הנראה בכונתו הוא: כמו ששבע הנקודות ‏ הן לאותיות ביחס הנשמה לגוף (ראה מ“ש רמש”ש, המזכיר שנת כ"א צד 9–10), כן הנך גם אתה כנשמה לרוזני הזמן והמה כגופות. ואחד הקוראים כתב על גליון הכ“י: נ”ל שהם שתי נקודות‏ לבד לפי שכתבם פה (ר"ל בחרוז ב‘ וג’) במספר שתים לשבח ושתים לגנאי. – ואל מה שהזכיר המשורר בחרוז ב' חול“ם לרום וחיריק לעומק, השוה מש”כ באכר בספרו הראב“ע בתור מדקדק צד 62 [שבע נקודות הם שבעה מלכים כדעת חיוג וראב”ע – א.]  ↩