כתבתי על פנקסי בצאתי לשליחות הנדיא תרמ״ח

בֶּן אָדָם קַח שִׁירִי מִזְּהַב פַּרְוַיִם / וְשִׂים עַל לִבְּךָ צוּף אִמְרָתוֹ

פְּלוֹנִי רָדַף אַחַר מַזָּלוֹ שְׁנָתַיִם / וְלֹא זָכָה לִרְאוֹת אַף תְּמוּנָתוֹ

וּפְלוֹנִי שָׁכַב נִרְדָּם יוֹמַיִם / וּמַזָּלוֹ הֵעִירוֹ מִתְּהוֹם שֵׁנָתוֹ

כִּי כֵן אַל תְּהִי רָץ נֶחְפָּז כַּמַּיִם / אֵין לָאָדָם רַק תֹּכֶן קִצְבָתוֹ.