יֵשׁ גִּיל – וְרֹךְ נָסוּךְ
עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם,
עַל שִׂיחַ וְעָלֶה
וְנַחַל מַיִם.
הַכֹּל רָקוּם חֲלוֹם,
הַכֹּל לֹא־זֶה־בִּלְבַד הוּא,
כִּי רֶמֶז וּבְשׂוֹרָה
וְאוֹת בְּכָל נִדְנוּד.
וְאֵין מוּבָן,
וְאֵין פָּשׁוּט.
וּצְעִיפִים שְׁקוּפִים
שֶׁל תְּכֵלֶת וְשֶׁל וֶרֶד
עוֹטְפִים מִלָּה קַלָּה
וְכָל מֶבָּט חוֹלֵף.
הַכֹּל נֶאֱגָר, הַכֹּל נֶחֱרָז
עַל חוּט חֲלוֹם
שָׁזוּר בַּלֵּב.
יֵשׁ גִּיל וְאוֹר נָסוּךְ
עַל כָּל תְּנוּעָה וָהֶגֶה,
יֵשׁ גִּיל – הָיָה כָזֶה –
יְהֵא זִכְרוֹ בָרוּךְ.
-
יֵשׁ גִּיל: לא כוּנס לקבצים. נדפס ב“מעלה”, גל' 22, 1935. ↩