אַרְצִי הַנִּשְׁקָפָה הִנֵּה נָכוֹנָה

עַל־רֹאשׁ גִּבְעָה רָמָה רַבַּת יָדָיִם

בֵּיתִי בִרְחוֹבָהּ הוּא כִדְמוּת הַרְמוֹנָה

לוּצַאטָה מִשְׁפַּחְתִּי וּשְׁמִי אֶפְרָיִם.

שָׁם אָנֹכִי עַל־רֹב שָׁלוֹם אֶשְׁכֹּנָה

שָׁם לִי נָטַעְתִּי גַן עַל־עֵין הַמָּיִם

וּבְנוֹת הַשִּׁיר עַל־הַשָּׂפָה תָרֹנָּה

מִשְׁלֵּי דוֹדִים יוֹם יוֹם בֵּין־הָעַרְבָּיִם.

הִנֵּה אָמְנָה אַף כִּי עוֹדֶנִּי יָלֶד

אֵין כָּל־דָּבָר כִּי עַל־רוּחִי אוֹת יָעַשׂ

קִנְאָה אֵין בִּלְבָבִי אַף־אֵין בִּי כָעַשׂ.

אַף־כִּמְצַחֵק אֶל־מוּל קוֹרוֹת הֶחָלֶד

לֹא עֹשֶׁר אֶתְאַוֶּה לֹא אִירָא עֹנִי

מִי זֶה הָאִישׁ אֵפוֹא אֻשָּׁר כָּמֹנִי.