ברוך הבא! שמש! כ שבט תרמ״ב, יפו ת״ו

עֵת בּוֹאֲךָ דוֹד לְמִשְׁכָּנְךָ בּוֹ שָׁכַנְתָּ

וְעַל אֶרֶץ מוֹשָׁבֶךָ רַגְלְךָ דָּרָכָה

הֵן כֹּה עֵת יַד בָּךְ אֶל בּוֹאֲךָ תָמָכָה

״בָּרוּךְ הַבָּא״ מִכָּל עֵבֶר שָׁמַעְתָּ.

גַּם מֵאָז עֵת נְדוֹד מֵאַרְצְךָ הִרְחַקְתָּ

וְלִמְדִינוֹת רַבּוֹת פָּנֶיךָ הוֹפִיעוּ

הֵן רַבִּים לִקְרַאת בּוֹאֲךָ הֵרִיעוּ

וַיִּקְרְאוּ, עֵת אֶל בֵּיתָם אָרָחְתָּ.

אַךְ גַּם כִּי אֱמֶת דִּבַּרְתִּי עַד עַתָּה

לֹא עַל זֹאת כְּאֶחָד יִשְׁווּ שְׁתַּיִם אֵלֶּה

כִּי זֹאת נְבוֹנִים יַגִּידוּ יוֹעֲצֵי פֶלֶא

כִּי נֶפֶשׁ אוֹרֵחַ לְיָרֵחַ דָּמָתָה.

דָּמְתָה לְיָרֵחַ עֵת בִּמְלוֹאָה זוֹרַחַת

וְלַיְלָה לְּלַיְלָה קַרְנֵי אוֹרָהּ יַגְרִיעוּ

כֵּן רְבוֹת הַיָּמִים אֵשׁ כְּבוֹדָהּ יַשְׁקִיעוּ

עֲדֵי אֶל דַּרְכָּהּ מַהֵר תְּהִי בוֹרַחַת.

דָּמְתָה לְיָרֵחַ כִּי נָגְהָהּ תִּקָּחָה

מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עָלֶיהָ אָצָלָה

כֵּן הִיא כִי עַל שֻׁלְחָן אַחֵר אָכָלָה

הִיא הַיָּרֵחַ וְהוּא לָהּ שֶׁמֶשׁ זָרָחָה.

לֹא כֵן בְּבוֹא לִמְעוֹנוֹ בַּעַל הַבַּיִת

לַשֶּׁמֶשׁ יִדְמֶה, לֹא יִמְעַט אוֹרֵהוּ

לַשֶּׁמֶשׁ יִדְמֶה, הוּא שֶׁמֶשׁ נָוֵהוּ

וּסְבִיב שֻׁלְחָנוֹ, בָּנָיו כִּשְׁתִילֵי זַיִת.

עַל כֵּן דּוֹד יָקָר עֵת בֵּיתְךָ הוֹפַעְתָּ

וּלְבָרֶכְךָ אָבוֹא לִשְׁלוֹם בּוֹאֶךָ

הֲלֹא כֹה יְהִי הַיּוֹם דְבָרִי אֵלֶיךָ

״בָּרוּךְ הַבָּא! שֶׁמֶשׁ! הֲלוֹם זָרָחְתָּ!״

כֵּן תָּמִיד תִּהְיֶה שֶׁמֶשׁ וְלֹא יָרֵחַ

כִּי שֶׁמֶשׁ הַצְלָחָה מִשְּׁמֵי גָבֹהַּ

עֲלֵי רֹאשְׁךָ, הֵן יַזְרִיחַ אֱלוֹהַּ

בֵּיתְךָ לָעַד שְׁכֹן וְלֹא עוֹד תְּהִי אוֹרֵחַ.