הָאוֹר כָּבָה

הָיָה

חֹשֶׁךְ דּוֹמֵם

לְגַמְרֵי

רֶגַע לִפְנֵי זֶה

רָאִיתִי שֶׁהַמָּקוֹם

מָלֵא בִּבְנֵי אָדָם

שׁוֹתִים וּמְפַטְפְּטִים

אֶל

הַבַּר הַזֶּה

הַפַּאבּ הַזֶּה

שֶׁבִּרְחוֹב שִׁיבַת צִיּוֹן

בָּאתִי עִם פְרֵדִי הַיָּפֶה

רָצִיתִי עוֹד לְדַבֵּר אִתּוֹ

וְלִרְאוֹת אֶת חִיּוּכוֹ

וְהֵם הֶחְשִׁיכוּ אֶת הַמָּקוֹם

לְמַטָּה בָּעִיר הַתַּחְתִּית

אֲנִי הוֹלֶכֶת

אַחֲרֵי חֲצוֹת

וְרַגְלַי מְתַקְתְּקוֹת אֵלַי

עַל אַבְנֵי הָאַסְפַלְט

שֶׁל הָרְחוֹב

שֶׁאֵין בּוֹ אִישׁ

בְּשָׁעָה זוֹ

וּפָנַי מִזְרָחָה

וְיָדַי?

אוֹחֲזוֹת

בִּידֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת

וַאֲנִי רוֹאָה וּמִשְׁתָּאָה

אֵיךְ שֶׁגַּל צוּנָאמִי

שֶׁל עֲרָפֶל אָפוֹר

מִתְגַּלְגֵּל אֵלַי.

(שָׁם מוּל

עָבַדְתִּי פַּעַם

בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל אֳנִיּוֹת

שֶׁבָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת

(וּבַהֵן הָיָה מִישֶׁהוּ

שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי

מְחַכָּה לוֹ)

לֹא רָחוֹק מִשָּׁם/וְגַם לֹא מִזְּמַן

נִכְנַסְתִּי

אֶל מִי שֶׁיָּשַׁב/בִּקְצֶה הַמִּסְדְּרוֹן

בַּזְּמַן/ שֶׁבֵּין חֲלוֹם הָעֲרָפֶל

וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם

וְכִמְעַט לֹא שַׁבְתִּי.