לוגו
לדוד לוֹיד-ג'וֹרג'- ראש ממשלת בריטניה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

לונדון, 24/1/1917    🔗

סאֶר,

אנו מתכבדים להגיש הצעה להקים גדוד עברי לשם שירות בארץ-ישראל ובמצרים. הואיל ותכנית זו כרוכה בבעיות מדיניות מסוימות, יעצו לנו להגישה ישירות לראש-הממשלה, ואנו מבקשים ברגשי-כבוד שיואיל לעיין בה ולמסרה לעיון לקבינט-המלחמה ולשאר השלטונות הנוגעים בדבר.

אנו מצרפים בזה העתקי מסמכים שונים (עי' תוספות 1 ו-2), המציינים את החלק שהיה לשנינו בייסודו, ולקפט' תרומפלדור בפעולותיו, של Zion Mule Corps, אשר שירת בצבא הבריטי בגאליפולי. אחרי ייסודו המשכנו במשא-ומתן עם השלטונות בלונדון ובקהיר, לשם הקמת יחידה יהודית יותר גדולה. יש לנו רושם, ש“פוֹרין אוֹפיס” התייחס אל הרעיון לא בלי אהדה, בשים לב להדיו הפוליטיים באמריקה, אך מיניסטריון-המלחמה לא ראה אז את הענין כחשוב למדי. במשך ספטמבר ואוקטובר אשתקד אירגננו מפעל התגייסות במזרחה של לונדון, באמצעות עיתון יומי מיוחד ואספות-עם; פעולה זו זכתה להסכמה אישית של מיניסטר-הפנים של אז (עי' תוספת 3), אך עידוד רשמי נמנע מאתנו, ונאלצנו להפסיק את תעמולתנו, הואיל ובלי אישור השלטונות לא היתה בה, כמובן, שום תועלת.

עכשיו, כאשר ההתקפה הבריטית בארץ-ישראל כבר החלה, ושאלת גיוסם של היהודים הזרים עודנה חריפה, אנו חושבים לחובתנו לחדש את הצעתנו.

אנו מרשים לעצמנו להוסיף, כי בשלחנו תזכיר זה אליו, אנו מתכוונים לפנות לא רק אל ראש-הממשלה, אלא גם אל אדם המבין, לפי מוצאו ומנסיונו במאבק, לרוחה של אומה קטנה. אנו חוששים שעמנו יישכח ביום-הדין ומבקשים אפשרות לרישום תביעותיו. אנו מבקשים בשביל היהודי את הזכות שיש הבן-ואֶלס – – ללחום בעד ארצו הוא; ללחום כפי שלוחם בן-ואֶלס – בגדוד משלו ולא במפוזר ובעילום-שם.

ואנו נשארים עבדיו הנאמנים

י. תרומפלדור

ז. ז’בוטינסקי

נכתב ע“י ז’בוטינסקי וחתום גם ע”י תרומפלדור (המבלבה"ד)



 

לונדון 3/4/1917    🔗

אדוני,

נוסף על תזכירנו מ- 24 בינואר, אנו מתכבדים להגיש לשיקולו את הנקודות הבאות הנובעות מן המצב החדש ברוסיה ובאמריקה.

מוקדם מדי לראות את בעית זכויות היהודים ברוסיה כבעיה שיושבה בפועל. יישובה הממשי עוד יצריך זמן ומאבק. אבל אין להכחיש, כי נקודת ההתנגדות העיקרית של היהודים למדינות-ההסכמה סולקה. בעת ובעונה אחת, יחסה החדש של אמריקה מקנה מכל הבחינות לבעלות-הברית אופי של ברית כל הדמוקרטיות בעולם. עובדות אלה אינן יכולות שלא להשפיע באורח חיובי ביותר על הגיוס לרגימנט היהודי המוצע.

אולם מחובתנו להפנות את תשומת-לבו לעובדה, כי הצמדת הגורם היהודי למטרות הברית עדיין רחוקה מלהיות מושלמת. ודאי, הנטיה הפרו-גרמנית כמוה כמחוסלת. אולם המטרה של בעלות-הברית זהה ברגע זה עם רעיון המשכת המלחמה עד לנצחון הסופי; הגדולה בסכנות-הרגע היא שלום לפני עתו. לעומת זה, עובדה היא, כי הזרם הפציפיסטי עודנו קולני מאוד בין היהודים ברוסיה ובאמריקה – ובתוכו אנשי-כספים, עיתונאים ופוליטיקאים רבים. ברי כי תעמולה פציפיסטית ברוסיה במצבה העכשווי תביא תוצאות לא רצויות לחלוטין; ואפילו באמריקה היא עלולה לפגום בהשתתפות נלהבת במלחמה. ודאי, היהודים הם רק מיעוט ביסודות הפאציפיסטייים ברוסיה ובאמריקה; אבל אין להתעלם מהשפעת הגורם היהודי.

אנו רואים רק דרך יחידה לאיזון הנטיה הזאת בקרב היהודים: לתת לאומה היהודית אינטרס ישיר ובלתי-אמצעי בהמשכת המלחמה עד לנצחון מלא. זה שוב מביא אותנו אל הצעתנו. הבטחה ליצור רגימנט יהודי, שיילחם למען ארץ-ישראל לימין בעלות-הברית, תחייב כל יהודי להבהיר לעצמו, כי האינטרס הלאומי שלו תלוי לחלוטין בהמשכת המלחמה עד לבוא הנצחון.

מכיון שהמצב החדש פותח כרים נרחבים לתעמולה – ואולי אפילו לגיוס ברוסיה ובאמריקה, אפשר להחדיר את הרעיון הזה בלב חוגים רחבים ועמוקים מאוד באוכלוסיה היהודית.

נוסיף גם, כי ההשפעה היהודית באוסטריה ובהונגריה – והשפעה זאת חזקה מאוד בארצות אלה – סלדה עד כה ממעמקי-לבה מבעלות-הברית, לרגל רגש השנאה שקינן בלב היהודי לרוסיה הישנה. המאורעות האחרונים הפיגו שנאה זאת בהרבה, ושינוי רגשות זה עוד ניתן להגביר על-ידי הוכחה מוחשית של אהדת בעלות-הברית לשאיפות היהודיות כיצירת רגימנט יהודי למען ארץ-ישראל.

ואנו נשארים עבדיו הנאמנים

י. תרומפלדור

ז. ז’בוטינסקי

נכתב ע“י ז’בוטינסקי וחתום גם ע”י תרומפלדור. (המבלבה"ד).