אָמְנָם דּוֹדִי נָעִים מֵאָז עַד־הֵנָּה

הוֹאַלְתָּ וַתִּסְבֹּל כָּל־צִיר כָּל־חֶבֶל

הָיִיתָ כִמְעֻנֶּה כָּלוּא בַכֶּבֶל

וַתֵּתָע בִּשְׂעִפִּים הֵנָּה וָהֵנָּה.

לֶךְ־נָא אֶל הָעַלְמָה וּשְׁאַל מִמֶּנָּה

אֶשְׁכַּר הָעִצָּבוֹן וּפְרִי הַסֵּבֶל

בּוֹא תַחַת חַלּוֹנָהּ הַכֵּה הַנֵּבֶל

כִּי מֵיתָרִים הָהֵם זִקִּים תִּהְיֶינָה.

אוּלַי תָּשִׁיב אֵלַי "שָׁאַפְתִּי נָחַת

טוֹב לִי לִשְׁבֹּר עֻלִּי לָצֵאת מִכֶּלֶא

מַה־זֶּה הֶבֶל אִיגַע לָמוּת לָשָׁחַת."

אָכֵן אַנְשֵׁי זִמְרָה בָּרוּר הִגִּידוּ

כִּי אִם אוֹהֵב תָּמִים יֹאמַר כָּאֵלֶּה

אֶת־מַשְׂכֻּרְתּוֹ אָבַד מֵעִם קוּפִּידוֹ.