לוגו
תשובה נגד חבור ספרי דינים ביידיש
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

[דף נ“ט ע”ב]. הנני נחוץ להשיב לאהובי הנחמד הח"ר1 חיים שי'.

נפלאתי עליך עד מאד דסליק אדעתי' לחבר בלשון אשכנז את אשר יעדת, ועל הראשונים אנו מצטערים, שכל בע“ה2 שיודע לקרות פרש”י בחומש או במחזור, או לכל הפחות שיטה3 בילדותו ופירש לפני ימים ושנים ויש שמעולם לא שימש תלמיד חכם כל אלה חברו אל עמק השוטים4, ומסתכלים בדברי רבו' המחברים, כגון שערי דורא וסמ“ק וטורין5, וכל אשר נמצא איהו, ומורין הלכה למעשה מתוך חיבוריהן, והן הן התנאים מבלי עולם שאמרו רז”ל פר' היה נוטל6, כי אינם יודעים הטעמים, ולפי הטעמים משתנים הדין וההוראה, כדפי' רש“י בכל דוכתי' שאין הוראה אלא התלמוד, כדאי' ככל דוכתא מ”ט7 מר אמר כן, מאי ביניהו וכו‘. ועוד ראייה להם לב לחלק ומדמין מילת’ רחיקי למזרח למערב, ורבו' המחברים לא כן כיונו אלא לתלמידים הראויין להורות והם יודיעו את הנשים חוקים הם (?) וגו' הן בביתו או בעירו או בשכונתו. והמכשילה הזאת תחת ידינו כדלעיל, כי לא רבים יחכמו וסבורים להתחכם ועדיין לא נפתחו עיניהם. ואני שמעתי באזני מפי אחד מן המפלפלים, שהיה מלעיז על לימוד הפלפול ועל התלמוד, ואמר מתוך חיבור משנה תורה של הרמב“ם יפסוק על הספיקות שבעולם. ובילדותו שנה מעט, ואפ”ה8 לא היה לו לב לידע כמה תיקו יש בתלמוד וכמה ספיקות יש באותו חיבור בעצמו ובפלוגתו, ומה שנתרחשו ספיקות ופלוגתות מאז שנתפשט אותו חיבור, ומדי יום יום, והכל הגדנו ואפי' הכי היה מתריס נגדי וכגד9 טובייני חבירי רבנ' סמיכי, תא חזי כמה סמיות עיניהם ולבם הטוח, ועכ“ז אתה בא להוסיף ולגלגל עלינו חדשים ולפזר במקום המפזרים10 לעם הארץ ולנשים הפוחזים, ולתת להם יד ושם ללמוד ולהורות מתוך חיבורך האשכנזי ענייני נידות וכתמים דדייקי בה רבנן קמאי ובתראי, והוו כמים שאין להם סוף, חלילה חלילה, הנשמע או הנמצא כזה מימות אבותיך ואבות אבותיך. ואף כי חזינן הרבה הלכות איסור והתר ונדה וחלה והלכות פסח וי”ט וכמה ענינים ולא כדי שתתגבר11 בהם הניחון אלא מפני המכשול כדלעיל. חכם אחד היה וחיבר הלכות שחיטה במליצת השיר וחרז בלשון אשכנז ובביאור מאד, ובכונה טובה עשה, יען כי ראה כי יש כמה עמי הארץ שיש בישובים שאין יכולים להשיג ולהבין מלב על בוריים אפי' הלכות שחיטה מתוך חבור לשון הקדש, ואפי' צריך לידעם תמיד ולהתרגל בהם תמיד בעל פה ולזכור אותם תמיד ולמרמי אנפשיה בשעת שחיטה, וכל זה חמור עליהם מחבורי השחיטות ולחזור תמיד, על כן יסד להם בלשון אשכנז. ואפ“ה לא נתפשט, אלא כולם צריכים לידע הילכות שחיטה שיסדו לה מחברים, אף כי יש שקצרו ביותר, ומהר”ם12 יותר מכולם, ואותם של אשכנז מבוארים היטב, ואפ“ה לא נהגו רבותינו להקביל13 השוחטים על פיהם. ואף כי [לא] כל פסול שחיטה דאוריית' ק”ו בן בנו של ק“? להילכות נידה בדורנו השפל והפרוץ בע”ה מהטעמים דלעיל. ולא יזכר ולא יפקד ולא יעלה על לב לעולם, אך הנח להן לבנות ישראל, ואם אינן נביאות בנות נביאות הן14 ומנעוריהן בקיאין הן על פי אימותיהם והורתם…



  1. =החבר ר‘, ופתיחה כזו מצויה בשו“ת מהרי”ל, עי’ בתשובותיו סי' קנ"א.  ↩

  2. =בעל הבית.  ↩

  3. =סוגיא תלמודית. אבל קרוב יותר שצ"ל: שנה.  ↩

  4. עדה“כ בראשית י”ד ח'.  ↩

  5. ס' הטורים.  ↩

  6. סוטה כ"ב א'.  ↩

  7. = מאי טעמא.  ↩

  8. = ואפילו הכי.  ↩

  9. צ:ל: כנגדי וכנגד.  ↩

  10. ברכות ס"ג א'.  ↩

  11. צ"ל: שתתגדר.  ↩

  12. הכונה כנראה למהר“ם מרוטנברג, והל' שחיטה שלו הובאו בהגהות מיימוניות פ”ג מהל' שחיטה.  ↩

  13. לתת להם “קבלה” ורשות לשחיטה.  ↩

  14. פסחים ס"ו א'.  ↩