שירי הגות. שכור מתהולל

אֶל שְׁדֵי אִמּוֹ יוֹנֵק הֵן יִפֶן

אֲנִי גַם אֲנִי אֶל נֹפֶת הַגֶּפֶן

אַךְ בּוֹ מְרִי שִׂיחִי הֵן אֶהְיֶה שׁוֹכֵחַ

יִנְעַם גִּיל אֶל חִכִּי כְשַׁחַר זוֹרֵחַ

דַּם עֵנָב הֲלֹא אֶשְׁתֶּה וְאַךְ אֶשְׂמְחָה

דַּם יָגוֹן הוּא, אוֹיְבִי אֲשֶׁר אֶזְבְּחָה.

עַקְרָב אֲשֶׁר יַשְׁחִית בִּגְוִיַּת גֶּבֶר

הֲלֹא סַם יַחֲבֹשׁ יְהִי מְרַפֵּא הַשֶּׁבֶר

כֵּן אֶל אָדָם יַיִן יָגוֹן צִמֵּחַ

וְכֵן גַּם לִיגוֹנוֹ מָזוֹר שׁוֹלֵחַ.

לָכֵן תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכַּח יַיִן

אִם לֹא בְיָפְיוֹ אֶהְיֶה חַכְלִיל הָעַיִן

חוּשׁוּ הָבוּ מַהֵר עָסִיס וּמֶגֶד

חוּשׁוּ נָא אַל תַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד

מִי יִתֵּן בִּטְנִי אוֹצָר רְחַב יָדַיִם

גַּם יֵינִי לֹא יִכֶל, יִכְלוּ אַךְ הַמַּיִם.

כְּמוֹ עוֹר יִבְעַר חֵשֶׁק לְאוֹתוֹ שׁוֹמֵעַ

תֶּרֶב הָאֲבִיּוֹנָה אֶל בָּהּ שָׂבֵעַ

כֵּן יַיִן קוֹדֵחַ בִּלְבַב שׁוֹתֵהוּ

וְלַאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים עוֹד יְסִיתֵהוּ.

מַה חֵשֶׁק הָאֲבִיּוֹנָה, מַה תְּדַבְּרוּ?

מִדַּבֵּר לְפָנַי אֵיךְ לֹא תִשָּׁמְרוּ?

מַה תְּבַזּוּ דֶגֶל אֶשָּׂא – דֶּגֶל חֵשֶׁק!

כִּי בֵין בְּחִירַי לוֹ אֶהְיֶה בֶן מֶשֶׁק.

לְשַׁד פְּנֵי עַלְמָה אִינַק אֲשֶׁר מָתְקָה,

אֶשְׂנָא בָלָה זְקֵנָה אֲשֶׁר צָמְקָה.

תְּמוֹל – יוֹגְבִים בָּרֶגֶל עֲנָבִים דָּרָכוּ,

הַיּוֹם – לְרֹאשׁ עוֹגְבִים עָלוּ, גַם מָלָכוּ.

לָכֵן גַּם סוֹבְאָם מִדֹּמֶן יָרִימוּ

וְעַל נְשִׂיאֵי עָל אֶת קִנּוֹ יָשִׂימוּ.

אֶל נְשִׂיאֵי עָל מִי זֶה יִתֵּן אַגִּיעָה

וּבְקוֹל מִלְחָמָה עֲלֵיהֶם אָרִיעָה.

מַה זֶּה מֵרֶקַח יַיִן לֹא תוֹרִידוּ

כִּי אַךְ תַהֲרוּ חֲשַׁשׁ מַיִם תּוֹלִידוּ

אַךְ אֶנָּסֶּה נָא אֶל עָבִים מִמַּעַל

אֶקְפֹּץ גַּם אֲנַתֵּר וְאוּלַי אַעַל.

פָּרַשׂ כְּנָפָיו שִׁכְרוּת וַיִּשְׂתָּרֵעַ

אֶל גֵּו כְּסִיל שִׁכּוֹר אֱוִיל מִשְׁתַּגֵּעַ

אִם אִישׁ הָאֲדָמָה בְאָהֳלוֹ הִתְגָּל

הֲלֹא הוּא לִפְנֵי הָעֵדָה בַּמַּעְגָּל.