כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה

אֶת בַּקְבּוּקוֹנֵי הַלַּק

הָאֵלֶּה

וְשׁוֹמַעַת אֶת רִשְׁרוּשׁ

הַ’זְּהָבִים'

(נְיָרוֹת כֶּסֶף)

אֲנִי רוֹאָה

תְּמוּנוֹת שֶׁל אוֹר

שֶׁכְּבָר עָבָר

הָלְאָה

לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

שֶׁל

יַלְדָּה

שֶׁהִסְתּוֹבְבָה שֶׁחִיפְּשָׂה

בַּקְבּוּקוֹנֵי לַק

שֶׁהִתְיַבְּשׁוּ שֶׁהִתְרוֹקְנוּ

שֶׁהֻשְׁלְכוּ

אֶל אַשְׁפָּה מְפֻזֶּרֶת

מֵאֲחוֹרֵי בַּיִת

עַל רֹאשׁ גִּבְעָה

(מוּל עֵמֶק זְבוּלוּן

הַזָּהוּב

וּמְעֻשָּׁן־כְּחַלְחַל

בִּשְׁעַת בּוֹקֶר מַזְהִירָה)

הָיוּ שָׁם גַּם עֲטִיפוֹת

נְיָר צֶלּוֹפָן מְרַשְׁרֵשׁ

שֶׁל

גַּרְבֵּי נַיְלוֹן שְׁקוּפִים

שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה

וּכְבָר קִוִּיתִי

לִהְיוֹת

לְאִשָּׁה

שֶׁיֵּשׁ לָהּ

מִשֶּׁלָה

גַּם עֲטִיפוֹת

מְרַשְׁרְשׁוֹת

וְהֶאֱפָרְתִּי

וַאֲנִי מִשְׁתָּאָה

אֶל עַצְמִי

שֶׁעַל אֶדֶן חַלּוֹנִי

כְּבָר שַׂמְתִּי

בַּקְבּוּקוֹן כָּזֶה

שֶׁיִּשְׁתַּקֵּף גַּם הוּא

בַּשֶּׁמֶש.