על מות אם המשורר

אֲֵקוֹנֵן בְּעַיִן דּוֹמֵעַ / וְדִמְעָתִי כְנַחַל נוֹבֵעַ

שִׁבְרִי רַב בְּאֵין אֲרוּכָה / וְלָנֶצַח אֶעֱבֹר בְּעֵמֶק הַבָּכָא

אֶזְעַק לְאִמִּי הָעֲדִינָה / לִי בְכוּ בְרֹב מְגִנָּה

רֹאשׁ הָנִיעוּ וּבְכוּ בְמַר / אוֹיָה לִי עַל צַדֶּקֶת כַּתָּמָר

יוֹם נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשִׁי / יוֹם אוֹרִי חָשַׁךְ וְקָדַר שִׁמְשִׁי

וְאֶבְלִי זֶה כָל יָמַי לֹא אֶנְשֶׁה / אֶזְעַק בְמַר וְלֹא אֶחֱשֶׁה

כִּי חָלְפָה וַתִּתְנֵנִי שׁוֹמֵמָה / כִּי גָדַל כְּאֵבִי וְלִבִּי נִדְמָה

עַל שִׂמְחַת חַיָּתִי כִּי נֶעְדְּרָה / כִּי הָלְכָה בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה וּמָרָה.