לוגו
התפלה
מיקום ביצירה:
0%

התפלה /מיכה יוסף לבנזון


 

כִּנּוֹר בַּת-צִיּוֹן

שירים שונים יסודתם בקדש


                   מִקִּנִּי צִפּוֹרִי, הָהּ, מִי הִבְרִיחַ,

                   מִבֵּיתִי מִזְמוֹרִי מִי זֶה הִשְׁכִּיחַ?

                   מִי נִפֵּץ כִּנּוֹרִי וַיִקְרָא נֶהִי?

                   אד"ם הכהן


 

הַתְּפִלָּה

נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, הַיּוֹם יָפוּחַ,

וּמְזַמְּרֵי בַלַּיִל דּוּמָם נֶאֱנָחוּ,

בֵּין אֵלֵי הַיַּעַר יִשְׁרוֹק הָרוּחַ,

וּבְהַדְרַת קֹדֶשׁ הֵם יִקְּדוּ יִשָּׁחוּ.


הָדוּר בִּלְבוּשׁ כֶּסֶף יָצָא יָרֵחַ,

וּלְרֹאשׁוֹ זֵר-זֹהַר עָנַד כּוֹכָבִים,

כִּנְשִׂיא הַלַּיִל הוּא שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ,

לוֹ נָאֲוָה קֹדֶשׁ עַל כִּסֵּא הֶעָבִים.


מַה תִּיף בַּהֲדָרְךָ, הֶאָח, לֵיל הָאָבִיב!

לִבִּי בִּי יִרְחַב, אַף נַפְשִׁי רוֹמֵמָה,

זוּ יִפְעַת הַקֹּדֶשׁ אֶחֱזֶה מִסָּבִיב

הֵסִירוּ לִי שָׂפָה – רוּחִי שׁוֹמֵמָה!


אַךְ לִבִּי דוֹבֵר בִּרְעָדָה לוֹ גִילָה,

אֶל אֵל בִּי יִתְפַּלֵּל בִּדְמִי הָאֶמֶשׁ,

גַּם קוֹל תֵּבֵל כֻּלָּהּ לִי קוֹל הַתְּפִלָּה –

מִקּוֹל כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף עַד קוֹל הָרֶמֶשׂ!


אָז אִתִּי אַרְזֵי-אֵל יִקְּדוּ לֶאֱלֹהַּ,

צִפֳּרִים שָׁרִים אִתִּי יִתְפַּלָּלוּ,

וּבְנֵי-אֱלֹהִים, כָּל צִבְאוֹת גָּבֹהַּ,

אִתִּי יִבְעָיוּן, מִשַּׁדַּי יִשְׁאָלוּ!


וּדְמִי הַלַּיְלָה חִישׁ נֶהְפַּךְ לַהֲמֻלָּה,

קוֹל “הַלְלוּיָהּ” בִּמְלֹא אֶרֶץ הֵרִיעַ,

הַלְלוּיָהּ! אִתִּי תִקְרָא תֵּבֵל כֻּלָּהּ,

שָׁמַיִם שָׁמָּה וּשְׁאוֹל כִּי אַצִּיעַ!


אָז שִׁמְךָ בַּכֹּל חָזִיתִי, אֱלֹהַּ,

וּבְכָל כּוֹכַב אוֹר הוּא חָקוּק עַל מֵצַח,

וּבְכָל הַיְצוּרִים בָּם אֶתְמַהּ תָּמֹהַּ,

אוֹתוֹתֶיךָ אֶחֱזֶה בִּכְתָב הַנֶּצַח.


כִּי שִׁמְךָ, אֵל שַׁדַּי, הֵם כָּל פְּעָלֶיךָ –

זֶה אֲדֹנָי בָּם כָּאָרֶץ כַּמָּאוֹר.

אִישׁ אִישׁ מֵאַלְפֵי רִבֹּואוֹת מַעֲשֶׂיךָ –

אוֹת מִשִּׁמְךָ הוּא, אֵל כַּבִּיר, אֵל נָאוֹר!

מַה שּׁוֹלָל הִלְּכָה נַפְשִׁי מַה תָּשׁוּחַ!

וּנְשָׁמָה בַּמֵּתִים מַה זֶּה הִפַּחְתִּי?

דּוּמָם הַחֶלֶד, בַּתֵּבֵל אֵין רוּחַ,

אַךְ אָנֹכִי, אֵל אָנֹכִי שִׁבַּחְתִּי!


פִּי נָתַתִּי אֶל דַּבֵּר לֹא יוּכָלוּ,

הָרוּחַ אַךְ סוֹאֵן, יֵהוֹם הַסַּעַר,

אַרְזֵי-אֵל יָנוּעוּ לֹא יִתְפַּלָּלוּ,

הָעוֹף אַךְ יֶהֱמֶה וִיצַפְצֵף בַּיַּעַר!


הַיְסַפְּרוּ שָׁמַיִם, יַגִּיד רָקִיעַ?

הֵן נֶפֶשׁ אֵין בָּם כִּי תַעֲרֹג, כִּי תֵכֶל!

אַךְ רוּחִי דִבֵּר בָּם וּפִי הִבִּיעַ

בֹּהוּ-חַי הֵמָּה מִבְּלִי דַעַת שֵׂכֶל!


גַּם אַךְ גּוּפַת-מֵת הַתֵּבֵל הִנֶּהָ

וּבָהּ אַךְ יָנוּעוּ גְּלָמִים לֹא-חַיִּים,

מֵתִים הֵמָּה גַּם כָּל הַחַי עָלֶיהָ

כִּי אֶל אֵל-חַי הֵם לֹא יִשְּׂאוּ עֵינַיִם.


אַךְ הָאָדָם הָאָדָם חַי הִנֵּהוּ

וּבִלְתּוֹ בַכֹּל אַךְ מָוֵת וָקָרֶץ.

כִּי לִבּוֹ אֵל יַחַז; עֵינוֹ תִּרְאֵהוּ

הוּא עֵין כָּל הַיְקוּם, הוּא הַלֵּב בָּאָרֶץ!


הוּא הַחַי מַטָּה כָּאֵל בַּשָּׁמַיִם

וּלְבַדּוֹ אַךְ הוּא אֶל אֵל יִשָּׂא מֵצַח,

עַל כַּנְפֵי הַתְּפִלָּה יִסַּק כַּפַּיִם

בָּהּ דּוֹבֵר אֱנוֹשׁ רִמָּה אֶל אֵל נֵצַח.


בִּגְדֹלוֹת אֱלֹהַּ נַפְשׁוֹ כִּי תָבֶן

כִּי יַעֲמוֹד בּוֹדֵד לִפְנֵי אֵל-שָׁמַיִם,

אָז תּוּגַל אַט מֵעַל לִבּוֹ הָאֶבֶן

וּמִשָּׁם יִזְּלוּ דֶרֶךְ עֵינָיו מַיִם!


וּמַה יִּנְעַם לִי אָז צָקוּן הַלַּחַשׁ

וּבְנַחַת וּלְאַט אָז נַפְשׁוֹ בֹּכִיָּה,

דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה אָז חִישׁ גַּם תַּחַשׁ

וּתְפִלָּה עִמָּהֶן יוֹצֵאת דּוּמִיָּה!


זוּ הִיא הַשָּׂפָה שֶׁבֵּין אֵל וָגֶבֶר

בִּקְצוֹת כָּל הָאָרֶץ וּבְאַפְסֵי חָלֶד,

אַךְ בָּהּ כָּל אָדָם עַל אֵל יָשִׂים שֶׂבֶר

כִּי עִם אֵל כָּאָב לוֹ דוֹבֵר כַּיָּלֶד!


לָכֵן לֵב-אָדָם בּוֹ סָמוּךְ בָּטוּחַ

עֵת תִּבּוֹק הָאָרֶץ וִיהֹרַס חָלֶד,

וּצְבָא כָל הַיְקוּם עֵת יַחֲלוֹף כָּרוּחַ

הוּא מֵחֵיק מָוֶת לַחַיִּים יִוָּלֵד!


וּבְרוּכָה אַתְּ הַתְּפִלָּה בַּת-הַלְּבָבוֹת!

הֵן בִּכְנָפַיִךְ מַרְפֵּא אֶל כָּל שֶׁבֶר,

כַּטַּל שֶׁיּוֹרֵד פֹּה מִשְּׁמֵי הָעֲרָבוֹת

תַּרְוִי לֵב אֱנוֹשׁ תִּגְהִי רוּחַ גֶּבֶר!