סימן: נסים

נָדְבָה רוּחִי לָךְ בְּעוֹדִי

אָשִׁיר לְשִׁמְךָ שׁוֹכֵן עַד

מִי אֵל כָּמוֹךָ יְדִידִי

בְּלֶכְתָּךְ יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד.

חַי, מִי אֵל

סַלְעִי אַתָּה וּמִפְלָט לִי

בְּךָ בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד

נָא הַצְמֵת צָרִים צָרִים לִי

וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעֵד.

חַי, נָא הַצְמֵת

יִחַלְתַּנִי עִם עַמֶּךָ

כְּנַחֲלָתְךָ תִּזְכֹּר עוֹד

הִבְטַחְתָּם, אֵל, בְּנֵי אֻמְּךָ

״חַכִּי לְיוֹם קוּמִי בְעַד״.

חַי, חַכִּי לְיוֹם

מְבַשֵּׂר יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּ

בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד

לְעוֹלְמֵי עַד חַי הַלְּלוּ.

חַי, לְעוֹלְמֵי עַד.