נולד 1869 בנסוויו (רוסיה הלבנה). רופא משנת 1897, קפיטן בצבא התורכים, גמר חוק לימודיו באוניברסיטת חארקוב. מבוני הבתים הראשונים בתל־אביב, וחבר ועד תל־אביב בשנים 11–1908. חיבר ספר על המלריה.

לא רק מראשוני הבונים והמתישבים בתל־אביב היה הד"ר י. ל. פוחובסקי, אלא גם מראשוני הרופאים ביפו ובתל־אביב.

עם בואו אל הארץ באוקטובר 1906 – התישב הד"ר פוחובסקי ביפו, ומיד פתח לו מרפאה פרטית באחת הסמטאות שביפו הערבית. הישוב העברי ביפו מנה אז פחות מחמשת אלפים נפש, ומספר הרופאים היהודים היה ארבעה.

חדשים מספר התקימה המרפאה שלו ביפו, ולאחר זמן קצר הזמינה אותו המושבה רחובות כרופא קבוע. שנים אחדות עבד ד"ר פוחובסקי ברחובות, ובמושבות הקרובות לה היה בתורת רופא־נודד שהחיש עזרה רפואית לכל הזקוקים לה.

עם הוסד החברה “אחוזת בית” לשם בנין פרבר מודרני על חולות יפו, נצטרף הד“ר פוחובסקי למנינים הראשונים. כשעמדה שאלת בחירת המקום לבנין הפרבר היו כמה הצעות: בדרום יפו – בקרבת העג’מי, במזרח יפו – בדרך למקוה־ישראל, על גבול יפו – על מגרש “גאולה” (עכשיו קיים שם מחנה צריפים המכונה “שכונת מכבי”), והחברים עמדו ותהו בלי לדעת אם לתת את היתרונות למקום זה או אחר. ואז באה הצעה מצד כמה חברים (ע. א. וייס, כותב הטורים והמנוח חיותמן) לקנות את גבעות חול השוממות בצפונה של יפו. נבחרה ועדה שלתוכה נכנסו רופאים כד”ר ח. חיסין, ד“ר ל. כהן וד”ר פוחובסקי. הועדה בקרה בכל המקומות המוצעים, ולאחר שקלא וטריא החליטה לבכר את ההצעה האחרונה על כל יתר ההצעות.

חות דעת הרופאים הכריעה לטובת החולות, עליהן נבנתה תל־אביב הקיימת.

כל הבתים שנבנו בקיץ תרס“ט היו בני קומה אחת, ואילו הד”ר פוחובסקי היה הראשון שהקים בית בן שתי קומות, מהן הקומה הראשונה למרפאה והקומה השניה לדירה.

בשנה השניה לבנין תל־אביב נבחרה ועדה סניטרית לשם השגחה על הנקיון בחצרות וברחובות. הועדה היתה בת חמשה חברים: ד“ר ח. חיסין ז”ל, א. אתין ז“ל, ויבדלו לחיים הד”ר י. ל. פוחובסקי, הגב' ד"ר בת־שבע יונס, י. עזריהו וד. סמילנסקי.

תל־אביב הקטנה חולקה לשלשה אזורים סניטריים, וחברי הועדה הטילו על עצמם את התפקיד לבקר שבוע־שבוע בכל החצרות והרחובות. ולפרקים נכנסו גם לתוך הבתים ונתנו הסברות מתאימות לתושבים. וכולם בלי יוצא מן הכלל צייתו לפקודות ולהוראות הסניטרים המתנדבים ושמרו על הנקיון באופן מופתי.

באספה הכללית בעשרה בכסלו תרע“א נבחר ועד חדש, הוא הועד הראשון של תל־אביב, שכן עד עתה שימש הועד האחרון של אחוזת־בית. לועד זה נבחרו שבעה חברים ואחד הנבחרים הללו היה הד”ר י. ל. פוחובסקי.

הד"ר פוחובסקי היה אחד הראשונים שהחשיב את ערך ארגון הרופאים ונכנס בראשו ורובו ליסוד ההסתדרות הרפואית, ושנים אחדות עמד בראש האגודה המדיצינית בתל־אביב.

עם פרוץ מלחמת העמים בשנת 1914 מיהרו רבים לצאת את הארץ ולא רצו לקבל עליהם את הנתינות התורכית. ואילו הד"ר פוחובסקי לא הסס ולא פקפק הרבה ומיד התעתמן, ואחר כך שימש קצין־רופא בצבא התורכי בשנות 1915–1918.

עם גמר מלחמת העמים חזר הד"ר פוחובסקי למרפאה שלו בתל־אביב ושוב נכנס לעבודה הציבורית בועד תל־אביב, ואחר כך נבחר גם למועצת העיריה של תל־אביב.

את מיטב שנותיו וחייו הקדיש לעמו ולארצו ולעיר תל־אביב, ובהגיעו לשנת השבעים להולדתו עודנו מלא מרץ ושוחר פעולה.