אהוב ורע כי הוא נוסע. ג׳ חשון תרל״ח.

בִּשְׂעִפִּים כִּי רַבּוּ תוֹעֶה הִנֵּנִי

וּדְרָכַי הָהּ! כָּסּוּ בַעֲלָטַת בֹּהוּ

הִתְקַבְּצוּ אַחַי חִישׁ נָא לְהַגִּיד בֹּאוּ

מַה לִּי הָיָה כִּי כֹה נַפְשִׁי תַּלְאֵנִי.

אַךְ מַה לָּכֶם אֶשְׁאַל כִּי לֹא אֵדָעָה?

וּדְמֵי עֹרְקַי כַּמֶּרְקָחָה הִנָּמוֹ

וּבְקוֹל שָׁאוֹן כִּי יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ לָמוֹ

הֵמָּה יַעֲנוּ זֹאת וְאַךְ אֲנִי אֶשְׁמָעָה.

הָהּ דּוֹד אָהוּב! לְשָׁלוֹם מֶנּוּ נָסַעְתָּ

וַתֵּלֶךְ מְעוֹן קֹדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם

שׁוּר כִּי עִמְּךָ לְבַב אֹהַבְךָ לָקַחְתָּ.

תְּנוּמַת לַיִל וּמְנוּחוֹת עַפְעַפַּיִם

גַּם שֶׁקֶט וְשַׁלְוָתוֹ מֶנּוּ גָזַלְתָּ

וּפְעֻלָּתְךָ זֹאת הָהּ! מַחְמַד עֵינָיִם.