ירושלים, 12 יולי 1964

עיקר תפקידו של הקונגרס היהודי העולמי בהיוסדו נראה היה בהגנה על זכויותיהם האזרחיות והלאומיות של יהודים. זה היה מכשיר של “עבודת הווה” יהודית, שצריך היה להקיף חוגים ושטחים שמעבר לתחום הישג ידה של ההסתדרות הציונית. יותר מזה: אסור היה לה, לתנועה הציונית, לשקע את עצמה בשטחים אלה, פן ייפגם ייעודה המרכזי – מלאכת קיבוץ הגלויות וחידוש קוממיות ישראל בארצו.

דברים רבים נשתנו מאז. השוֹאה התמה תקופה בדברי ימי ישראל. קיומה של המדינה מצד אחד ושינוי אָפיה של הגולה היהודית מצד שני, מגדירים את מערכת המושגים היהודיים בימינו. כינוס המליאה בירושלים דוקא, זו הפעם הראשונה, וסדר־היום שלפניכם, מבליטים את השינוי שחל במערכות ישראל.

המאבק הקלאסי של הקונגרס היהודי העולמי חל כיום, לאמיתו של דבר – וגם זה בשינוי צורה – בעיקר על קיבוץ יהודי גדול אחד, בברית־המועצות. אין לו, לקיבוץ זה, תנאים לחיות את חייו הלאומיים ולהזדהות עם עמו. בניו, כפרטים, נתונים בסיטואציה היהודית הקלאסית של נפגעים – יותר מאחרים – בשל תהליכים כלליים.

יראה־נא הקונגרס היהודי העולמי ברכה בעמלו למען קיבוץ יהודי גדול זה, שרבבות רבות מבניו משתוקקים להתאחד עם בני משפחותיהם המייחלים להם כאן. יעמוד לו, לקונגרס, כוחו להקיף כל ביטוי ארגוני יהודי או להשתלב עמו; יוכל־נא למשימות החדשות הנובעות מן הצורך להעמיק תוכן יהודי וטפח תרבות יהודית והויה לאומית יהודית בגולת הרוָחה.

יזכה הקונגרס להיות במעצבי תחיה יהודית לאומית אמיתית שישראל במרכזה, תהיה המכשירה את הלבבות לעליה.

ותהי נא זאת הברכה לקונגרס בשם ממשלת ישראל ובשמי שלי.