דּוֹרֵךְ הַיָּם / / אברהם רגלסון

(מן השירה האנגלית הקדומה)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

זַמְּרִי עַל עַצְמֵךְ, נַפְשִׁי,

אִמְרִי-פְּסוּקֵי-אֱמֶת,

סַפְּרִי עַל עֹצֶם-מַסָּעוֹת,

עֲמַל יָמִים קָשִׁים:

אֵיךְ עִתֵּי-עִתִּים

סָבַלְתִּי, חָתַרְתִּי,

הַשְׁכֵּן בְּלִבִּי

מַר-דְּאָגָה:

אֵיךְ דַּשְׁתִּי בְּצַעַר

חֹמֶר הֲמוֹן-יַמִּים,

פִּרְאֵי-גַלִּים רָמָמוּ;

עָשִׂיתִי אַשְׁמוֹרֶת-לֵיל

בְּפִסְגַּת-חַרְטוֹם, בַּעֲלָטָה,

מִפַּחַד שִׁבָּרוֹן בַּסָּלַע;

אֲכָלַנִּי קֶרַח,

רַגְלַי רֻתְּקוּ בַּכְּפוֹר;

שָׂרְפָה בֶּהָלָה לִבִּי,

עָיְפָה נַפְשִׁי לַיָּם,

בְּרָעָב עָטָפָה.

לֹא יָדַע מְאֻשָּׁר

יוֹשֵׁב בֵּיתוֹ בַּיַּבָּשָׁה,

אֵיךְ בִּלִּיתִי אֹרֶךְ-חֹרֶף

בְּיֶגַע וָפֶרֶךְ,

עַל אֹקְיָנוּס אֲפוּף-קֶרַח

וּמִקֶּרַח-קָר –

גּוֹלֶה מֵחֶדְוָה,

נִכְרָת מֵאָח וָרֵעַ,

סְבִיבוֹתַי קֶרַח, קֶרַח, קָרַח.

עָף-קָלַח בָּרָד כָּבֵד,

וְלֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי-אִם

זַעַף-גַּעַשׁ מַיִם

וַחֲרִיקַת-קְרָחִים.

לִפְרָקִים שִׁירַת-הַבַּרְבּוּר הֶאֱזַנְתִּי,

צְרִיחַת הַקָּשָׁשׁ,

בְּקוֹל-קְרִיאַת קְלָנִית

בִּקַּשְׁתִֹי שְׂשׂוֹנִי,

בְּנַהֲמַת שׁוּעַל-יָם –

צְחוֹק-אֱנוֹשׁ,

בְּזִמְרַת הַשַּׁחַף –

גִּיל-עַל-שֵׁכָר.

עָנוּ זַרְזִירִים לַסּוּפָה,

קְרוּשֵׁי-כָּנָף,

וַאֲבָנִים נִטְחָנוֹת בַּצּוּר.

עִתִּים נָהַק הַנֶּשֶׁר

רְטוֹב-הַכָּנָף.

אֵין רֵעַ-מִבַּיִת

מַרְגִּישׁ בַּנֶּפֶשׁ הַגַּלְמוּדָה.

אַךְ מְעַט יַאֲמִין

מִי בַּעַל-שְׂמָחוֹת בָּעִיר,

אַךְ מְעַט יֶהְגֶּה

מִי גֵא וּגְבַהּ-רוּחַ,

בִּנְתִיבוֹת-סַכָּנָה;

אַךְ מְעַט יִרְחַשׁ

מִי מִתְהוֹלֵל בַּיָּיִן,

אֵיךְ יָגֵעַ לַעֲיֵפָה

חָרַשְׁתִּי דְרָכִים בַּיָּם.

חָשְׁכוּ צִלְלֵי-לַיְלָה,

הָשְׁלַג מִצָּפוֹן;

גּלִידִים עוֹטְרִים הַסְּלָעִים;

בָּרָד עַל פְּנֵי אֶרֶץ זוֹרֶה

תְּבוּאָה קָרָה-מִקּוֹר.

וְשׁוּב לִבִּי יֶהֱמֶה,

הֲגִיגֵי-לִבִּי יֶחְמָרוּ,

כִּי מְנַת-חֶלְקִי לִלְמוֹד

שִׂמְחַת מֶרְחֲבֵי-מַיִם,

מְחוֹל קֶצֶף מָלוּחַ.

תַּךְ תַּאֲוָה אֶת נַפְשִׁי

כִּי אֵצֵא, אֶסַּע

אֶל חוֹפִים רְחוֹקִים,

אֶל עַמִּים זָרִים בַּמֶּרְחָק.

אֵין אִישׁ בְּתוֹכֵנוּ –

וִיהִי מְרוֹמַם-שֵׂכֶל,

וִיהִי מְבֹרַךְ-כִּשָּׁרוֹן,

וִיהִי עַלִּיז-עֲלוּמִים,

וִיהִי גִבּוֹר מַעַשׂ,

וִיהִי נֶאֱמָן בִּמְלַאכְתּוֹ –

אֲשֶׁר לֹא תִּפָּעֵם נַפְשׁוֹ

עִתִּים לְשֵׁמַע-הַיָּם,

מִמַּחֲשָׁבָה עַל דְּרִיכָה בַּיָּם,

עַל עֲתִידוֹת הַשְּׁמוּרִים לוֹ

בְּסֵתֶר חֵיק-אֱלֹהַּ.

לֹא יַקְשִׁיב קוֹל-עֻגָּב,

לֹא לִבּוֹ אֶל מַתַּן-טַבָּעוֹת,

לֹא תְּשׁוּקָתוֹ אֶל אִשָּׁה,

לֹא תִּקְוָה לוֹ בָּעוֹלָם,

אֵין בְּנִשְׁמָתוֹ בִּלְתִּי-אִם

גְּאוֹן-גַּלִּים,

וְכָל חַיָּיו גַּעְגּוּעִים –

הַמַּבִּיט לַיָּם.

מֵנֵץ חֶרֶשׁ בְּיֶרֶק,

תִּיף כָּל גִּבְעָה,

מְאִירִים שָׂדוֹת,

עֵר הַיְּקוּם.

כָּל אֵלֶּה – אַךְ צַו

לַנֶּפֶשׁ הַקְּשׁוּבָה

לְכוֹנֵן הַמִּפְרָשׂ,

לְהַטּוֹת הַשַּׂרְעַפִּים

אֶל עָצְמַת-גַּלִּים

וְכִבּוּשׁ-מֶרְחָק.

בְּכִי הַקּוּקִיָּה –

צְלִיל אַזְהָרָה;

צִפֳּרֵי-קַיִץ מְנַבְּאוֹת

עֹמֶס-וַי,

אוֹצַר-צַעַר בַּלֵּב.

אַךְ מְעַט יֵדְעוּ

הָאֱמוּנִים עֲלֵי שַׁלְוָה

מַה סֵבֶל יִשְּׂאוּ

יוֹצְאֵי-נוֹסְעֵי לַמֶּרְחָב,

מַרְחִיקֵי-הַרְחֵק מִידִידֵיהֶם.

בְּנִבְכֵי הַנְּשָׁמָה

כְּבָר נִטָּה הַקָּו;

בְּסִתְרֵי הַמַחֲשָׁבָה

גָּבְרוּ מֶרְחֲבֵי-מַיִם,

מְעוֹנוֹת-לִוְיָתָן.

נָדַד הַלֵּב

מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת-יַבֶּשֶׁת,

חָשַׁק רָב-חֵשֶׁק

בְּאַדִּירֵי-יָם.

צָוַח עוֹף-בּוֹדֵד –

וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ יִמָּשֵׁכוּ

לִנְסוֹעַ בְּדֶרֶךְ אֵין-מְסִלָּה,

דֶּרֶךְ-מָוֶת עַל פְּנֵי תְּהוֹם.

חַם חֶפְצִי

לַעֲשׂוֹת רְצוֹן-קוֹנִי

מֵחֶפְצִי בְּחַיֵּי-מָוֶת אֵלֶּה

הַנִּתָּנִים לָנוּ בַּיַּבָּשָׁה.

לֹא אֶאֲמִין כִּי בִּרְכּוֹת-הָאָרֶץ

לְעוֹלָם יַעֲמוֹדוּ.

אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה

עַד בּוֹא קֵץ

לְכָל אֶחָד יֶאֱתֶה;

זֹקֶן, חֱלִי אוֹ קֶטֶל

יְאַלֵּץ הַנְּשָׁמָה אֶל פְּרֵדָתָהּ.

חָלְפוּ יְמֵי גֵאוּת

מַמְלְכוֹת-הָאָרֶץ!

פַּסּוּ מְלָכִים וְשָׂרִים!

לֹא עוֹד יִמְנוּ

אֶשְׁכְּרֵי-זְהָבָם כְּמִקֶּדֶם.

כֹּל אֲשֶׁר גִדְּלָם וְנִשְּׂאָם,

הַשָּׁלְטָן, הַפְּאֵר וְהַזְּרוֹעַ,

נָפַל, נִשְׁבַּר,

לְלֹא שֵׁם וְשָׂרִיד.

וּשְׁפָלִים נִצָּבִים לָעַד,

יִרְשׁוּ תֵּבֵל,

בַּעֲמָלָם יְנַצֵּחוּ.