שבע בנינים אשר לשפת עבר. כ׳ חשון תרמ״א חבת״ו.

נְצֹר מְאֹד דִּקְדּוּק שָׂפָה נְצֹר אֲשֶׁר פָּקַד

נְצֹר כָּלִיל חֻקָּיו וּבַל אֶחָד יְהִי נִפְקַד

הֵן בְּנִיב וְדֵעַ אוֹתְךָ אֵל עַל כֹּל פִּקֵּד

וְאִם נִיבְךָ בְאֵין בִּינָה וְחֹק דִּקְדּוּק פֻּקַּד

שִׁחַתָּ טוּב אֵל אֲשֶׁר בְּיָדְךָ הִפְקִיד

גַּם זֹךְ תְּפִלָּה וְתוֹרָה בְּיַד דִּקְדּוּק הָפְקַד

עַל כֵּן גַּם אַתָּה תּוֹךְ יוֹדְעָיו הִתְפַּקֵּד

ויש אומרים כי יש בנין שמיני הנקרא הָתְפָּקֵד כמו והלוים למטה אבותם לא הָתְפקדו (במדבר א, מז) והוראתו על הפעולה החוזרת אליו ע״י אמצעי בענין שהוא יוצא לשלישי בפועל או בהפעיל.