͝ – – – ͝ – – – ͝ – –

לְבָבִי חָֽלְפוּ יָמַי כְּהֶגֶה / וְיֵשׁ בֵּינִי וְהַמָּוֶת כְּמִצְעָד

הֲלֹא צָבָא עֲלֵי־אֶרֶץ לְכָל־חַי / וְיֵשׁ לַכֹּל זְמָן קָצוּב וְיֵשׁ עַד

זְמַן חַיֵּי מְתוּשֶׁלַח וְיֶרֶד / כְּבָר עָבַר וּפָנָה לַעֲדֵי־עַד

וְאָמְנָם אֶל־חֳלִי זִקְנָה וְשֵׂיבָה / צֳרִי אַיִן וְאֵין רוֹפֵא בְגִלְעָד

וְאֵיךְ אֶמְצָא מְנוּחָה אוֹ רְוָחָה / וְלַשּׁוּחָה אֲנִי קָרוּא וְנוֹעָד

אֲשֶׁר חָלָל אֲנִי אֻמְלָל וְשׁוֹלָל / לְתוֹלָעִים אֱהִי לָבַז וְלָעַד

בְּלֶכְתִּי עַל־שְׂפַת קִבְרִי וְכִמְעַט / בְּתוֹכוֹ מָט אֱהִי נִשְׁמָט וְאֶמְעָד

וּמָה אֹמַר בְּתֵת חֶשְׁבּוֹן לְקוֹנִי / וּמִלַּת מָה בְּפִי אַיִן וְאֵין עַד

וְעַל־זֹאת אָחֲזוּ אוֹתִי חֲבָלִים / וְעַל־זֹאת יֶהֱמוּ מֵעַי וְאֶרְעָד

פְּנַאי אֵין עוֹד מְהֵרָה שׁוּב לְבָבִי / לְצוּר חַנּוּן וְלָךְ יִהְיֶה לְמִסְעָד

מְנֵה וּסְפֹר שְׁנוֹת חַיַּי וְתִמְצָא / אֲשֶׁר עוֹלִים בְּמִסְפָּרָם עֲדֵי עַ"ד.

(1692)