לוגו
נסיעה ראשונה: בדרך החלום
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א.    🔗

עָמַד

יָרֵחַ מָלֵא

בְּהִתְחַלֵּף מוֹעֲדֵי שָׁמַיִם

מֵעַל הָעִיר;

רֹאשׁ הֵרִים הַזָּקִיף

לִרְאוֹת

מִי הַמַּקִּישׁ

בְּפַעֲמוֹנֵי שָׁנָה חֲדָשָׁה?


        אָמַרְתִּי:

אָסֵב אֶת יָדִית־הַשְּׁקִיפוּת,

        אֶעֱבֹר –


יָשְׁנָה

אִמִּי

בְּתוֹךְ רֵיחַ־מַרְפֵּא

בִּצְמֹחַ

פִרְחֵי־מַיִם מְרִירִים

מִכּוֹסוֹתֶיהָ

עִם לַיְלָה –


וּבַפֶּתַח עָמַדְתִּי

בְּהִסּוֹג הַשָּׁנָה,

מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹת בְּסֵתֶר

                בְּפָנֶיהָ לָגַעַת – –


 

ב.    🔗

הַדֶּלֶת,

פַּחַד פִּרְחֵי־הַפַּסְחָא

הַמַּדְרֵגוֹת אֶל עֲצֵי הַמַּיִם –


מָה

הַמָּקוֹם?


אֶת כְּנִיסָתִי

חָלַמְתִּי

בְּלֵיל־יוֹם,


עֵת

שְׁכֵנִים לְצַד עַרְמוֹנֵי־הַנֵרוֹת

בִּפְרִיעַת רֹאשׁ;


דּוֹמֶה,

לְוָיָה

עַל סִפֵּי חֲצֵרוֹת –


וְיוֹשְׁבִים

בְּלֵב הַחֹשֶׁךְ הַפָּתוּחַ:


עוֹמֵד

רַק הַזָּקִיף,

אֶצְבַּע לְאֶצְבַּע מוֹנֶה:

                יֵשׁ

                תֵּשַׁע אַמּוֹת בָּאֲדָמָה,

                תֵּשַׁע אַמּוֹת בַּמַּיִם,

                יֵשׁ

                  עָלְמִין

                וְתַחַת עֵץ־הַתּוֹעִים

                בְּכִי

                אִשָּׁה –

וְיִפְסַע הַזָּקִיף

וַיְגַלְגֵּל

הַנַּחַל אֶת פִּרְחֵי־הַפַּסְחָא


וַיְהִי קוֹל פַּעֲמוֹן נָכְרִי וְאָבֵל – –


 

ג.    🔗

בֵּין מַעֲלֶה

לְמוֹרָד:

עָג פַּעֲמוֹן

כְּמוֹ עַיִט


בֵּין עֲצֵי הָעוֹנוֹת –


וְצֵל

מִבֵּיתוֹ יִפָּרֵד;

פַּחַד הוֹלֵךְ בּוֹ

כְּמוֹ נַחַל,


אוֹת־הַבְּרִית בּוֹ מַכְאִיב –


וּפַחַד דּוֹבֵר בּוֹ:

לָנוּס!

וְיָד בּוֹ

אוֹסֶפֶת בְּפַחַז


בֹּשֶׂם גַּנָּה – הֲדַסִּים,


תִּפְרַחַת חֲצַר־הַמֵּתִים –


וְנַחַל

רוֹבֵץ לְרַגְלָיו:

אֵשׁ לְכַבּוֹת,

כִּי עֲצֵי־לֶכֶת דּוֹלְקִים –


מִשְׁתַּחֲוֶה,


בֵּין מַעֲלֶה

לְמוֹרָד;

וְעָג פַּעֲמוֹן

כְּמוֹ עַיִט – –


 

ד.    🔗

וָאֶחְמֹק

        בִּרְחוֹבוֹת בְּנוּיֵי הָאָבָק הַקּוֹרֵן, –


הָיְתָה קְרִינָתָם עַזָּה בַּלַּיְלָה

וּבִקְלִפַּת הָעֵצִים

לְצַד הַצֵּל

נִכְּרָה הָעִיר

הָלוֹךְ וְצָמוֹחַ

תַּבְנִיתָהּ

עִם לֶכְתִּי

בִּרְחוֹב עַרְמוֹנֵי־הַנֵּרוֹת

פְּסוּקֵי אֶצְבְּעוֹת טְבִיעָה;


וּמוּאֶרֶת,

צוֹפָה

הַשָּׁעָה הַמְעֻבֶּרֶת,


            וּבְלֹא שֶׁאֵדַע

כִּי פְּסִיעוֹתַי

כְּזִיעַ הַשַּׁבְּלוּל

רוֹשְׁמוֹת תְּוַי לַח לְבֵית הַחַי,

כִּי הַכֹּל – אוֹת בְּאוֹת:

הַדֶּלֶת,

פִּרְחֵי הַפַּסְחָא,

            הַמַּדְרֵגוֹת


עַל שׁוּלֵיהֶן יָשַׁבְתִּי

לִרְאוֹת

אֶת הַדָּם – –


וּבִן־רֶגַע

מִגּוֹנֵי־הַמַּיִם הִרְתִּיעָה

צִפּוֹר אוֹ צְבִי מֻטֵּה־קַרְנַיִם

בִּפְתִיעָה –

      וְיִּרְחַשׁ בֵּית הַחַי

            לְפַעֲמוֹן הַשְּׁקִיעָה – –


 

ה.    🔗

כִּי הַזָּקִיף

לֹא רָאָה

בְּכָרְעִי עַד טַבּוּר

אֶל לַהַב הַשֶּׁלֶג לְהִפָּצַע


– וְעַל קֶרֶן הָעֶרֶב נָחָה הָעִיר –


אֵשׁ

בַּחֲצֵרוֹת הֶעֱלֵיתִי

לְהָנִיס

נְחִיל מִלִּים מְרַדֵּף יֶלֶד;


עַד

רִדְתִּי

לִמְבוֹא בַּיִת

לְהֵד פַּעֲמוֹן


בֵּין שֶׁמֶשׁ לְשֶׁלֶג נָגֹל –

וָאֶסַּע

בִּכְפוֹר לַהֲבִי

לְמוּל הֶעָלְמִין,


                כִּי שָׁב הַזָּקִיף

                בֵּין מַזָּלוֹת לָשֶׁבֶת


וְרֹאשׁ עַל הָעִיר הִרְכִּין.


1969