– – ں – – – ں – – ­­– ں – / – – ں – – – ں – – – –

אֶזְעַק לְמֵרָחוֹק וְעֵינַי יִבְכְּיוּן / כִּי אָבְדָה תִקְוָה וּמַעֲצָר כֹּחַ

הוֹי כִּי סְבָבוּנִי מְצוּקוֹת הַזְּמָן / גַּם עָמְדוּ בַמַּחֲנֶה שָׁטֹחַ

מִי יִהְיֶה מַחֲסֶה לְצִנָּה אוֹ לְצֵל / לָנוּ וְעַל־מִי נִבְטְחָה בָטֹחַ

כִּי מַלְאֲכֵי מָוֶת בְּאַרְצִי יִשְׁכְּבוּ / מֵהָאֱלֹהִים שֻלְּחוּ שָׁלֹחַ

אוֹי כִּי עֲלֵי זָקֵן וְטַף לֹא יַחְמְלוּ / כִּי כָל־קְהָלִי יִרְצְחוּ רָצֹחַ

אוֹיָה לְנַפְשֵׁנוּ וְאֵיכָה נַעֲמֹד / כִּי הַמְבוּכוֹת פָּרְחוּ פָרֹחַ.

קָמוּ נְגִידֵי עָם בְּזַעַם יֹאֽמְרוּ / הוֹן הַיְהוּדִים נִלְקְחָה לָקֹחַ

הֶרֶג וְאַבְדֹן אֶל־קְהַל עַם יַעֲקֹב / זָקֵן וְטַף יִנָּתְחוּ נָתֹחַ

אוֹי כִּי אֱלֹהֵינוּ בְּרָחוֹק יַעֲמֹד / אָמַר בְּלִבּוֹ אֶזְנְחָה זָנֹחַ

עַם יַעֲקֹב כִּי רָדְפוּ הֶבֶל וְרִיק / חֶטְאָם אֲנִי לֹא אֶסְלְחָה סָלֹחַ

אֵיכָה בְקוֹל רָעָה וְשׁוֹט זַעַם וְאַף / לֹא יִמְצְאוּ הַשְׁקֵט וְלֹא מָנוֹחַ

עַל־כֵּן אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַכֶּה כַף בְּכַף / לִבִּי בְקִרְבִּי אֶפְלְחָה פָלֹחַ

מִלַּעֲשׂוֹת זֶבַח לְךָ עֶליוֹן וְצוּר / רוּחִי וְנַפְשִׁי אֶזְבְּחָה זָבֹחַ

כִּי רַחֲמֵי עֶליוֹן לְעַמּוֹ יִכְמְרוּ / חַסְדּוֹ וְטוּבֹו יִזְרְחוּ זָרֹחַ.

(1529/30)