א    🔗

תְּנֵנִי לִזְעֹק. – הַמִּלִים עֲזָבוּנִי,

הַסַּעַר הַכַּנִי בַּקּוֹל וּבָאֵשׁ.

עֵינָיו שֶׁל הַצֵּל שֶׁאָהַבְתִּי רָאוּנִי

בִּנְפֹל מִשְּׂפָתַי הַמַּבָּע הָעִקֵּשׁ.

אָמַרְתִּי: “אָבוֹא עוֹד וְלֹא אֶעֶזְבֶנָּה”.

בָּאַתְנִי תְּשׁוּבָה בִּצְחוֹקָהּ הַמְשַׁכֵּל.

אֵלֶיךָ קָרָאתִי בְּאֵלֶם. הָבֵן נָא.

אַיֵּה הַמִּלִים, אֵי כֹּחָן לְהָקֵל?

תְּנֵנִי לִזְעֹק, גַּם אִם לֹא תִּשְׁמָעֵנִי.

הַסַּעַר הִכַּנִי בַּקּוֹל וּבָאֵשׁ.

הָרֵם אֶת גּוּפִי הַכּוֹאֵב וְשָׂאֵנִי.

הִבְטַחְתִּי לָבוֹא אִם לִבִּי עוֹד נוֹקֵשׁ.

ב    🔗

כֹּה לְהָרְגֵנִי, לִרְחֹץ הַכַּפַּיִם,

כַּפֵּר עַל הַדָּם וְלֵאמֹר: “לֹא מְאוּם”.

אֵי, אֱלֹהַּי, עוֹד אֶכְרַע לָךְ אַפַּיִם?

אֵי, אֱלֹהַּי, עוֹד הִשְׁאַרְתָּ לִי תְּחוּם?

זֹאת לֹא רָאִיתִי עֲדֶן בָּעֵינַיִם,

זֹאת לֹא שָׁמַעְתִּי עֲדֶן בְּאָזְנַי.

פַּז נְשָׁמוֹת שֶׁהוּעַם עַל שְׂפָתַיִם…

אַיֵּה מִקְדָּשְׁךְ לָאָדָם, – אֲדֹנָי?

כָּךְ לֹא לִשְׁעוֹת אֶל מְטַר כִּסּוּפֶיךָ

שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁלִּי, הֵן הַלֵּב הוּא אֶחָד.

הַיּוֹם הֶאֱפִירוּ מְאֹד כָּל נוֹפֶיךָ,

בְּאֶמְצַע יוֹמֵנוּ הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר רַד.

ג    🔗

הַלַּיְלָה הִכְסִיף. הַעַתָּה תְּחַיֵּנִי?

הֲזֶה הוּא הָאוֹת, כִּי קָרַב הַמּוֹעֵד?

הֲטֶרֶם תֵּדַע: לִרְמָזֶיךְ אֵינֶנִּי,

עַל אַף כִּי אֲנִי מְצַפֶּה וְחָרֵד.

שָׁלַחְתָּ אֵלַי אֶת לְבֶן מַלְאָכֶיךָ.

הַדָּם שֶׁכֻּפַּר כְּבָר קָפָא בַּדְּרָכִים.

הַהֶרֶג כְּבָר תַּם. וַיִּפֹּל מֵעָלֶיךָ

הַלַּיְלָה שֶׁאֵין רְגָעָיו נִשְׁכָּחִים.

דְּמוּת הַפָּנִים נִרְאֲתָה לִי מִנֶּגֶד.

אַךְ לָמָּה לֵילוֹת הַתִּקְוָה לְחִנָּם?

נַפְשֵׁנוּ יוֹדַעַת כִּי הִיא נֶהֱרֶגֶת

בִּתְחוּם הָרְגָעִים שֶׁאֵינָם.