לפניהם בשנה ההיא נגיד געארגיען למרות עיני התוגר שכנה אשר לא נתן מעצור לרוחו וינס את כחו להתגרות את ארץ רוסיה במלחמה שניה בשנת א' תשפ“ז אפס גם מן המלחמה היא יצא וידיו על ראשו כי התחברה מלכות עסטרייך עם רוסיה ויטו ידיהם על התוגר ויכוהו ותרגז תוגרמה בראותה כי נשתה גבורתה ותקן שנית את השלום מבני רוסיה במחיר אצאקאוו וערי ארצו אשר בין הנעפיר והבוג אשר העביר לקטרינה בשנת א' תשצ”ב:

גם השוועדין נסו בעת ההיא מלחמה בארץ רוסיה שנתים ימים ולא פעלו דבר וישלימו אתה:

מתוגרמה הסבה קטרינה שנית אל פולין עיניה ותשלח את צבאיה השבים מהמלחמה פולאנה להעביר את סדרי הממשלה החדשה אשר כוננו להם בשנת א' תשצ“ג, ואחרי אשר השיבה את הממשלה הישנה לאיתנה העבירה אותה שנית תחת שבט החלוקה ותקח מידה את ארצות ווילנא נאוואגארד ברעסק קיעוו פאדאליען וואליניען ותספחם אל מלכות רוסיה, וכאשר התמרמרו הפולין עד לאין מרפא על הדבר הזה וישכחו את ידם ואת גבורתם ויתחרו עם רוסיה ופרייסין כאחד אז בא קץ מלכות פולין בחלוקה השלישית בשנת א' תשצ”ה קאסציוסקי מעוזם נפל בשביה והמלך הסיר הנזר מראשו וישב בפטרסבורג עד יום מותו וקטרינה פשטה את ממשלתה עד הווייכסעל, ובעקבי פולין הלכה קורלאנד בתה ותסר למשמעת ארץ רוסיה עד כי היה גבול הארץ האדירה הזאת בקו ישר מחוף הים המזרחי עד קצה גבול אמעריקה הדרומית מערבה ועד איי יאפון.

זאת פעולת האשה הגדולה הזאת אשר ביושר נקבו יודעי העתים את שמה זמיראמיס ארץ הצפון אל כל אשר פנתה הצליחה נר היתה לארצה ופחד לשכניה ותחת ידה עלתה רוסיה פלאים ותהי לראש באירופה, ותנהג את השלטון בשכל ובכח משנת א' תשס“ב עד צ”ו ותגוע ותמת אחרי אשר החלה מלחמה את הפרסיים ולא בצעה ותנח את המלוכה לפאול בנה אחריה.

ותהי המלוכה לפאול עד שנת א' תת"א איש עז מאד מטבעו אהב משפט ומהיר צדק לא נשא פני גדולים ומהיר בעסקיו הוא השלים את מוסר המלחמה בצבאו (דיסציפלין) ויכונן את מדרש החכמה בדארפט.

ובדברים הנוגעים בחוץ למדינה בא פאול בברית עם ענגלאנד ועם מתנגדי צרפת הנותרים לקצות בהצרפתים וישלח את צבאו לאיטאליה ולשווייץ בידי זוואראוו וקארסיקאוו שרי צבאיו ומחנה שלישית להאלאנד דרך הים תחת פקודת הערמאן, ויהי זוואראוו באיטאליה משכיל בכל דרכיו ויך את מאסענה ואת מקדינל ואת יובערט שרי צבאות הצרפתים פעמים רבות וקורסאקאוו במקומו בשווייץ לא הצליח ויוכה אחור עד הריין. גם ידי הערמאן בהלאנד לא עשו תושיה כי בני ענגלאנד לא תמכו ידיו כאשר קוה ויוכו הרוסין והערמאן שר צבאם נלכד חי ויסוגו הרוסין אחור מהאלאנד וגם עמל זוואראוו באיטאליה לא עמדה כי שרי גדודי עסטרייך אשר התקנאו בו לא החזיקו ידיו ותחסר לפעמים בר ומזון להעם אשר ברגליו, גם נבאשה ענגלאנד בפאול על אשר מאנה להשיב לו את מאלטה ארץ חברת אבירי יוחנן אשר היה פאול עליה לנגיד, ולעומת זה בקשה צרפת את קרבתו ובן פרט אשר הוקם בעת ההיא על במדרגת רב יועצים היה לחן ולכבוד בעיני הקיסר היודע להוקיר החכמה ויושב הקיסר את מחנהו לארצו ואת אהבת בן פרט השיב אל חיקו ויחל להריץ מכתביו אליו אולם עד יצא דבר מבין שניהם למענהו והנה נאסף הקיסר אל עמיו ואינו:

 

י. אלעכסנדר הראשון    🔗

ולרגלי אלכסנדר בן פאול אשר עמד לנס עמים משנת א' ת“ת עד כ”ה עלה השחר על הארץ הכבירה ההיא ויפץ עליה אורה, הזענאט שב אל כבודו במעלת ממוצע בין הקיסר ובין העם – הסגנים נסדרו מחדש איש איש על משמרתו ועוד שם עליהם נוספות בסגן מיוחד להאיר עיני העם (מיניסטער דער פאלקס אויף קלעהרונג) בתי ספר ובתי משנה ובתי מדרש חדשים בקאזון ובחרקוב יצאו לאור עולם והישנים נעלו וישתלמו – הוקל עול העבדים על ידי אחוזת נחלה אשר נתן להם ולזרעם אחריהם במקומות אשר היו בראשונה כאורחים, ובעסט ליפ וקורלאנד העברה העבדות מכל וכל, המסחור נשא ראש ויפרץ גם באדעסה על קצוי הים השחור – גם על שבטי הקאזקין גם על היהודים בני הארץ נשא עין לטובה – הן אלה קצה עלילות אלכסנדר בארצו:

ובהיות טובת ארצו ועמו כל ישע וכל חפץ מושל באדם צדיק הזה הניח להם מסביב בתתו יד אל השלום עם ממלכות ענגלאנד וספרד ועם כניסת צרפת חדש את ברית המשא והמתן משנת א' תשפ"ז המופרה בימי המהומה והמבוכה בראשית ימי קשר צרפת, ויהי צדק ומשפט שלום ובטחון מכון כסאו:

אולם הסדרים החדשים אשר ברא בן פרט באיטאליה ברוח פיו ובכח ידיו הרפו את רוח השלום – ואחרי אשר נבאש בן פרט באלכסנדר על דבר הנסיך ענגהיים נצר מגזע מלכי צרפת המוגרשים אשר נפלו עליו חיל צרפת בשבתו בטח בארץ שלום על אדמת אשכנז ויביאהו צרפתה למות שם, וילוה אלכסנדר אל מלכי ענגלאנד ועסטרייך בעלי ריב צרפת לשבור את גאון עוזה בשנת א' תת"ח, ויפלא מאת צבא הרוסין לעשות דבר להצרפתים כי בני עסטרייך לא עצרו כח ויפתחו להצרפתים את שערי ארצם וגם ווין עיר המלוכה נפלה בידי אויבה ומלכי פרייסין וענגלאנד גם המה היו לגבורת הרוסין לשטן כי הראשון פסח על שתי השעפים בין צרפת ובין רוסיה והשני לא עשה דברו בעתו עד כי לא עמדה גבורת קוטוזאוו ורוח בגראטיאן במלחמת אויסטערליץ ואחרי אשר נכנע קיסר עסטרייך בעת ההיא לבקש שלום השיב גם אלכסנדר מרעהו חרבו לתערה אפס כי לא השלים את הצרפתים וגם את הברית אשר כרת קובריל עושה דברו בפאריז לא קיים:

ונפליון אשר רוח הסדרים החדשים מפעמו לא השיב ידו מבלע גם את סדרי ארץ אשכנז הקדמונים בכוננו את ברית ריין ממשלה בארץ תחת כתר הקסריות אשר שלט בימי קדם, ויפגע גם במשפטי מלכות פרייסין בת בריתו אשר הכזיבה למענו ברוסיה במלחמה הראשונה עד אשר אכף אותה לצאת לקראת נשק – ותכבש הארץ לפניו על נקלה, אז ראה אלכסנדר כי נפל גם הקיר האחרון אשר היה למסך בינו ובין צרפת ויצא שנית בחרב לקראתו ויט ידו עליו על ידי קאמענסקי ובעניגסון שרי צבאיו ויכהו על יד פולטוסק ואיילאו אפס כי לא הכניעהו ולא כשלה לשון נפוליון להתפאר כי עמד הנצחון לימינו – אולם על ידי פרידלאנד נוקשה גבורת הרוסין ויזורו אחור ויתנו את שארית פרייסין בידי צרפת אז נועדו אלכסנדר ומלך פרייסין אל נפליון טילזיטה וישלימו אתו – ובשלום ההוא קנה אלכסנדר את חבל ביאליסטאק ויספחהו לארץ רוסיה –:

ובעוד אשר היה לרוסיה מלחמת צרפת מפנים היה לה התוגר מאחור, כי מאז אשר פשטה ממשלת צרפת בדאלמאציען בקצה גבול תוגרמה היה השלטון בין רוסיה ובין צרפת בתוך ותצר רוחו לצאת ידי שתי הממלכות האלה בחצותם אשה את אחותה ולא יתנזק, נפליון בקש מאתו בחזקה לסגור את מעבר הפספארוס לפני אניות רוסיה ולהפר בריתו עם ענגלאנד ורוסיה ואלכסנדר בקש מאתו להשיב את נגידי וואלכייא ומלדוי על כנם וכאשר נאות השלטון לדבר הזה הקשה לבקש מאתו לשלח את מלאך צרפת מארצו ולתת מעבר לחילו דרך תוגרמה לאיטאליה – אז התעוררה ביניהם מלחמה ויפרצו הרוסין בתוגרמה ויכו את התוגרמים על יד בוקארעסט ויאחזו בה, אולם אחרי שלום טילזיט שככה המלחמה עד ארגיעה באמצעות נפליון אשר הכריע את דעת אלכסנדר להבטיח להשיב להתוגר את הערים אשר לקח ממנו במלחמה, ובכל אלה לא נשבת מדון כי דרש אלכסנדר מאת התוגר לותר את זכות ממשלתו על מאלדאוי וואלאביי ובית ערביון ולשלח את מלאך ענגלאנד מארצו, וכאשר הקשה התוגר לשלחו וישלח בו את גדודיו ויקחו את גיורגבע ואת ישמעאל ערי המבצר ויוסיפו לפשוט וילכדו את בצרטשיק ואת זיליסטרה ביד חזקה, ואף כי נשתה גבורת הרוסין על יד שומלה ומצור רושטשיק גם הוא לא עשה תושיה וישובו ויעשו חיל תחת קאמינסקי ויקחו מיד התוגר את ציסטאווה ואת רוסטשוק את ווידין ואת ניקאפאליס.

בכל אלה לא נכנע השלטון כי לא מצאו הרוסין עוז על אדמת תוגרמה ויהיו פני הנצחון מסבים הנה והנה עד אשר הרגיז קוטוזאוו את מחנה התוגר על יד רוסצוק אז רדפו התוגרים אחרי השלום ויותרו את כל הארצות אשר מעבר נהר פרוטה מזה – ותסוב מזרח מאלדוי עם המבצר האצם ובית ערביון עם בענדר לרוסיה וגבול התוגר מעבר לנהר פרוטה והלאה, וימי המלחמה הזאת נמשכו משנת א' תת“ז עד י”ב.

 

יא    🔗

קלה ממלחמת תוגרמה ורבה בתועלתה היתה מלחמת הרוסין עם השוועדן בשנת א' תת"ח כי כמעט הקשה גוסטוף הרביעי מלך שוועדן להפר בריתו עם מלך ענגלאנד בחפץ אלכסנדר ויבואו עליו גדודי רוסיא תחת פקודת בוקסהעוודן ויקחו את פינלאנד מידו, ואחרי אשר נועז גוסטוף מהיר החמה לתת משמר על אלופיוס היושב בסטאקהאלם במלאכות קיסר רוסיה אשר לא כדת העביר אלכסנדר את הארץ ההיא לארץ רוסיה וירב מספר תושבי רוסיה במיליאן אנשים ופטרסבורג עיר המלוכה נרחקה על ידי פינלאנד מגבול שוועדין, אז נכנע גוסטוף וישלם את הקיסר ויקיים בידו את ירשת פינלאנד:

והעזרה אשר החישה רוסיה לצרפת בת בריתה בהצותה את קיסר עסטרייך בשנת א' תת"ט גם היא הרחיבה את גבול רוסיה בחבל ארץ ממזרח גליציען בן ארבע מאות אלף תושבים ותפרח ארץ רוסיה בימי אלכסנדר כארז על יבלי מים:

ובכל אלה לא קנתה צרפת את אהבת רוסיה, כי נחלה מושל רוסיא על שבר בני אירופה הנותרים הנכשלים תחת עול הברזל אשר שמה צרפת עליהם ומה גם אחרי אשר עכר נפליון את שאר אלכסנדר את נגיד אלדענבורג בקחתו את ארצו מידו בתוך יתר ארצות העומדות על מוצא הריין הוועזער והעמס ויספחם אל אדמת צרפת בלי דין ודברים וגם מסחר רוסיה החל ללכת ארחות עקלקלות על ידי האסר אשר אסר עליה שלום טילזיט לעשות מקנה וקנין עם ממלכת ענגלאנד – בגלל הדברים האלה רפתה רוח השלום וילחמו בראשונה מלחמת העט עד שנת א' תתי"ב ואחרי כן המירו את העט בחרב ויצף נפליון את ארץ רוסיה בגדודיו המונים המונים מכל לשונות עמי איראפה ויגרש את צבא הרוסין לפניו והוא מהר אחריהם על כנפי ההצלחה שטוף ועבור עד אשר הכה את הרוסין על שערי מאסקוי ויבוא בקרב העיר ההיא אבן רוסיה כמבוא עיר מבוקעה ולא ידע כי רפאים שם, כי כמעט היתה אבן רוסיה לשלל ולמאכולת אש בידי אויב ורוח נקמה לבשה את כל בני הארץ ויצאו בחרב לקראת הצרפתים, וכל אשר היה לו אוצר בר ומזון במאסקוי ובמסביה שלח בו אש בידיו להכרית מהאויב כל מחיה ונפליון, חכה במאסקוי חמשה שבועות כי יכנע אלכסנדר ושלח אליו מלאכים מבקשים שלום – וכאשר התמהמהו לבא וישלח הוא מלאכיו לתת קטורה באף אלכסנדר לעוררהו אל השלום ואלכסנדר ברוח נכון ובגודל לבב גמר כי כל עוד רגל צרפתי אחת עומדת על אדמת רוסיה אין מקום לשלום – אז ראה נפליון תוחלתו נכזבה ויסוג אחור, וגדודי רוסיה תחת יד פלאטאוו ומילאראדוויטש היו לו מימין ומשמאל וישמרו מספר צעדיו לבל יטה מדרך כף רגל מן הדרך אשר החריב בבואו למאסקוי – ויהי הרעב משחית לחבל את המוני צרפת נוסף על חרב רוסיה, והזמן מלא ידו לנקמה ויוצא קרח נורא מאוצרו לסמר בשר בני צרפת ואיטאליה החמה עד כי סמרו ידיהם מאחוז בזין ויתכלכלו בבשר סוסיהם ויתחממו בפגרי אחיהם אשר השליכו אל המוקד – ועל יד מעבר בארעזע נלאו שרי צבאיהם לפקוד צבא מלחמה ותהי בקרב המחנה צלמות ולא סדרים וכשלש מאות אלף איש נשאו בחרב ובשבי את חטאת נפליון אשר אוה לרשת משכנות לא לו –:

ולהתם שבר צרפת נפרד מאתם יורק שר צבא הפרייסין אשר ידע את לבב מלכו וישת ידו עם הרוסין – אז עברו הרוסין את הנימען ויבקעו בפולין ובפרייסין ויעברו את האדר ואת העלבה עד הועזר הגיעו, ותהיינה כנפי נשר רוסיה פרושות על ברלין ועל דרעזן על לינעבורג ועל האמבורג:

 

יב    🔗

ונפליון גם הוא לא כלה ידיו בחיקו כאיש נדהם ויתקושש במחנה חדשה ויצא ביד חזקה לקראת הרוסין והפרייסין אשר התרועעו אתם לגול את חרפת מאסקוי מעל כבודו – ועל יד ליצען הראה במלחמה כבדה כי לא נשתה גבורתו עודנה וילחצם אחור עד שלעזיען וגם המבורג נפלה בידי צבא דענימארק בני בריתו ויעש בה שפטים, ובעת ההיא הכניס קיסר עסטרייך חותנו את ראשו ביניהם וישקט את שאון המלחמה עד ארגיעה לנסות דבר שלום – ובעוד אשר שקטה המלחמה מפנים נשאה ראש מאחור, כי רמה יד וועלינגטון שר צבא ענגלאנד על יד וויטאריה ויגרש את יוסף בן פרט ממלוך בספרד – ובכל אלה לא נכנע נפליון בלבבו ולא גמר את השלום בימי המועד בפראג עד אשר התמרמר עליו גם קיסר עסטרייך וישת את הרוסין ידו וגם השוועדן נלוו להם תחת פקודת בערנאדאטה שר צבא נפליון אשר לקחו מלך שוועדן לו לבן וליורש עצר – ויהי בערנאדאטה הראשון אשר הכה את הצרפתים על יד בארוט בפרצם לברלין, ואחריו הכה אותם בליכער שר צבא פרייסין בשלעזיען, וגם על דרעזן ועל גבול בעהמן הדפס שווארצענבערג שר צבא עסטרייך, שמה נפל שדוד מארע הצרפתי הנקרא מאמעריקה עיר מקלטו לפקד צבא מלחמה נגד נפליון אויבו – ובערקלי די טאלי שר צבא רוסיה מלא את ידו ויך את הצרפתים ואת וואנדאם שר צבאם תפש חי – וכאשר התעצמו פעם שנית לבקוע אל ברלין קרית מלך פרייסין הוכו אחור על יד איטרבורג ודענעוויץ מכה רבה – וטשערנישאוו עשה לו ידים לקאסעל וישם קץ לממלכת וועסטפאלען אשר כנן נפליון בשלום טילזיט ויתנה לאחיו להיראנימוס:

אולם כל המלחמות האלה היו כאין נגד המלחמה האדירה אשר עשתה לה שם עולם בשם מלחמת לייפציג, כאשר נקרו ויאתיו זה לרגל זה ארבעת המחנות מפולין ומשלעזיען מבעהמען ומצפון ארץ אשכנז לעת נכון במסבי לייפציג, שש מאות אלף אנשי מלחמה נטו ידיהם זה על זה ואלפים כלי תותח הרגיזו ארץ בקולם קול רעם לבלע ולהשחית שמה נוקשה נלכדה גאות נפליון, כי היתה כל פני הארץ עטופה במתים וארבעים אלף איש נפלו שבי בידי בני הברית – ושאריתם שרדו קצרי יד וקלי רגל מלייפציג עד הריין בשנים עשר יום לספר שם נפליון בכל הארץ אז נפל הקיר אשר בנה נפליון בארץ אשכנז למשען והטיח התפל אשר טח אותו בסדריו החדשים, כי בגדו בו כל בני בריתו מלכי ווירטנבורג ובייערן ובני ברית הריין ויריצו כפיהם אל מלכי הברית, גם האלאנד וקצה ארץ שווייץ פרקו עולו ויפתחו להרוסין את שערי ארצם – ובשמיני לחודש דעצעמבר א' תתי“ג עברו מאה ושמונים אלף בני מלכי הברית את הריין להסב את פני המלחמה צרפתה ויכו את האויב על אדמתו פעמים רבות על יד ברינעסאיסון פאנטיינעבלעו טרעו ולעאון – ולא התחזקו כי דעכה גבורת נפליון עוד פעמים אחדות טרם תכבה באפס יד, אף כי הגיחו בני ענגלאנד מספרד וילכדו את בארדעו ומוראט מלך נעאפל בעל אחותו משך ידו ממנו ויאמר להשלים עם מלכי הברית, בכל זאת כמעט נסוג נפליון אחור עד מעבר המארנה לבוא להם מאחריהם להכרית ממחנה בני הברית כל מחיה היתה עצת רבים מיודעי מלחמה פה אחד לשוב אחור עד הריין טרם יסגור נפליון עליהם את הדרך – ויהיו כל הדברים יגעים עד אשר לבש שווארצנבורג רוח גבורה ועוז ויאמר לבקוע אל פאריז, ותעז ידו בדרך הזה על מקדינל מארטי ומארמאנט אשר התיצבו לקראתם. וכמעט עמד הנצחון לימין הגבורה ויבואו מלאכי פאריז אל אלכסנדר למסור את העיר בידי חסדו – ובתשעה עשר לחדש מארץ א' תתי”ד בא קיסר רוסיה ומלך פרייסין פאריזה בתרועת שמחה ותבקע הארץ לקול בני העיר ובחפצם ישב הזענאט וחברת המחוקקים כסאות למשפט ויקחו את המלוכה מידי נפליון ויעבירוה ללודוויג השמונה עשר אחי המלך המומת בימי הקשר, ונפליון נכנע ויקיים את מעשה הזענאט בכתב ידו ויתפטר וילך אל האי עלבה אשר נתנו לו מלכי הברית לאחוזת נחלה. בשנה ההיא נועדו מלכי איראפה ומלאכיהם ווינה להשיב את סדרי איראפה על מכונם – וישיבו את מלכי ספרד ופורטוגאל ונעאפול ואת האפיפיור על כנם איש איש בארצו – גם נגידי ברונשווייג והעסן קאסל המגורשים מאת נפליון ביום זעם שבו אל אחוזת אבותיהם – ואת נסיך אראניה משחו למלך בהאלאנד ובארצות הנמוכות, חלק מארץ זאקסן בן ברית נפליון הוסבה לפרייסין ומלכות פולין היתה לרוסיה למנה – גם ממלך דענימארק בן ברית צרפת נקרעה מלכות נארוועגין ותהי לשוועדן:

ובכל אלה לא נכבה נר נפליון כי כל צבא המלחמה אשר הבריאם מראשית שלל כל הארץ שמרו אהבתם בלבבם – וכמעט עזב נפליון את עיר מקלטו בעלבה ויעבור צרפתה בשנת א' תתט“ו ויפלו אליו המונים המונים ויוליכוהו בצבים ובכרכרות עד פאריז עיר המלוכה אחרי אשר נמלט המלך מתוכה בבהלה ובחפזון – והצרפתים ההפכפכים אשר אך רגע נחר גרונם בצעקתם לאמור יחי המלך שבו אל קיאם ויקראו בקול יחי הקיסר ומוראט גם הוא יצא ממחבואו ויגרש את האפיפיור ויאמר לבקוע את נעאפל ממלכתו – אז נועדו כל מלכי איראפה וישיתו על נפליון חרם, וענגלאנד ופרייסין לא חכו את מלכי איראפה הנותרים וישלחו את צבאיהם תחת יד וועלינגטון ובליכער ויכו את נפליון על יד בעלי אליאנס מכות חדרי בטן – ויבצעו את כל המפעל במלחמה אחת ותשב פאריז ותקבל את לודוויג מלכה, ונפליון דמה לברוח אמעריקא ויפול בידי אניות ענגלאנד אשר הוליכוהו אל האי העלענה, ויהי שם בשבי עד יום מותו בשנת א' תתכ”א ותשקוט הארץ.

 

יג. ניקאלויס הראשון    🔗

ובעוד אשר הרגיעה יד אלכסנדר לאירופה הרגיזה יד קאטלירעווסקי שר צבאו אזיה בבקעו את המבצר לענקראון אשר להפרסים על חוף הים הכספי ותכבד ידו על הפרסים עד אשר נכנעו גם המה לקנות את השלום במחיר מחוז דוגיסטון ושירוואן ובערדענט ובאקו ערי הקדם אשר הוסבו לרוסיה בשלום א' תתי"ג ויהיו האקרעקסוס והקירוס נחלי קדומים לגבול בין רוסיה ובין פרס:

ומעת ההיא והלאה היתה חרב אלכסנדר כלואה בתערה וידו הנדיבה פתוחה להשביע לעמו רצון וזרע השלום, וגם כאשר נפגע כבוד מלאכו בחצר קאנסטאנטינופל מגאות התוגר בימי הרעש אשר הרעישו בני היונים לשבור מוטות עול התוגר בשנת א' תתכ“א שמר פתחי חרבו, ויחס על דם בת עמו כי אף אחרי אשר פקד סטראגאניוו היושב בחצר קאנסט' במלאכות אלכסנדר את כל בני רוסיה העושים מקנה וקנין בתוגרמה לבל יתעברו על ריב לא להם ויפרסם גלוי לכל העמים כי מעשה היונים פגול בעיני אלכסנדר אדונו, בכל זאת שקר התוגר בבריתו ויסגור את מבוא הים השחור לבני רוסיה וכאשר נוכח סטראגאניוו אתו על דבר המעל הזה ועל דבר היונים האומללים בחרב נקי ואי נקי צדק ורשע כאחד ענהו עזות אשר לא כדת עד אשר התמרמר ויעזוב את קאנסטאנט' בכל זאת שלט אלכסנדר שר השלום ברוחו ויהי השלום מכון כסאו עד היום אשר לקחו אלקים למנוחת עולם בתשעה עשר לחודש נאוועמבר בשנת א' תתכ”ה לדאבון לבב בני עמו וכל יודעי שמו לא היה לפניו כמוהו במלכי רוסיה – יהי זכרו לברכה;

ועל פי משפט הבכורה נסבה המלוכה לקאנסטאנטין אחי אלכסנדר הגדול אפס כמעט נשבעה לו הארץ אחרי ניקאלוס אחיו וישלח את הנזר לאחיו הצעיר ממנו לניקאלוס, ואף כי ראתה כל הארץ ברור כשמש בצהרים כי מאת קאנסטאנטין היתה נסבה כלה ונחרצה להסב את המלוכה לאחיו בכל זאת נועזו אנשי מרמה לצקת רוח עועים על להקות אחדות מצבא המלחמה להתנגד אל האדון החדש הזה ויתהוללו בחוצות פטרסבורג ויתגודדו עד שפך דם מילאראדוויטש הגבור ארצה אשר הערה למות נפשו לטובת מלכו עד אשר הרהיב ניקאלוס בנפשו עוז ויוכח אתם בדברים טובים ובדברי תוכחה באשר ייסר איש את בנו כיד הלשון הטובה עליו וישב רבים מעון ומחרחרי הריב נפלו בידי המשפט:

והשמועה באה עד מלך פרס כי נשבר שבט מכהו ונזרו נוצצת על ראש ניקאלוס אחיו הצעיר באין דעת כי גם רוחו נוססה בו ויתע לחשוב כי בא מועד לקרוע מגבול רוסיה את ערי פרס אשר נספחו אליה בשלום א' תתי“ג ויפר את בריתו אתו – אז צמד ניקאלוס את חרב אלכסנדר הודו והדרו על ירך ויורהו דעת כי לא נופל הוא מאחיו עד אשר שב מלך פרס ויתרצה אליו ויקן את השלום בשנת א' תתכ”ח במחיר ארץ חמדתו מחוז ארמאניען אשר שם נוספות על גבול רוסיה גם את שלטון תוגרמה הראה נחת זרועו וישלח בו בשנת א' תתכ“ח חרב נוקמת נקם ברית המשא והמתן אשר הפר וילכוד את זיליסטריה ואת ווארנה מידי תוגרמה אשר דמו כל יודעי מלחמה כי לא יבא צר ואויב בשעריהן, ובמבצר האחרון הזה כפר ניקאליוס היושב על כסא פולין את דם וולאדיסלו י”ג מלך פולין אשר נשפך במקום ההוא ארצה מידי התוגרמים בשנת א' תמ“ד, וילכו צבאות רוסיה תחת פקודת דיביטש מחיל אל חיל ויעברו את מעבר הררי הבלקאן מעוז תוגרמה וילכדו את אדריאנאפיל, והנצחון הזה הכניע את רוח השלטון לתת לבני היונים ניר באיי הארכיפעלאגוס ולחדש כנשר ימי נעוריהם ועטרת ממלכתם אשר שבתה משנת א' תנ”ג – ולבני הרוסין נתן חפשיות משא ומתן רבים ונכבדים בארצו בשלום שנת א' תתכ"ט, ותשב המנוחה לאיתנה:

ובתוך הסדרים החדשים אשר חדש ניקאלוס בארצו נשא בשנת א' תתכ"ז את ראש בית ישראל בתוך עבדיו ויצו להכריע גם את בחוריהם לעבודת צבא המלחמה תחת הכסף אשר נתנו כפרס בימי קדם:

ומספר מפקד בני רוסיה לעת כזאת עולה לששים מיליאן ומספר עריה אלף ושמונה מאות.

 

יד. שלום אדרינאפעל    🔗

רבו התוצאות אשר יצאו מאת השלום אשר השלימה קיסרית רוסיא עם ממלכת תוגרמה בקרב העיר הזאת בי“ד זעפטעמבער 1829 הוא בצע את כל הסכסוכים אשר היו בין הרוסין ובין התוגר מימי השלום אשר השלימו בשנת 1812 ופשרם אשר התפשרו באיאקערמאן בשנת 1826 הן הנה הסכסוכים הנקראים בפי בעלי המדינה בשם “דבר הרוסין והתוגר”, ולרגלי הדבר הזה בצעה גם את דבר היונים באירופה – הוא חדש ליסד את מעלת רוסיה בקדמת אירופא ובאזיא התיכונה – ויתן יד ושם טוב לה במועצות ממלכת תוגרמה – כי את אשר לא עשה כל שליט וכל קצין מלחמה לפניו עשה דיביטש שר צבא רוסיה לפרוץ בזרוע עוזו עד מישור אדרינאפעל עיר קדומים מקום אשר עמדה התבל למשפט פעמים רבות לפני מרגיזי הארצות בימי קיסרי רומה האחרונים ובאחרית ימי קיסרי היונים, כי אחרי אשר נכבשה ווארנאה מעוז תוגרמה לפני הרוסין בי”א אקטאבר 1828 – ואחרי הכותו את הפחה רעשיד בי“א יוני על יד קולאווטשא העביר הגבור המשכיל הזה את חילו דרך קופריקאלי ותחתית קאמטשיק בכ' ובכ”א לחודש יוליא על הררי הבאלקאן הרמים והתלולים וילכוד את מעזעמבריא בכ“ג לחודש ואת אידאס בכ”ה בו ביד חזקה, וערי החוף זיציבאלי, אקהיאלי ובורגאס, וקארנאבאט היו לו למשגב ולתוצאות מזון ומחיה מפאת הים, ואחרי כן לבש רידיגער פקידו עוז ללכוד את יאמפאלי ויפר את ההתחברות אשר היה בין אדרינאפעל ובין שר צבא תוגרמה המתחזק בשומלאה מפני קראסאווסקי שמה מצאו הרוסין מזון ומחיה ומחסורי מלחמה עד למרבה מאשר צברו אויביהם עד כי לא נפלאה היתה מהם לפתוח דרכם במדינה השוממה ההיא כי היה לחמם בסלם משלל יאמפאלי:

אז פרץ דיביטש בראש חמשים אלף איש חיל מאידאס בו' לחודש אגוסט ויפל את חתתו בקרב מחנה התוגרמים עד כי לא מצאו ידים להתחזק לפניו, בי“ב לחודש הכריע לטבח את חיל תוגרמה אשר תחת פקודת הפחה האליל על יד סליוונא ואת העיר לקח מידו, ובכ”ט לחודש הוריד את בני צבאו ממרומי בויוקדארבענט להציב להם יד על יד אדריאנאפעל העדינה הראשונה בערי המלוכה אחרי קאסטאנטינאפעל אחותה הבכירה, ואף כי רב כח העיר ההיא להחזיק מעמד לפני אויב כי יסודתה בשבע גבעות וחומות יסובבוה ועופל ישן בתוכה מימי היונים, בכל זאת לא עצרה כח, כי הקדימום הרוסין טרם ישלמו מלאכת הסוללות, והעם העומד בתוכה למשמר היו נמוגים ונכשלים ולא התאזרו לצאת לקראת נשק, אף כי היה המחנה רבה עשרת אלפים איש רגלי אלף רוכבים ושנים עשר אלף תושבים מזוינים היו נכונים לתמוך את ידם, ועוד היו שלשה דרכים פתוחים לפניהם להמלט מכף אויב אם לא תעמוד להם השעה במלחמה, על כן נוסדו הפחה האליל פקיד הצבא והפחה מחמד פקיד העיר ויתר הזקנים ובעלי הפקודות וישלחו אל דיביטש למסור את העיר בידו, ודיביטש כלכל דברו במשפט ויבקש מאתם למסור בידו במשך י"ד שעות את כל הקנינים אשר להשלטון בעיר הזאת ואת כל הנשק, אולם אנשי הצבא אשר בעיר יצאו חפשי לנפשם, אך לא בדרך ההולך לקאסטאנטי עיר המלוכה:

ויהי בעשרים לחודש אגוסט בבוקר שתי שעות לפני עבור המועד אשר יעד להם, וצבא הרוסין שמו שני ראשים ויהיו נכונים לרעוש את העיר, והנה מלאכי שלום באים וימסרו את מפתחות העיר ביד שר הצבא, אחרי אשר השליכו צבאות תוגרמה איש את נשקו מעליו וינוסו מנוסת חרב ויפרדו איש מעל אחיו, והרוסין באו תחתם ויתקעו יתד במקום נאמן לשמחת כל בני העיר ההיא, אשר מיום נבקעה לפני מוראד הראשון שלטון תוגרמה בשנת 1360 לא בא כל צר ואויב בשעריה עד עצם היום ההוא ותכבש העיר לפני הרוסין בלי שאון מלחמה וימצאו בתוכה שלל אויב חמשים ושש כלי תותח הגדולים, עשרים וחמשה דגלים, חמשה דגלים מפוארים בזנבות סוסים, והמון אלפים כלי זין, ואוצרות רבים מלאים מזון וצרכי מלחמה ובדרך כלל אבד להתוגרמים במערכת המלחמה הזאת, אלפים כלי תותח, מאתים אלף כלי זין, וארוות רבות ממבחר הסוסים והסוסיות, אשר הובאו ארצה רוסיה ויהיו לה לתועלת רבה, כי שבחו את סוסי הרוסין בהתערבם בם:

ודיביטש שר הצבא נתן את משכן כבודו בהיכל השלטון וישמור את משמרת העיר לבל תמלא מוטה ופרצים, את זקני העיר ואת שופטיה צוה לשקוד איש איש על משמרתו ועל פקודתו אשר הפקד עליה כתמול שלשום בהיות שלטון תוגרמה מולך עליהם, ואת בני העיר כנוצרים כתוגרמים אשר עלה מספרם למאת אלפים לא הפריע לעבודתם וממשאם ומתנם איש איש על עבודתו ועל משאו ומתנו, אין פרץ ואין יוצאת, גם בני הכפרים וערי הפרזות נהרו המונים המונים העירה לפשוט את חליצותיהם, ולנוח מנוחת השקט בצל מדרי ממלכות אירופה, כי נמשכו חסד אחרי צבאות הרוסין אשר שמו משפט לקו ולא לקחו מאתם – מבלעדי מזון ומחיה – דבר חנם, את הכל לקחו בכסף מלא, ויהיו כל מעשיהם טובים להתוגרמים אשר לא יצאו בחרב לקראתם, והסדרים הישרים האלה אשר התכלכלו הרוסין בהם, עשו להם שם גם בקאסטאנטי עיר המלוכה, ויטו את לבב התוגרמים אל השלום, עד כי כבדו את קיסר רוסיה אויביהם לקרוא לו בשם מושל חכם:

ואחרי אשר קבע דיביטש מסמרות באדריאנאפעל החזיקו הרוסין בדרך המפנה לעיר המלוכה הרחוקה ממנה דרך ששת ימים, מקצתם החזיקו בדרך הפונה קירקיליסאה עיר המסחור והבצורה בעלת חמשה עשר אלף תושבים, וארבעים בתי תפלות, היושבת במורד הררי שטראנדשאה דרומה רחוקה מאדריאנאפעל דרך עשתי עשרה פרסה, ומעיר המלוכה עשרים, ולא עצרה כח גם היא לפני גבורת בודבערג שר גדוד רוסיה אשר הביא מלחמה קלה בשעריה בכ' אגוסט, ובמשך העת ההיא מלא גרייגה שר אניות רוסיה גם הוא את ידו בחילו לכבוש את וואסיליקה, אגאטאפאליס, אינעאדא ומידיאה מעוז הים וילכדן באפס יד כי היתה חתה רבה על יושבי הערים האלה ולא התחזקו לפניו, ותהי כל הארץ מחוף הים השחור עד הבאספארוס פתוחה לפני הרוסין, ומקירקיליסאה נסב בודבערג בכ“א אגוסט לאראבא בורגאס דרך י”ז פרסה מקאנסטאנטי אשר ממנה יסוב הדרך לעיר המלוכה דרך טשארליוזיליפריאה ומקצת צבא הרוסין החזיקו בדאמעשיקה תחת פקודת זיעווערס שר גדודם ויאחזו בדרך הפונה אל לשון הים ענאס לכונן את ההתחברות בין חיל היבשה לבין חיל הים המפליגות באניותיהם תחת פקודת היידען לעומת הדארדאנעללען בקרבת טענעדאס, ותכבש גם ענאס לפני זיווערס בכ"ו אגוסט, וראטה שר גדוד רוסיה גם הוא לבש עוז להביא מלחמה בשערי ראדאסטה הבצורה היושבת על מבוא ים מארמארה ולה ארבעים אלף תושבים, ואחריהם בו' זעפט' החרה החזיק פאהלען שר הצבא גם בעיר פיזאה ויפרוץ עד זאראי דרך שני ימים מקאנסטאנטי ואחרי אשר פרצו חלוצי הצבא המגיח מאראבאבורגאס עד קאליסטראן ועד טשארלי היו שני הדרכים ההולכים מאדריאנאפעל לעיר המלוכה בידי הרוסין, ויהי להם ידים לנסות דבר מלחמה אל קאנסטאנטי, כי הקרן השמאלי היה נשען אל חוף הים השחור והקרן הימני על יד ענאס עד ראדאסטאה, ואת כל אשר חיל הים עושה תחת פקודת שרי האניות היה על פי דיביטש ובמצותו, כי היה חיל היבשה וחיל הים לאחדים בידו בעת ההיא עד כי הפליא להעזר, ומה גם אחרי אשר שגבו הרוסין בעת היא גם באזיה חיל בלכדם את העיר הבצורה את ערצערום, ויעשו להם ידים להגיח אל טראפעצונט:

ובמדה ההיא אשר התאזרו הרוסין חיל היו כל דברי המלחמה בקאנסטאנטי יגעים, כי כהתה רוח גבורי תוגרמה וירפו ידיהם עד כי לא היה שומע מאתם להשלטון ביום קראתו את כל הנוטים אחרי דת מחמד מכל חוגר חגורה עד בן ששים שנה לצאת לקראת נשק בצל הדגל הקדוש, ורבים מאויבי השלטון בסתר מבני חברת צבא היאניטשארין אשר העביר השלטון מפקודת הצבא לכונן אחרים תחתם מלומדי סדר מלחמות אירופה בשנת 1826 רבים מהם דמו כי בא מועד להתנקם מאת השלטון ויתגודדו להרים יד במלכם קבל עם, עד כי נאנס השלטון להסב עליהם את אופן הדין הקשה ולהוריד המונים המונים מהם בדם שאולה, ובכל אלה לא ראה בטחון לו בלתי אם במחנהו אשר בראמיסטשיקליף במקום אשר אסף לו עשרים אלף איש מלומדי מלחמה בסדרי אירופה ומן המחנה ההיא מלא את יד מודד אחד מבני ענגלאנד לבצר את עיוב מגרש קאסטאנטינאפעל בכל עוז:

אבל גם דיביטש הגבור והמשכיל לא אץ לערות את רוח גבורתו בחמשים אלף אשר ברגליו על קאסטאנטי רבתי עם אשר נמצאו במספר תושביה שמונים אלף תופשי חרב נושקי כלי זיין מדאגה בדבר פן יתמרמרו תושביה יתר על המדה הדרושה לחפץ השלום אשר אדונו הקיסר ניקאלוס רודף אחריו בכל לבו, ויותר מזה פן יתערבו מלכים אחרים גם המה בריב לא להם ויסכסכו את דבר השלום אשר היה בלבב הקיסר למהר להוציאו למענהו על דרך מקובל לשני הצדדים, מבלי לבקש לו גדולות מאת מתנגדו הנכשל על פי ידו החזקה הטובה עליו, ומה גם אחרי אשר לא שלמו עוד המלחמות הקטנות מעבר נהר דאנויא השמאלי עד תומן, ובין פהיליפאלוס וזאפיאה עמדה מחנה תוגרמה אשר משך הפחה מסקוטארי אליו נכונה לנסות דבר מלחמה אל הרוסין:

ולעבר השני אסף השלטון את רוח שנאתו מן הרוסין כי נכנעה גאותו הרבה בראותו את אדריאנאפעל גאון עוזו בידי זרים ואת האויב על שערי עיר מלוכתו עד כי גמר אומר להפקיד את טובתו ביד ניקאליוס מלך החסד, מדעתו כי טוב לו חסד הקיסר הזה מעזרת עשרה מלכים רחוקים:

ומלך פרייסין ביושר לבבו היה הראשון אשר נתן יד להשיב שלום אמת על כנו, כי בהיות כבוד הקיסר חתנו בקיץ 1829 בברלין הרצה דברים לפני כבוד מלך פרייסין על דברת ממלכות הקדם לאמר כי ימצא בכל לבבו להשלים את תוגרמה שלום אמת המסכים עם טובת ארצו, אם אך יבקש השלטון את השלום בכל לבבו, על פי הדברים האלה שנס מלך פרייסין שלום אזור מתניו, בחפץ הקיסר להודיע קושט דברי אמת אלה גם להשלטון נס לחצרות המלכים הנותרים, ולתכלית הזאת שלח המלך את מיפלינג אחד השרים העומדים לפניו תוגרמה להטות את לבב השלטון לשלוח מלאכים אל מחנה רוסיה לצדד את השלום עם ההבטחה ביושר לבב הקיסר כי ימצא אליו, אפס כי לא נתן המלך כח ביד מיפלינג להוכיח בין הקיסר ובין השלטון בתור פשרן ואיש תככים, ומיפלינג זה ביד מלכו החזקה עליו מהר עלי כנפי רוח שלום ויבא ברביעי לחודש אגוסט אל שלטון תוגרמה, ולא חשך שפתו מהרצות דברים רבים גם לפני רייזעפענדי (נגיד האוצרות) גם לפני מלאכי ענגלאנד וצרפת, עד אשר צלחה בידו לירות את אבן הפנה אל השלום, בהטותו את לבב השלטון לעשות את חפץ הקיסר אשר דרש מאתו ביום צאתו לקראת נשק, ואת משפט היונים (גריכין) אשר פללו רוב מלכי אירופה לתת להם ניר בארץ:

ועל פי הדברים האלה נפקד שר צבא תוגרמה מאת השלטון אדונו לשלוח מלאכים אל שר צבא רוסיה ולדבר אתו את דבר השלום, ודיביטש גם הוא במצות אדונו הטה להם אוזן קשבת בכ“ד אגוסט, ובכ”ח לחודש ההוא נועדו אליו שני מלאכי השלטון מקנסטאנטי וארבעה משולחי שר צבא תוגרמה אל מחנה רוסיה, ויהי אך בוא באו אליו ויצו דיביטש את מחנהו להשקיט ריב ומלחמה ולשבת איש תחתיו במקומות אשר תפשו עד אשר ירא איך יפול דבר השלום, ויהי הדבר הזה למנוחה לקאנסטאנטי אשר היתה מלאה רוגז מרד ופרצים מפני פחד הרוסין כי קרבו לבא, ואחרי אשר באו גם מלאכי רוסיה בכח הקיסר החלה מעשה השלום להווסד בראשון לחודש זעפט, וקיסטער עבד מלך פרייסין הבא בלוית מיפלינג תוגרמה אשר אחר במחנה רוסיה עד ל"א אגוסט גם הוא חמק עבר ויסוב ויבא קאסטאנטי לבל יראה אף לא למראית העין כי חלו ידי מלך פרייסין בשלום הזה בתור מכריע ואיש תככים (פערמיטטלער):

ואחרי אשר השלים מיפלינג את עצת מלכו על הדרך הזה, קבל השלטון את פניו ביחוד, לא עשה ככבוד הזה מעולם לאחד ממלאכי המלכים הנותרים, ויכר את טובת מלך פרייסין לפניו על ידי רייז העפענדי אשר שלח אליו בהדר מלכות לכבודו, וברביעי לחודש זעפט, התפטר מיפלינג וירד באנית המסחור הבאה מזרדיניה לבא גענואה:

ומלאכי השלום הנועדים במחנה רוסיה גם המה אצו להוציא דבר למענהו, וישלמו ראשי פרקי השלום בד' לחודש זעפט, ויחתמו מאת מלאכי תוגרמה לכל אופניהם עד האופן האחד המדבר את דבר הפצוי אשר תפצה ממלכת תוגרמה את רוסיא בו, כי בדבר הזה לבדו התקשו המלאכים להעתר לחפץ מלאכי רוסיא מנפשם ויאמרו להקריב את משפטו לפני השלטון אדונם, ויעתר דיביטש לתת להם ארכה עוד חמשת ימים משמיני לחודש זעפטעמבר והלאה, אפס כי פקד את חלוץ המחנה לעתק ממקום מנוחתם להיות נוכנים לחדש את המלחמה אם יעברו חמשת ימי הארכה האלה באפס שלום, ויהי אך נתקו פעמי הרוסין ממקומם וישב הרוגז לפעם את יושבי עיר המלוכה ברוח בער, ורייז העפענדי בראותו את רוח הפרצים המתחולל על ראשי העם מהר ויקרא את מלאכי צרפת וענגלאנד ואת ראיער מלאך פרייסין לבקש מאתם עצה ועזרת מצר, וכאשר יצא דבר מפיהם כי אין עצה ואין תושיה בלתי אם לעשות את רצון קיסר רוסיה פן יראו ברע אשר ימצא את ארצם, בקשו יועצי השלטון את המלאכים האלה לשלוח איש אחד מקציהם אל שר צבא רוסיה להגיד לו כי נכח השלום פני השלטון מועדות על כל פנים, אך אם יסיר את פחד החרב מאת פני עיר המלוכה, ולא נעתרו המלאכים אליהם בדבר הזה, כי לא נתנו מלכיהם כח בידם להכניס ראש בין תוגרמה ורוסיה בתור אנשי תככים, אפס כי שרי תוגרמה החזיקו דברים על מלאך פרייסין לא הרפו ממנו ומלאכי צרפת וענגלאנד גם המה ירדו על ידיהם ויפצרו באיש בראייער לבצע את אשר החל מיפלינג בחפץ מלכו, ובכל אלה לא נענה להם על פי הטעם המוסד כי לא שפרה על מלך פרייסין בלתי אם לוועד את משולחי שני הצדדים אל מקום אחד לדבר דברי שלום, ואחרי אשר יצא החפץ הזה אל הפועל במלאכות מיפלינג כי עתה בא רצון מלך פרייסין על תכליתו עד אשר חלה כבוד השלטון גם הוא את פני ראייער בכתב ללכת לעבוד את עבודת השלום במחנה הרוסין, ושני המלאכים הנזכרים גם המה פגעו בו לשאת את פני השלטון, אז פלל ראייער כי נוכח היושר דרכו לתת ידו לשלום, ויקם וילך אל מחנה דיביטש בי"א לחודש ההוא בערב וכבוד עשה לו דיביטש שר הצבא ויעתר לו לשוב ולהשקיט את תנועות צבא, כי ראה כי קרוב השלום לבא ולא יוסיפו מלאכי תוגרמה לדחותו עוד עד עת מצוא:

וראייער שם לעיני מלאכי תוגרמה בחפץ השלטון את מעמד הדברים כפי אשר הם באמת, ויורם בטוב טעם כי אין טוב לארצם כי אם לעשות את רצון קיסר רוסיה עד אשר נכנע לבבם וישלימו את דבר השלום לכל אפניו, בי"ד לחודש זעפט, אז יצאו אל הפועל כל הדברים הטובים אשר כוננו קיסרי רוסיה משנת 1812 והלאה, פחוות מאלדויא וואלעכייא קנו מנחת בטחון משבט אף שרי תוגרמה בני זערפיען קנו להם דרור, היונים (גריכען) האומללים התנערו מעפר ויחיו לחיי מדינה חדשים, דלתות הים בין באספארוס ובין הדארדענעללען נפתחו לכל גויי אירופה וגבול שם בקצה אירופה לעצור בעד רוח המגפה המתהלכת מאזיה למרחבי ארץ, וארץ רוסיה המעטירה קנתה חיל כן בדברים הנוגעים אל המסחור וכן בדברים הנוגעים לדברי המלחמה והמדינה: וראשי תנאי השלום הזה כוללים בששה עשר אופנים את הדברים האלה:

רוסיה משיבה לתוגרמה את מאלדויא ואת וואלעכייא ואת יתר הערים והמחוזים בבולגאריען וברומעליען אשר לקחה מאתה במלחמה, ותכונן את נהר פרוטה עד מקום התחברו עם הדאנויא ואת הדאנויא עד פי ס“ט… געארגס, לגבול בין שתי הממלכות האלה עד כי כל האיים המוסבים מזרועות הנחל ההוא יסורו למשמעת רוסיה, וגבול תוגרמה מחוף הדאנויא הימני והלאה, אניות שתי הממלכות האלה העוברות בנהר הזה יהיו נקיים מכל מכס ותרומת המלך, פרסה אחת מעבר החוף הימיני והלאה בגבול תוגרמה אל יהי בו כל ישוב גם באזיה התוו תו לגבול, אשר מעבר התו והלאה דרומה יהי לממשלת תוגרמה, ומעברו והלאה צפונה קדמה ומערבה למשמעת רוסיה, ועל פי התו הזה שב קצה הפחה אקהאלציק, ופחות קאראס, באיאצעט וערצערוס למשמעת תוגרמה, וערי המבצר אנאפה פאטה, ואקאבאלציק אצבהר ואקהאלקאלאקי נספחו לגבול רוסיה עוד התחובבה תוגרמה לבל תאחר לקיים את כל דברי הפשר אשר התפשרו באקיערמאן על אודות ששה המחוזים אשר נקרעו מעל ממלכות זערביען, לא יעדר דבר, וחרות המשא ומתן נתנה לבני הרוסין ביחוד בכל רוחב ארץ ממשלת תוגרמה, לרדת אניות מן הים התיכון אל הים השחור ומהשחור אל התיכון באין מכלים דבר, ומעבר אניות לכל העמים השלמים את ממלכת תוגרמה דרך מיצר הדארדאנעלען אשר היו נעולים לפני כל העמים עד היום ההוא, עוד התחובבה לפצות את סוחרי הרוסין במיליאן וחצי מיליאן אדומים זהב האלאנדי במשך שמונה עשר חדשים בעד הנזק אשר התנזקו במסחרם משנת 1806 ומעלה על ידי גזרות שלטוני תוגרמה נוסף על הפצוי אשר יפצו אוצר הקיסר בעד הוצאות מלחמה כפי אשר יתפשרו ביניהם, גם בני היונים לא נשכחו להכלל באופני השלום הזה ותקיים תוגרמה את חפשיותם ואת ממלכתם החדשה כאשר קיימו עליהם מלכי רוסיה צרפת וענגלאנד בכ”ב מערץ 1829:

ורוסיה הבטיחה להשיב את כל מושבות תוגרמה אשר לקחה מאתה במלחמה אחרי אשר תקיים תוגרמה את כל אופני השלום מצדה אבל כל הימים אשר הרוסין עומדים בערי תוגרמה אשר תפשו, יכונו סדרי הממשלה אשר הנהיגו לפי שעה בערים האלה על כנם ובתקפם, אל יתערב התוגר בהם עד יום עזוב הרוסין את הארץ, ועל כל אלה סלחו הקיסר והשלטון סליחה נצחת לכל העונות אשר העוו יושבי הארצות האלה איש איש לאדונו בנטותו אחרי מתנגדו – לא יזכרו ולא יהיה להם למוקש עד עולם, וארכה נתנה שנה ומחצה לכל האיש אשר יאבה לבחור לו אדונים חדשים למכור את נכסיו ולעקור את דירתו ללכת לחסות בצל האדון אשר יבחר לו:

ובדבר פחוות מלדויא וואלעכייא קיים השלטון את המשרה בידי שלטיהן כל הימים אשר הם חיים תחת אשר לפנים היתה ארכה להשליטים האלה על כסאיהם יותר משבע שנים, וימסור את סדרי הממשלה בדברים הנוגעים לפנימות המדינה בידי השליטים ושרי מועצותיהם לבדם וכל רב ופחה מפחות תוגרמה הקרובים אל הארצות האלה איננו שליט להתערב ביניהם ויתו את דרך העמק על יד הדאנוי לגבול המחוזים האלה ביחוד נפרדים מעל לגבול תוגרמה, עד כי אין זכות להשלטון לבצר לו מקום עוז מעבר הדאנוי השמאלי והלאה ולהושיב בו בני אמונת מחמד, גם התוגרמים אשר נאחזו כבר במקום ההוא ימכרו נכסיהם לילידי הארץ במשך ח"י חדשים ויעזבו את הארץ, עוד ויתר השולטן על זכותו להוציא מזון ומחיה מאת המחוזים האלה למבצריו אשר מעבר הדאנוי ימינה ולעיר מלכותו, או להוציא מאתם אנשי עבודה למלאכת המבצרים:

ולעומת זה יפצו יושבי הארצות האלה את השלטון מסת כסף אשר יושת עליהם נוסף על המס אשר המה מעלים לו שנה שנה כמשפטם הנתן להם מאת השלטון בשנת 1802, ולהעלות לו מנחה כערך מס השנה בכל עת אשר ימות השליט היושב על כסא הארצות האלה או יתפטר ממשמרתו, או אם ינדח מכסאו, תחת חרות המשא ומתן אשר נתן להם עם כל יבול ארצם ותוצאות בתי מלאכתם, אפס כי יפטר אותם השלטון מתשלום המס הנ"ל ויעשה להם הנחה שתי השנים הראשונות אחרי אשר יעזבו צבא הרוסין את הארץ, עד הנה ראשי אופני השלום:

ואחרי אשר המירו שני הצדדים את כתבי השלום החתומים בטבעת שני המלכים מיד ליד באדריאנאפעל בכ"ח אקטאבער מלא השלטון את יד הפחה האליל להיות מלאך בלתי מצוי (אויסער ארדענטליכער געזאנדטער) בחצר קיסר רוסיה, ועל ידו היה נעדשיב עפענדי ליועץ לו – ויבואו שניהם בהדר מלכות בכבודה גדולה ובמתנות יקרות בחודש דעצעמבר לפעטעסבורג בירת רוסיה, אבל לשוא שקדו להטות את לב הקיסר להניח להם אפנים אחדים מאפני השלום, אשר נוקשה גאות השלטון בם, כי לא התיר הקיסר ידו להם בלתי אם בדבר הנוגע לאוצרו ביחוד, בהניחו להם שלשה מיליאן אדומים מהעשרה אשר נפצה בהם בעד הוצאות המלחמה ובהרחיבו להם את זמן התשלומים גם בעד השבעה הנותרים, אבל באפנים הנותרים הנוגעים עד טובת אירופה בכלל וארץ רוסיה בפרט לא נענה ולא נעתר להם:

ובדרך כלל קשתה על השלטון מאד להוציא את השלום למענהו בכל אפניו מחמת הפחות אשר רוח הפרץ מפעמם לבלי הענות מפני חפצו, הפחה מוסטאפא מסקוטארי בגובה אפו נתן ידו אל הפחה מווידין לקצות בהרוסין חרף השלום, ויעיזו להגיח בשלשים אלף חיל מאזאפיה לאדריאנאפעל מקום אשר צבאות הרוסין נחתים, עד אשר מלא גייסמאר שר גדוד רוסיה את ידו חיל להכות את חיל האלבאנעזען אחור אז נכנע מוסטאפא גם הוא לתת ידו אל ברית השלום אשר כרת אדוניו, ואך בחודש נאוועמבר התעורר השלטון לקיים את תנאי השלום ויצו למסור את ניורגעווה עיר מעוזו בידי הרוסין אשר הפילו חומותיה ויספחוה לגבול וואלעכייא, להתיר לבני ארמעניען את החרם אשר החרמו מטעמו, לסלוח לבני ארצו אשר חזקו את ידי הרוסין בהצותם עליו – ולהשיב לבני זערביען את שש המחוזים אשר נקרעו מגבולם – אף כי בכל אלה אחרו התוגרמים מאוד להנזר מגבול זערביען:

ולעומתו קיים קיסר רוסיה מצדו גם הוא את תנאי השלום ויעתק את בני חילו מאדריאנאפעל בך' נאוועמבר 1829 ועל יד על יד נתקו פעמי הרוסין מכל הארצות אשר לכדו מעבר הדאנוי והלאה ימינה, לא נשארו בלתי אם בווארנאה לבדה עד חודש יוליא 1830 אשר בעת ההיא ערערו חומותיה ויעזבוה לקבוע ישיבתם במאלדויא ובוואלעכייא לשמור את הסדרים החדשים אשר מפיהם עם הארץ חיים תחת משמעת שליטיהם.

והתחברות המדינה בין שתי הממלכות האלה התחזקה על ידי בעלי הכח אשר שלח הקיסר בשנת 1829 להשיב אהבה ומתן אל חיק השלטון, עד כי לא צלחה בידי אחד ממלאכי המלכים האחרים (ואף כי למלאכי קושרי פולין) להפר את ההתחברות ולהטות את לב השלטון להתעבר על ריב לא לו כמשפטי מלכי אירופה בסכסוכיהם:

 

טו. מגפת החלי רע ומבוכת פולין    🔗

אולם בשנת א' תת"ל שנה החלו שמי ארץ רוסיה להתקדר מעט מחמת חלי מהלכת אשר נתן לה הזמן רגל דורכת בארצנו, ומחרב מלחמת התושבים אשר חלה בערינו, כי לא היתה המחלה ההיא חלי ידוע אשר לא יבצר מאת הרופאים העלות ארוכה לה, והחרב גם היא לא היתה חרב אחד המלכים החיצונים אשר ישישו בני הרוסין לצאת לקראת נשקו כיד אהבת ארץ מולדתם הטובה עליהם, כי אם חרב מקצת בני ארצנו אשר היתה רוח מדיני אחרת אתם להרים יד במלכנו, עד כי נאנחו גבורי רוסיה על צור חרבם האוכל בשר אחיהם בשריהם:

היא המחלה העזה תוצאת ארץ הודו הנקובה בשם חלי רע אשר דבקה בעפר רגלי ארחות המסחור ההולכת מפרס ממאנגאליה ומחינה, עד כי באחרית שנת א' תתב"ט נראו רשמי מכותיה בקאזאן ובארענבורג מחוזי רוסיה וכל העמל אשר עמלה השררה החרוצה לגדור ארחה לא עמד לה לעצור את המגפה מפרוץ מערבה עד מאסקוי וגם עד פעטרסבורג עיר המלוכה הגיעה, ותעט המגפה על שללה כמשפטה לצורר את נפשות בני ההמון ראשונה, כי בבתיהם הצרים והמנוולים מצאה מזון לכחה הרע, עד כי התמרמר ההמון לפקוח אזנו הנכאה לדברי חשד אשר לא ידע איש שכל שחרם, ויעוררו רוח פרצים להפר את חוקי נוטרי הקריה ומצות הרופאים בזרוע רמה:

והמחלה פשטה בארץ ותטרוף נפשות רבות בקרים בטיפליס בזימבירסק ובאסטריחאן עד כי בראשית שנת א' תת“ל הגיעה עד מאסקוי אז לבש הקיסר חסד כמדו ולא חשך מסכנה נפשו וימהר ללכת אל העיר החולה ההיא לחזק לבב נדכאים בהראתו לה כי עמה הוא בצרה, ולגדור בעד הרעה בכל חוקי הבטחון אשר יצוו אותם רופאי שכל, ובכל אלה אכלה המחלה לימינה ולשמאלה בטויריען בעקאטרינה סלאווא בטולע בקאלוגה בקיעוו ובארצות דן ובפאדאליה, עד כי בשנת א' תתל”א הדביקה גם את פעטרסבורג את אדעסא ואת אבא עד ריגא ופאלאנגען הגיעה ועד ארכאנגעל צפונה, לשוא התעודדה השררה ללכוד לה את הדרך במשמרת גבול עזה, לשוא נדרה חמשה ועשרים אלף רובל דמי שטרות להאיש אשר יגלה את תיכן המחלה ויעלה ארוכה בטוחה לה, כי השתוללו כל חכמי רפואה ולא מצאו את ידיהם להחליש כחה, והאוסף אשר אספו נוטרי הקריה את כל איש נגוע במחלה ההיא אל בתי החולים אשר כננו, הוסיף לצקת מרורות בלבב ההמון המרה איש איש על אנשי ביתו המוצאים בחזקה להתענות תחת ידי הרופאים ללא יועיל, עד כי מלאה סאת חמתם וישלחו רסן השררה מעל פניהם ויתמכרו לעשות נאצות רבות, גם פעטרסבורג עיר המלוכה אשר פרצה בה המגפה בג' יוליא לא נקתה מחמת מחרחרי חרון ההמון כאלה, אשר ערערו את בתי החולים וישפכו כמים עברתם על הרופאים ועל כל עובר אשר מצאו בחיקו סם מריח או אבק לבן בעל ריח עז אשר פי ההמון יקבנו אז בשם סם מות, עד אשר דרכה נפש הקיסר עוז לצאת במנוחת פני כבודו אל גדודי ההמון לבושי חמה ומעוררי מדנים ולצקת רוח מנוחה עליהם בדברים נכוחים כאלה “עלי תלונותיכם אשר אתם מלינים כי במצותי סודרו סדרי הבטחון האלה אשר אתם מתרעמים עליהם, סובו לכם לבתיכם, כי הקשב אני שואל ממכם, וחלו את פני האלקים ואל יחשב ברוב חסדיו לכם לחטאת את מחשבות אונכם” ובדברים האלה הרים הקיסר את מצנפתו מראשו וישת אל בית תפלתו פניו, ועד מהרה נחתה יראת מעלתו בלבב ההמון ויפלו ארצה ויצעקו חננו אלקים, וחמת ההמון שככה וינוחו איש איש תחתיו עד עבור זעם המגפה ועין השם היתה על בית מולדת הקיסר אשר נתנו משכנם בפעטערהאף בעת ההיא ולא ידעו דבר רע, אבל קאנסטאנטין אחי הקיסר הגדול ממנו אשר היה בעת היא בוויטעפסק נספה במגפה ההיא בשבעה ועשרים לחודש יוניא:

במסבות ימי הבהלה האלה בעוד נפש כל עם רוסיה מרה איש על נפשות ביתו, והנה הקים עליה הזמן את הרעה מביתה, כי נועזו קלי דעת אחדים מבקשי חדשות בווארשוי לעורר את רוח הפרצים בעיר ההיא בליל כ“ט נאוועמבר א' תת”ל, ואחרם נמשכו מרבית בני העיר אם מרצון נפשם ואם מפחד פתאום וימלאו את כל ממלכת פולין פרצים, עד כי יצא ממנה הנזיר הגדול קאנסטאנטין העומד בארץ ההיא בשם הקיסר אחיו וצבא הרוסים אשר ברגליו, וקל מהרה חזקה רוח הפרצים ויהי לקשר אמיץ, מהרו כננו להם חברות, בתי מועצות וראשי מדינה, אשר הראשון מהם היה חלאפיצקי העומד במעלה העם בתור נגיד (דיקטאטאר) ואמנם בחפצו לא היה עוד לקרוע את פולין מגבול רוסיה, כי קדם את פני הקיסר במלאכים אשר שלח אליו את לובעצקי סגן האוצר ואת יעזירסקי שליח המדינה, אולם הקיסר כלכל דברו בחוקו ולא קבל אותם בתור משולחים, כי אם את לובעצקי בתור סגן אוצרו ואת יעזירסקי בתור שליח מדינתו, ועל ידם העיד בבני פולין לשוב ולחסות בצלו, ויבטיח כי לא יזכור להם את מעלם אשר מעלו בו, אבל ראשי העם בחום לבבם החזיקו בקשרם מאנו לשוב, וחלאפיצקי התפטר ממשמרתו וישב אל ביתו, והעומדים במעלה העם אחריו פרצו גדר הפירו חוק להעביר את מלוכת פולין מבית קיסר רוסיה עד כי שלח הקיסר את צבאיו עליהם למלחמה בראשונה תחת יד דיביטש שר צבאו אשר העביר את חילו בגבול פולין בחמישי לחודש פעברואר א' תת“ל, ותהי המלחמה מרה רבה ושבעת דמים, ומגפת החלי רע גם היא לא אחרה לבא בפעמי המלחמה ותפגע גם בנפש דיביטש שר הצבא, גם בזאמאגיטא ובליטהויען היתה יד הזמן להכותם במגפת החלי רע וברוח פרצים, ויתגודדו בערים ובכפרים, ומבני מלחמת פולין אשר הגיחו עליהם חזקו את ידיהם, עד אשר שלח הקיסר את פאסקעוויטש שר צבאו לפקד צבא מלחמה תחת דיביטש, הוא העביר חילו את נחל הווייכסעל מעוז ווארשוי בי”ד עד י"ט לחודש יוליא, ויבא את העיר במצור, עד כי נמסרה בידו בשמונה לחודש זעפט ואחריה בימים מספר שבו גם יתר הערים לקבל את מרות הקיסר עליהן, ותשקוט הארץ:

 

טז. עזרת רוסיה לתוגרמה    🔗

ובכל הגדולות האלה אשר פעלה רוסיה בזרוע עוזה תחת שבט המישור אשר בידי ניקאלויס מלכה, לא שם הקיסר גבורה מעוזו לשוש לקראת נשק, כי אם דרש שלום אמת בכל חשק לבבו וישקף בעין אוהבת שלום על סכסוכי כל ארצות אירופה, וגם בעת אשר היו כל דברי אירופה יגעים והמלחמה רובצת על פתח כל הממלכות, בצרפת המתפרצת מפני קארל העשירי מלכה, בבעלגיען הנקרעה מעל גבול האלנד אשר חלקו להם כל שליטי אירופה ביום מועדם בווין, ברבים ממלכי אשכנז ובכניסת שוויץ על דבר סדרי ממשלותיהם בפורטוגאל ובספרד על דבר ירושת כסא המלוכה, בארצות איטאליה אשר לבשו רוח פרצים, על כל הארצות האלה היתה עין הקיסר לטובה לנטוש ריב לבצע מדון ולפשר את השלום, עד כי לא חשב להם גם את קצה הגבול אשר הסיגו צרפת ובעלגיה בסדרי אירופה לחטאת מלחמה, כי אם התיר יד לחזק את מלכיהם החדשים על כנם, לא אמר לקדש מלחמה כי אם על משביתי סדרי החברה אשר ימאנו לקבל מרות כל אדון עליהם:

וממלכת תוגרמה שכנתו אשר ראתה את נחת זרועו ביום מלחמה שבה ותקח רצון מידו הנדיבה את העזרה אשר בקשה ממנו בעת אשר הקים עליה הזמן את הרעה מביתה, מאת מחמד עלי פחת מצרים עבד השלטון, אשר הרים יד באדונו ויעש מלוכה במצרים ותקטן עוד זאת בעיניו וימלא ידיו חיל להכות גם את עבדאלוה פחת סוריה להביא גם את הארץ ההיא אל משמעתו, לא חש אל דבר השלטון אשר צוהו בחזקת היד להסיר ידו מסוריה, וגם מפני החרם אשר קרא עליו ועל אברם בנו לא נכנע, עד כי נאנס השלטון לשנס מתניו נגד עבדו ולשלח את צבאיו עליו תחת יד הוסיין פחה למלחמה, אפס כי נגף הוסיין בלכתו להשיב ידו בעכו אשר היתה במצור לפני אברם פחה, (כ"ז מאי 1832) ותכבש העיר לפני אברם וגם את דמשק עיר קדומים הביא במצור ויוסף אברם לעשות חיל ויך את חיל תוגרמה שנית על יד האמעס (י"א יוניא) וילכוד את חלבון היא אלעפא ויתקע מסמרתו ברוכסי ההרים אשר על גבול אזיה הקטנה עד כי ראה השלטון כי לא נקלה היא וישלח את הסגן הגדול בראש החיל לעצור את גבורת אברם פחה, ומלאכים שלח אל מחמד עלי אביו להשיב את השלום על כנו אבל גם בזאת לשוא שקד, כי הקשה מחמד עלי לבקש מאת מלאכי השלום את ממלכת סוריה ביבשה ואת כפתור היא ציפערן ואת קארעטה איי הים ואברם בנו שם גבורה מעוזו ויבקע ויעבור את רוכסי ציליציאה ויבא ( א' נאוועמבר) אל קאנעהי העומדת בין גבול סוריה ובין קאנסטאנטינאפעל בתווך ותהי כל הארץ אזיה הקטנה וגם קאנסטי עיר המלוכה לחרדת אלקים, כי נעורו כל צבאות היאניטשארען אשר נדחו לפני בני הצבא החדשים אשר כנן השלטון בארצו ויאמרו לחזק את ידי אברם פחה אז ידע השלטון בסתר לבבו כי צר כחו להפקיע את נפשו ויאמר לדרוש בעזרת המלכים החיצונים, ומדעתו כי טוב לו קרבת קיסר רוסיה מעזרת עשרה מלכים רחוקים אשר כל עזרתם עד העת ההיא היה רק בכח פיהם לבדו, הפקיד את טובו ביד הקיסר ויקרא אליו לישועה, ולא אחר הקיסר לצוות את משולחו היושב באלכסנדריה של מצרים לשוב לארצו לרוסיה כי נבאשה בעיניו היד המורמה מאת מחמד עלי באדוניו, ואת מוראוויעף שר גדודו שלח לקאנסטי להגיד להשלטון כי לא ירף הקיסר את ידו ממנו, וקל מהרה התלקטו גדודי רוסיה בקרים להיות נכונים לעזרת תוגרמה ומקאנסטי נסב מוראוויעף לאלכסנדריה להטות את לבב מחמד עלי לעשות את הטוב בעיני אדונו, ומלאכי מלך ענגלאנד וקיסר אשכנז גם המה נסו דבר אליו על אודות השלום אחרי כן ויפלא מאתם לכוף את עורף מחמד עלי הקשה, ואך את זאת פעל מוראוויעף עליו לעצור את מרוצת אברם בנו מהתפרץ באזיה הקטנה כל ימי המשא והמתן אשר ישא ויתן השלטון אתו על דבר השלום:

עד כה וכה גרה הסגן הגדול מלחמה עצומה את אברם פחה על יד קאנעהי (כ"א דעצעמבר) וינגף לפניו מגפה רבה מאוד וגם הוא נפל שבי בידו, ויתחלחל השלטון וישלח שנית את האליל פחה משולחו לקאהירא לפשר את השלום ויכנע להתיר למחמד עלי את חרמו, ולא הצליח, כי בטח מחמד עלי בזרועו ויעש חשבונות רבות, עד כי צרה נפש השלטון בעמלו וישב ויבקש מאת קיסר רוסיה לחזק ידו גם בשלשים אלף חלוצי צבא חיל יבשה נוסף על חיל הים אשר נדר לו (ב' פעברואר 1833), ויאות אליו הקיסר גם בדבר הזה, ויעבר אליו באניות חמשת אלפים חלוצי צבא עושי מלחמה ביבשה, ויתר הצבא הגיחו ממקומם לעומת נחל דאנויא, ובמשך העת ההיא שב מוראוויעף ממצרים ויודיע להשלטון כי נרצה מחמד עלי להשקיט את המלחמה עד ארגיעה, אז רוח להשלטון מעט ויבקש מאת נגיד צבא רוסיה להשיב אחור את הצבא אשר התעתדה לבוא לעזרתו, ובוטעניעף מלאך הקיסר אשר ידע כי רק מנוחת תוגרמה נגד עיני אדוניו, נמצא אל חפץ השלטון ויבקש מאתו אניה קלה לשלוח על ידה פקודה לצי הרוסים לבל יגיחו ממקומם לעומת הפאספארוס, כי אם לנוח בלשון ים בארגוס ולהיות קרובים לעיר המלוכה לכל עת אשר יהיו דרושים לעזרתה, בכל אלה באו הרוסים בצים על יד בויוקדערא בחודש פעברואר בבוקר, או מפאת אשר אחרה האניה השלוחה לצאת לקראתם או כי תעתה בדרכה, והשלטון לא מנע כבוד מבעליו ויודיע קבל עם לאמור כי אף אם לא פסה תקותו להשקיט את מלחמת מצרים בלי חרב וחנית, בכל זאת הנה הוא נשען על משענת קיסר רוסיה:

ופקיד הצי לא מש ממקומו מביוקדערה כמצות בוטעניעף, ויגזר אומר כי לא ישוב אחור בלתי אם בפקודת הקיסר עליו, וירא ראוסין שר צבא אניות צרפת כי כן ויאץ בהשלטון להרחיק את צבא הרוסים מגבולו, ויתפאר במתת שקר כי יוציא את השלום למענהו גם בלי עזרת רוסיה, וכי כבר שלח את מלאכו מצרימה עם תנאי השלום אשר דמה לו, אבל שוא שקד כי התוגרמים הנוטים אחרי אברם פחה פרצו בשמירנה, וצי המצרים גם הוא אמר לקבוע מסמרתו בחוף העיר ההיא, ותשב קאסטאנטי ותתחלחל, כי רק קרבת הרוסים לבדם נתנה את יראתה על אויבי השלטון אשר בעיר המלוכה לבל יתפרצו מפניו גם המה, אז שב השלטון וגדוליו לחבוק את זרועות שרי גדודי רוסיה ומלאכיה, וינטלום וינשאום בכל כבוד, עד כי צוה השלטון לטבוע מטבעות כבוד לזכרון קרבת צי רוסיה לעיר מלכותו, ולחלקם מנאות כבוד לכל אנשי הצבא אשר על הצי ההוא, והקיסר גם הוא כלכל דברו בחסד ובחכמה ולא זכר להשלטון את פסחו אשר פסח על שתי השעיפים לנטות פעם אחריו ופעם אחרי צרפת, כי החזיק הקיסר בחוקו לחזק את ממלכת תוגרמה בידי השלטון לטובת שלום אירופה, ומדעת הקיסר כי גאות צרפת לא תהי אל הדבר הזה לעזר ולהועיל כי אם למוקש, צוה את מלאכיו ואת שריו היושבים בקאנסטאנטי לבל יכלאו את יכלתם להטות את לבב אברם פחה להוציא את חילו משמירנה והמה הציקו את אברם בדברים ויוכלו לו בדבר הזה:

עד כה וכה באו ששת אלפים בני רוסיה בצים אל זיצעבאלי, ועוד כ“ה אלף אנשי צבא הגיחו לעומת הדאנוי, והמלאך אשר שלח ראוסין שב בעת ההיא ממצרים בפחי נפש להגיד לשולחו כי שומע לא היה לפשר צרפת מאת מחמד עלי, וגם אחד מגדולי השלטון אשר נסה אליו דברי שלום הביא בעת ההיא אל מועצת תוגרמה את התשובה הקשה כי אין תקוה לקנות את השלום מאת מחמד עלי כי אם במחיר ארצות ומלואן, ואף כי נסו עוד הפעם גם השלטון גם מלאך צרפת דברי שלום אל אברם פחה העומד בראש החיל, ותכזב תוחלתם גם בפעם ההיא כי הקשה אברם לשאול יותר מאשר שאל אביו, אז התעורר השלטון להפקיד את עתותיו ביד קיסר רוסיה לבדו ויבקש מאת בוטעניעף לחוש לבטחון תוגרמה ביד חזקה, ועד מהרה פרצו הרוסין בה' ובכ”ג אפריל בחוף אזיה ויקבעו תחנותם במעלה סקוטארי כט“ז אלף איש תחת פקודת מוראוויעף, מבלעדי עשרים אניות מלחמה אשר בבאספארוס וכ”ד אלף איש המגיחים מפחות וואלאכייא ומאלדויא, עד כי נבעתו מלכי צרפת וענגלאנד מפני יד הקיסר הנטויה באזיה, ויאלצו את השלטון לקנות את השלום בעד כל מחיר, אף כי הקשה אברם לשאול את כל ארצות סוריה לאביו, גם דמשק וחלבון לא נעדרו, ואת מחוז אדאנה שאל אברם לנפשו, והקיסר הוסיף למוד אהבה אל חיק השלטון בשלחו אליו את ארלאף בתור מלאך בלתי מצוי (אויסער ארדענטליכער געזאנדטער), אחרי אשר הערה השלטון את רוח תודתו בחיק הקיסר על יד באמיק פחה עבדו, ויבא ארלאף קאסטאנטי בה' מאי ובידו הכח לפקד צבא הרוסים אשר התעתדו לעזרת תוגרמה ולחזק את האהבה בין שתי הממלכות האלה, אבל יום אחד לפני בואו נפתה השולטן מאת מלאך צרפת לקנות שלום במחיר ממלכת סוריה אשר העביר למחמד עלי, ואת אדאנה מסר לאברם בשם חכירות (פאכטונג) אז ידע השלטון להוקיר את קרבת הקיסר סלעו ומצודתו מפחד מחמד עלי עבדו, עד כי הגיד בפה מלא ולא בסתר אל מלאך צרפת בשטר אשר ערכו על דבר שלום מצרים, כי המאמר בלי עזרת המלכים החיצונים, המבואר בשטר ההוא, איננו דוחה את עזרת רוסיה, ויכבד את מלאכי הקיסר ואת שרי צבאיו בכל כבוד, ויתעלס אתם באהבה על אניותיהם בכל זני שמחה, לא פטר אותם מארצו עד בוא אחד משרי הקיסר ממחנה אברם פחה ויודיעו כי נזורו צבאות מצרים אחור להלאה מהררי טויריס, ואת אניות ענגלאנד וצרפת אשר מהרו גם המה אל מיצר הדארדאנעלען להציל את קאנסטאנטי מרעתה לא נתן השלטון לבוא אל ים מארמארה, כי יקרה לו קרבת רוסיה שכנתו מאחות המלכים הרחוקים האלה וישא משאת כבוד עשרה חותמי כבוד ממולאים באבני שוהם לעשרה שרי גדודי הקיסר ומלאכיו, ולארלאף נתן שבע מאות מטבעות זהב וכ"ד אלף מטבעות כסף לחלקם להראשים ולאנשי הצבא חיל הים והיבשה הצובאים בבאפארוס ובעשור לחודש ההוא פטר אותם מלפניו בכבוד גדול, ובברכה אשר שלח על ידם אל הקיסר אחרי אשר צבאו על שערי קאנסטאנטי חודש ימים:

 

יז. סדרי המלוכה בפנים    🔗

ובעוד היו דברי חוץ למדינה יגעים לא גרע הקיסר עינו מעשות משפט עמו ומשפט ארצו בדברים הנוגעים אל המדינה פנימה: על עבודת האדמה היתה עינו צופיה ביחוד ויתן בידה שלמות להרבות את יבולה שנה שנה, והתיקונים אשר הנהיגה השררה בנכסיה היו גם אל השרים הפרטים בנכסיהם לעינים, ברוסיה החדשה אשר ראתה עני בשבט עברת המלחמה הניח להם בשנת א' תת“ל את משא החובות אשר המה חובבים לאוצרו, מקצתן עד תומן ומקצתן למחצה, וגם על המחצה השנית קבע להם מועדי תשלומים לחלקים, הקל את עול עובדי האדמה ויתן להם ידים לרכוש באדמת המלכות אחוזת עולם על פי תנאים קלים, ובמשך השנים האחרונות האלה קנו כשמונים אלף אכרי המלכות אחוזת קנין באדמת המלכות אשר היתה לא־נושבה לפנים, את בני זיביריען וקאמטשאטקע עורר לנטוע זרעוני גנה ושרשי כל צמח מקובל בארצם, בידי בני המוצאות (קאלאניסטען) אשר בדרום רוסיה נתן כח לעשות חיל, עד כי הציצו מערבות רוסיה כעשב השדה מאתים וחמשים מוצאות (קאלאניען) נושבות בתשעים ושמונה אלף עובדי אדמה מרביתם ילידי אשכנז, תרבית הצאן גאה למעלה בקרים בטוירען בעקאטרינעסלאווא ובכארסאן עד כי צמרם אשר יספיקו לבתי המלאכה לא יבוש להתחרות עם מבחר צמר זאקסען בשער הסוחרים, גם על תוצאות דבש סוף משרשי האדמה (רונקעל ריבן צוקער) כננה השררה חברת מסחור בשנת א' תת”ל, ותרצה את פועל ידי משלימי ההמצאה ההיא ואת משלימי תקוני היערים במנאות כבוד אשר חלקה להם עד כי נשלמו נטעי הגפנים בדרום רוסיה כדי יין למרבה ועצי יעריה נתנו חילם ויספיקו עצים למבנה אניות, גם במחקרי ההרים חלו ידי אומנים מהירים במלאכתם להוציא אוצרות חשך ומטמוני מסתרים לאורה, בכ“ב יוניא א' תתכ”ט הוציא הנער פאול פאפאוו מקרקע הגבירה פאליעף את אבן השוהם (דיאמאנט) הראשון הנמצא באדמת רוסיה, ומעת ההיא והלאה החלו מקורי הזהב והפלטינה להגלות, עד כי נמצאו בבצי האוראל במעמקי שלש אמות מתחת לארץ בצעי פלאטינה בני ח“י עד כ”א ליטרה, ובמחוז פערם בבאגוסלאווסק נמצא גולם זהב בעל כ“ז ליטרה, כל המתכת הנמצא ברוסיה בשנה אחת היא שנת א' תתל”ג, ארבעים אלף ליטרה כסף, שמונת אלף ליטרה זהב ארבעת אלפים וארבע מאות ליטרה פלאטינה, מקצתם בנכסי המלכות ויתרם בנכסי שרים פרטים, אשר אמנם גם המה התחובבו לתת תרומת המלך מן המתכת תוצאת אדמתם חמשה עשר ממאה, זאת משפט ארצה אשר עשה הקיסר:

ובדבר משפט העמים היושבים עליה אמנם לא נקלה היא להורות להם דעה כי שונים מאוד הגוים היושבים בארץ ויותר משבעים עד קרוב לשמונים לשונות שונות בפיהם, ויש מהם אשר לא הגיעו לכלל ישוב עוד, ובכל זאת שנסה השררה בעוז מתניה להאיר גם את עיני החשוכים האלה באור החכמה, ותכלכל דרכה בחכמה לכונן בשנת א' תתכ"ט בית מדרש מיוחד בעיר המלוכה להכין בו מלמדים להועיל ולסעדם בלשונות ובידיעות אשר יחסרו למען ישכילו היות אומנים לבני העמים השונים האלה, בלעדי בתי הספר אשר הקימה בכל עיר ועיר ובתי הספר אשר בכפרי נכסי המלכות עד כי גם הגוים הפראים יושבי קויקאזיה לא יחסרו בתי ספר כאלה, וגדולים מהם בתי המדרש אשר באדעסע לתועלת בני ההמונים אשר אין ידם משגת. בית האמון לבנות האפרתים, ובית תלמוד מלאכת הנשים, ובתי תלמוד ליתומים העומדים תחת השגחת הקיסרית וגדולי ביתו ביחוד, וגם גדולי הארץ כראמאנציעף ודאמידאף והגבירה סטראגנאף יעצו לישע עמם בהקמת בתי ספר כאלה:

ובראש הבתים האלה אשר מהם תצא דעת לכל הארץ הקים הקיסר גבר חכם בעוז את אווואראף איש תהלה בתור סגן ההשכלה, איש דעת מאמץ כח כל מורי העם, עינו בכל בתי הספר משבעה בתי מדרשי החכמה הגדולים אשר בפעטרסבורג ובמאסקוי בדארפט ובהעלזינגס פארט בחארקאוו בקאזאן ובווילנא, עד בתי הספר הקטנים אשר בערי הפרזות, ובלעדי מדרשי החכמה אשר בארצה תשלח השררה מעל לגבול רוסיה נערים מבינים להשלים את נפשם בלשונות עמי הקדם, עד כי קרובה רוסיה להיות הרתוקה הגדולה אשר תרתק את חכמת בני אירופה אל חכמת עמי הקדם, כי על פי מעמדה אוחזת היא את חבל החכמה בשני קצותיו, מדרש החכמה אשר בדארפט אוספת את חכמת ארץ אשכנז בלבה, ומדרש קאזאן מושכת אליה את למודי ארץ הקדם, עד כי בשנת א' תתל"ג נתנה במדרשה כסא מיוחד לתלמוד שפת מאנגאליה עריצי בני הקדם:

ולא במדרשי החכמה לבדם ימצאו המדעים מקלט להם לאור עולם כי אם בכל הארץ יצא קום על יד המשלוח אשר שלח הקיסר את שריו ואת חכמיו לתור את חוף אזיה בקרן צפונית מזרחית ואת חוף אמעריקה בקרן צפונית מערבית, את חוף ים הקרח במעלה זיביריען ואת פנימית אזיה, ועל ידי המסעים האלה נשלמו מחקרי גלילות היבשה והים, שלש שנים שטטו בימים רבים שתי האניות הנשלחות תחת פקודת סטאנקעוויטש וליטקע לסוב את כל הארץ עד שובם לשלום בחודש זעפ' א' תתכ“ט, הראשון תר את חוף מחצית האי אליאסקא, והשני את שפעת איי קאראלינע וימודד את מלא רוחב הים אשר בין אורח בעהרינג ובין קאמטשאטקא, וחוקרי חכמת הטבע אשר ארחו לחברה אתם גם המה לא שבו במקלם מעבר הים, כי אספו עושר רב בדברים יקרי ערך סגולות הטבע נס להתנוסס באוצרות שכיות החמדה, (נאטוראליען קאבינעטע) וגם בשנת א' תתכ”ט בעת אשר נטרדו גבורי רוסיה בבית מלחמתם מלא הקיסר את ידי ארבע ארחות חכמים עבודת חכמה, הומבאלד ואחוזת מרעיו תרו ויחקרו את מזרח רוסיה עד זיביריען ביחס אל חכמת הטבע וביחוד אל תולדות בעלי החיים ואל תכונת האויר השולט במקומות האלה, עמנואל שר הגדוד ומרעיו תר את רוכסי הררי קויקאזוס וארחת חכמים שלישית התהלכה לרגלי גבורת פאסקעוויץ בתוגרמה ובפרס לחקור את טבעי ארצות אזיה אשר נכבשו לפני גבור המשכיל הזה, ועוד אחוזה רביעית עם חוקרי טבע וציירים תחת פקודת שר עקד הספרים (ביבליאטהעקער) שלח הקיסר בשנה ההיא לחקור את ארצות תוגרמה באירופה אשר נכבשו לפניו לאסוף מצבות עתיקות זכרונות ימי הקדם הנמצאים בהן, בלעדי חכמים יחידים השלוחים מאת הקיסר להשתקע בקצוי מדינותיו ולחפור את הארץ, מקצתם ביחס אל תולדות הטבע ומקצתם ביחס אל מדידת מעלות הארץ, הגדיל הקיסר לעשות לטובת החכמה, עוד בשנת א' תזנ“ד ואחריה בשנת א' תזס”ד בהיות קאטרינה הקיסרית ברוסיה כננה בית מועד לאומנות הנשגבות, ובמרוצת השנים הרצה הזמן את פועל ידיהם ויצאו ממנו יותר משבע מאות אומנים נפלאים בכל מעשה חרש וחושב אשר היה כחם רב לדבר את אומני חוץ למדינה בשער ויותר מששים אומני הבית הזה שולחו במצות השררה לארצות רחוקות לקנות שלמות באומנתם, ואחד מהם ושמו ווענעציאנאוו אשר התגודד במלאכת הציור עד להפלא שב לארצו בעטרת כבוד ויכונן בית תלמוד למלאכתו, ומאת האומנים האלה היתה תוצאת הבנינים הנפלאים המפארים את ארץ רוסיה בימינו, כעמוד אלכסנדר אשר הוא גבוה מאה וששים רגל, ואשר אין כמוה בכל הארץ, היא האדירה ושלטת במצות אשר כוננו ידי בני אדם מן היום אשר החל האדם לשלוח בבנינים את ידו.

גם המלמדים הפרטים הסופרים והמחברים יסועדו מאת השררה ומאת רבי הארץ כיד העושר והנדיבות הטובה עליהם, ומאת קיסר רוסיה יצאה תורת היושר אשר נוקשו בו כל ראשי אירופה ולא יכלו לקיים בידי הסופרים את קנין סופריהם מחמס מדפיסים עריצים השבים ומדפיסים את ספרי המחברים בלי ידיעתם, כי בכ' יאנואר א' תת"ל יצאה הפקודה לבל יעוז כל מדפיס לדפוס את ספרי המחברים בלעדו ובלעדי יורשיו כל הימים אשר הוא חי וחמש ועשרים שנה אחרי מותו:

 

יח. משא ומתן    🔗

וחרושת המעשה גם היא נשאה ראש בימי הדור הזה להספיק לבני רוסיה את כל מחסוריהם אשר המה חסרים על דרך נעלה בשנת 1827 נשאה השררה את מספר כל בתי המלאכה אשר בארץ, וימצאו בה:

2000 בתי מלאכה לעור, המעבדים בשלשה מיליאן עור חיה ובהמה לכל מלאכת עור שנה שנה:

700 צורפי בורית, המספיקים בשני מיליאן פוד בורית שנה שנה:

500 בתי מלאכה לצמר גפן, אשר יספיקו בששים מיליאן ארשין כל זני בגד צמר גפן:

400 בתי מלאכת צמר כבשים, יספיקו בשמונה מיליאן אדרת שער עב ופשוט, וחמש מיליאן אדרת יפה ודק:

300 יוצקי נרות המתיכים בחצי מיליאן פוד חלב בהמה מבלעדי שעוה:

200 בתי מצרף לפאטאש, מוציאים בחמש מאות אלף פוד ממבחר אפר הפאטאש אל הפועל:

200 בתי אורגי פשתים שריקות, המוציאים בעשרים מיליאן כל זני תוצאת פשתה:

200 בתי מלאכת משי, הממלאים ידי שלשה עשר אלף ושבע מאות אומנים עבודה, אשר יוציאו תוצאות משי במחיר עשרה מיליאן מרביתם במאסקוי:

182 בתי מלאכה לברזל קלל:

166 בתי מצרף לכל זני סחורת זכוכית:

בלעדי בתי מלאכת כל זני נשק בתי מלבן לדונג. בתי מצרף לדבש סוף, וכל אומנות אחרת זולת אלה, בכלם למדו בני הרוסים את ידיהם לעשות חיל, מרביתם בכח ידי בני אדם אבל יותר ממאה בתי מלאכה עושים מלאכתם גם בכח הקיטור (דאמפף מאשינען) והמה מוסיפים כח ללכת מחיל אל חיל שנה שנה, ולרגלי בתי מלאכה האלה גברה זרוע המשא והמתן הפנימי והחיצוני מאוד וכל אשר ירבה ימים יוסיף כח:

בשנת 1827 יצאה מעל לגבול רוסיה דרך הים סחורה במחיר 234,775,000 רו“אס, ולעומתו באה מחוץ למדינה פנימה במחיר 172,304,000 רוא”ס:

ובשנת 1830 היה מחיר כל הסחורה היוצאת מיליאן. 258. והסחורה הבאה בשערי רוסיא… מיליאן. 192

בשנת 1830 יצאה מפעטערסבורג סחורה במחיר… 115,958,672 ומחיר סחורת ארצות נכר הבאה אליה היה 150,503,541.

ומריגא יצא בשנה ההיא במחיר ששה וחמישים מיליאן פשתן וקנבוס, דגן וזרע פשתן, אל הארצות האלה, שבעה ושלשים מיליאן לענגלאנד, שמונה להאלאנד, שנים לפרייסין, ושאריתם לצרפת לממלכות צפון ולערי אשכנז, גם אירקוצק וקיעחטו הערים הרחוקות היו סחר גוים, כי נקוו אל העיר האחרונה הזאת בפרט סוחרי חינה וישאו ויתנו בה בשפע כיד המשא והמתן הטובה עליהם, אף מסחר העיר אסטריכאן נפרץ מאוד מן העת אשר נפתחו מבואות ים הכספי לפני בני הרוסים המקיפים בישוביהם יותר מחצי הים ההוא, ונסגרו לפני אניות המלחמה אשר לממלכת פרס, ובמקום הזה ירבו בני הרוסים לראות שכר טוב בעמלם כי הסחורה הבאה אליהם בפאה ההיא מחוץ לגבול היא כלה פרי הטבע חומר בלתי מעובד והסחורה אשר המה מוצאים תחתה כלה מעשי ידי אומנים תוצאות בתי מלאכתם, עד כי יחשבו יודעי בינה במסחר את השכר העולה לאומני רוסיה בעד בגדי צמר גפן אשר המה מוציאים אל חוף צינצילי בארץ פרס עשרה למאה –

ובמדה ההיא הכריע השלום אשר השלים הקיסר את שלטון תוגרמה באדריאנאפעל את פלס המשא והמתן לטובת רוסיה גם בארמאניה ובנאטאליה, עד כי בשנת א' תתל"א הוציאה אדעסע קרית רוסיה על הים השחור להלאה מגבול רוסיה סחורה במחיר עשרים מיליאן ומעלה, ולא קבלה תמורתן מחוץ למדינה כי אם בעד קרוב לשלשה מיליאן לבדו, ובני המצרים גם המה למדו לבא באניות על הים השחור לרוסיה לקחת ברזל, נחשת, חלב, בצי דגים (קאוויער) חבלים לאניות ועצים לבנין, ולהביא תמורתן לידי הרוסים מידי הקונים הראשונים צמר גפן צבע איסטיס (אינדיגא) שרף וקטורת:

ולמען חזק את יד בני הארץ במסחור הפנימי והחיצון הזה, החזיקה השררה בשטת התעלות (קאנאל זיסטעם) לחבר ארץ אל ארץ ועיר אל עיר בקרבת דרכי מים, כתעלה הגדולה הנקובה בשם תעלת קירילאוו אשר השלימו בשנת א' תתכ“ז המחברת את פעטרסבורג את אסטריכאן ואת ארחאנגעל אשה לאחותה, התעלה המחברת את נחל וואלגה אל נהר מאסקאוא אשר מדתה כמאתים וואיערסט, והדרך הנפלא אשר כננה בין מאסקוי ובין פעטערסבורג, כי על התעלות סובבות הולכות שנה שנה כשלשים אלף רפסודות דוברות ואניות קטנות נושאות סחורת כל הארץ במחיר מאתים וחמשים מיליאן רו”אס, את כל הגדולות האלה פעלה השררה לטובת המשא והמתן:

גם על משפטי הארץ ועל חוקי הערים שלח הקיסר עין מבקרת וישנה את פני מקצתם לטובת בת עמו, אין חלק בסדרי ההנהגה אשר לא היה עיניו ולבו עליו לחקור אחריו מה טובו, אחלי, ירצה אלקים פועלו ויהי נועמו עלינו.