– – ͝– – – ͝– – – –

עֵץ רַעֲנָן עַל־מֵי מְנוּחוֹתֶיךָ

בַּמֶּה נְקַדֶּמְךָ אֲשֶׁר תִּרְצֶנּוּ

מַה־נִּבְחֲרָה בֵּין־רֹב תְּהִלּוֹתֶיךָ

לָשֵׂאת עֲלֵי רֹאשׁ כָּל־זְמִירוֹתֵינוּ

הוֹד צִלְּךָ כִּי טוֹב סְבִיבוֹתֶיךָ

אוֹ פֶרְיְךָ מָתוֹק אֱלֵי חִכֵּנוּ

הַדְרַת יְפֵה קוֹמָֽתְךָ נַזְכִּירָה

אוֹ שָׁרְשְׁךְ אֶל־גִּזְעֲךָ נָשִׁירָה.

הִנֵּה כְחוֹף יַמִּים אֲשֶׁר סַבּוּהוּ

הָרִים גְּבֹהִים נוֹֽפְלִים נִשְׂגָּבוּ

כִּי יִצְפְּנוּ אוֹתוֹ וְהִסְתִּירוּהוּ

מִסַּעֲרוֹת תֵּימָן אֲשֶׁר יִרְהָבוּ

שָׁם שָֽׁקְטוּ יַחְדָּו וְכֵן אִוּוּהוּ

כָּל־תּוֹֽפְסֵי מָשׁוֹט וְשָׁם יִשְׁכָּבוּ

אֶל־יַרְכְּתֵי חֶבְלָם בְּטוּחִים יָחַד

לִבָּם כְּלֵב אַרְיֵה שְׁכֵחֵי פָחַד

לֵב עַמְּךָ כֵּן בַּעֲצַת שִׂכְלֶךָ

שָׁקֵט וְשָׁלֵו תַּעֲמִיד בּוֹטֵחַ

כִּי רַק לְשָׁלוֹם תַּחֲגֹר חַרְבֶּךָ

וּבְבֹא בְלִי צָבָא תְּהִי נוֹצֵחַ

זֶה צִלְּךָ כִּי טוֹב וְזֶה סֻכֶּךָ

תַּחְתָּיו יְרַנֵּן גּוֹי בְּךָ שָׂמֵחַ

אַמִּיץ לְעֹז הִנֵּה וְגוֹדֵר פָּרֶץ

וּדְבָֽרְךָ שָׁלוֹם לְאַפְסֵי־אָרֶץ.