[על מות אשתו?]

הוֹי לְיוֹם שַׁחַר שְׁמֵי גִילִי קָדַר / וַיִּפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פֶרֶץ

כִּי צְבִי חַיָּתִי מִמֶּנִּי נֶעְדָּר / וְעַל אֶבְלוֹ גַבִּי נִקְרַץ קֶרֶץ.

אֲהָהּ זְמַן הִכָּה בְחֵץ שָׁנוּן לִבִּי / וּבְקִרְבִּי אֶת כִּלְיוֹתַי פִּלַּח

דִּכָּנִי וְשָׂם נֵצַח כְּאֵבִי / כִּי מַחְמַד עֵינִי מֶנִּי שֻׁלַּח.

מִי יִתֵּן וְאַזִּיל דִּמְעוֹתַי כִּרְבִיבִי / וּמִבָּבַת עֵינִי אַזִּיל כְּמִיכַל

אוּלַי אֲכַבֶּה יְקוֹד אֵשׁ בְּקִרְבִּי / כִּי רִשְׁפֵי נְדוֹדָהּ לֹא אוּכַל.

לָכֵן זֶרֶם דִּמְעוֹתַי יַחְטֹף מַרְגּוֹעִי / וְעֵת אֶדְלֵם דָּלְלוּ מֵאֵשׁ כִּידָהּ

גַּם זֵכֶר פָּעֳלָהּ יַעֲשֹׁק מַדָּעִי / וַיִּגְדַּל חֶבֶל צִירִי עַל נְדוֹדָהּ.