– – ں – – – ں – – – ں –
– – ں – – – ں – – – –
אֶמְאַס אֲנִי עָפְרוֹת וְחֶבְרַת יַעֲלוֹת־
הַחֵן וּמַגָּעָם כְּמַגַּע שָׁרֶץ
קַצְתִּי בְחַיַּי, אֶל־בְּנוֹת הָאָרֶץ
עוֹד תֵּת מְשׂוֹשׂ הוֹנִי וְאוֹנִי נַחֲלוֹת.
כִּי אַחֲרֵי קַחְתָּן בְּנַפְשִׁי מוֹעֲלוֹת
גַּם כִּדְמוּת כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ חוֹרֵץ
הֵמָּה לְשָׂטָן לִי וְלִפְרֹץ פָּרֶץ
עַל־כֵּן זְמִיר אָשִׁיר כְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
אֶל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל: הֲכִי נִתְחַכְּמָה
עַל־כֵּן בְּתוּלוֹת חֵן רְאוּ נִגְעָלָה
שֶׁבֶת בְּחֶבְרָתָן כְּחֶבְרַת שָׁחַל.
כָּל־יַעֲלָה תֵשֵׁב בְאֵין דּוֹד שׁוֹמֲמָה
סָפָה וְרָפָה עֻלְּפָה נִבְהָלָה
גַּם יִקְּרוּהָ נֶשֶׁר וְעוֹרְבֵי נָחַל