כַּעֲרֹךְ לְפָנַי לֶחֶם חֻקִּי

בִּמְלָאכָה מְבָרֶכֶת אֵל צִדְקִי

הַמְשִׁיבָה שִׁבְעָתַיִם אֶל־חֵיקִי

הָיִיתִי אַךְ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי

וְלֹא אֶת־עֹשֶׁר

שָׁאָפְתִּי

כִּי אִם לָאֹשֶׁר

נִכְסָפְתִּי,

עַל־כֵּן אֶת־יֹשֶׁר

רָדָפְתִּי.

אוּלָם בָּא יוֹם בָּעֲשִׁירִים קִנֵּאתִי

וָחֳלִי פָז חֻלֵּיתִי

וָאֶקְרָא בְלִבִּי “בָּז הוֹן הוּא פֶתִי.”

בִּרְאוֹתִי מְרוּדִים

וְאֵין לְאֵל יָדִי לַהְבִיאָם בָּיִת

בִּרְאוֹתִי יְלָדִים

הָלֹךְ עָרֹם יָחֵף בְּמִשְׁעוֹל שָׁיִת

וְאֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת

לְכַסּוֹתָם וְלַנְחוֹתָם בַּדָּרֶךְ

עַד כִּי רוּחִי שׁוֹאֶגֶת

“זֹאת דְּאָגָה רַבָּה וְאֵין לָהּ עֶרֶךְ.”

בִּרְאוֹתִי מוּךְ אַחִים

וּלְהַחֲזִיק בָּם מִתְאַוָּה נַפְשִׁי

וְלִי אֵין מֶרְקָחִים

לַאְרוּכָתָם מֵעֹצֶר רְכוּשִׁי

בִּרְאוֹת מִבְחַר בָּנִים

מִדַּלַּת עַם צָמֵא לְמֵי תוֹרָה

וְלוֹ מַעְצוֹר אוֹנִים

וּמַסַּכְתִי לַעֲזֹר לוֹ צָרָה

סְחַר כֶּסֶף חִשָּׁבְתִּי

כְּלִי בְרָכָה הוּא לָחֹן דַּלִּים

וּלְהָפִיק הוֹן תָּאָבְתִּי.

צָעַקְתִּי אֶל־מִבְטַח מְיַחֲלִים

"אַב רַחֲמִים אִמַּצְתָּ

תּוֹרָֽתְךָ עַל־בֶּן הָרַחֲמִים

אֶחְרֹץ אֲשֶׁר חָפַצְתָּ

עַל־כָּל־עוֹלָה רָם זֶבַח שְׁלָמִים

גְּבוּלִי נָא הַרְחִיבָה

נֵדֶר נָדַרְתִּי וַאֲשַׁלְּמֵהוּ:

אֶת־בֶּן־עָנִי אֵיטִיבָה

אֱהֵי אָב לַיָּתוֹם לָרָשׁ מַחְסֵהוּ."

אַךְ עוֹדָם בְּאָזְנַי

נִדְרֵי רַבִּים בְּהַשְׁפִּילָם לָשָׁבֶת

וּמָה רָאוּ עֵינַי

בִּגְדֻלָּתָם וּבְהַגְבִּיהָם לָשָׁבֶת.

שָׁתוּ מֵי נְשִׁיָּה

וִימֵי רָעָה מִקֶּדֶם לֹא זָכָרוּ,

כִּבּוּ שַׁלְהֶבֶת־יָהּ

וּמוֹצָא שִׂפְתוֹתֵימוֹ לֹא נָצָרוּ.

הֵן בְּעָשִׁיר מִמֶּנּוּ

יְקַנֵּא וְאָמַר “הַרְבָּה אַרְבֶּה.”

הַקִּנְאָה תִדְּפֶנּוּ

וְרֹב טוּבוֹ? יַחְסְלֶנּוּ אַרְבֶּה.

אַף־תַּאְווֹתָיו תִּרְבֶּינָה

וּלְמַעֲנָן יָפֵר אִסָּר אָסָר.

רַק לִבְשָׂרוֹ תִשְׁעֶינָה

עֵינָיו, מַה־לּוֹ אִם בֶּטֶן דַּל תֶּחְסָר.

הֵזִיד חָכְמָה חִקֵּר

עָלֶיהָ, בְּחֻקּוֹת הִגּוֹיִם יֵלֶךְ

יִטְרֹף בְּלִי בַקֵּר

אִם כָּשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

יִרְדֹּף אַחַר כָּבוֹד

לֹא הַכָּבוֹד שְׂכַר רַב פְּעָלִים

כִּי יָשֹׁק יַעֲבֹד

לְהֵרָאוֹת יוֹשֵׁב אֶת־גְּדוֹלִים.

בִּינוֹתִי תַהְפּוּכוֹת

נְבָלִים אֵלֶּה וְלִבִּי הִכָּנִי

פֶּן־אַטֶּה הֲלִיכוֹת

פֶּן־אַרְבֵּה וְאָסוּר אֶבְעַט גַּם אָנִי.

חַכְמֵי־קֶדֶם הוֹרוּנוּ

"אַל־תַּאְמֵן בְּעַצְמְךָ עַד־יוֹם מוֹתָךְ

יִצְרֵי רָע יְסֻבּוּנוּ

אוֹי לָךְ אִם תִּשָּׁעֵן אֶל־בִּינָתָךְ".

אֶת־זְרֹעִי חָשַׂפְתִּי

וָאֵרֶא כִּי זְרוֹעַ אֱנוֹשׁ לִי

זָחַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי

תְּפִלָּה לִתְפִלָּה אֶל־גּוֹאֲלִי

"מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי:

הַעֲשִׁירֵנִי נָא, הַעֲשִׁירֵנִי.

וְכִי בַמֶּרְחָב בָּאתִי

לִתְמֹךְ נוֹפֵל הָעֹשֶׁר יַעְזְרֵנִי.

בְּלֶכְתָּם לֹא יִסָּבּוּ

עַד־כֹּה מִדַּרְכֵי־חֶסֶד פְּעָמָי

אִם יוֹם רְכוּשַׁי רָבּוּ

יִמְעֲדוּ בָם וְיֶחְמְרוּ מֵימָי.

בְּטֶרֶם תֵּשְׂטְ רַגְלִי מִשְּׁבִילָךְ

וְשָׁקְעָה בָרָפֶשׁ,

אֵלִי תֶּן־לִי הַנָּפֶשׁ

וְהָֽרְכֻשׁ קַח־לָךְ."

(1884)