וְגַם הַיּוֹם –

כְּשֶׁכְּבָר הָפְכוּ יוֹם־יוֹם חַיֵּי עֲמַל כַּפַּיִם,

כְּשֶׁהִתְרַחֵק, נָמוֹג בָּאֹפֶק זֶה הַחוֹף שֶׁלַּחֲלוֹם

וָאֳנִיַּת יוֹם־יוֹם הִפְלִיגָה הַרְחֵק מִמֶּנּוּ אֶל מַמְלֶכֶת הַמְּצִיאוּת;

לְאַחַר שֶׁנֶּחֱנַק כִּמְעַט כָּלִיל הַצְּלִיל הַדַּק שֶׁלַּשִּׁירָה,

שִׁירַת עוֹלָם מֻפְלָא, נִשְׁקָף וּמִזְדַּהֵר

מִתּוֹךְ תְּנוּפַת יָדַיִם, מִתּוֹךְ אִמּוּץ הַזְּרוֹעַ,

מִתּוֹךְ אֶגְלֵי זֵעָה עַל מֵצַח מְשֻׁלְהָב;

וּלְאַחַר שֶׁיּוֹם אֶחָד וְזֶה שֶׁלְּפָנָיו,

וְכָל אוֹתָם יָמִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ עוֹד אַחֲרָיו

צוֹנְחִים עֲלֵי כְתֵפֵךְ בְּכָל כָּבְדָם וְלַחֲצָם

וְכוֹלְאִים נְשִׁימָתֵךְ בְּאַיְמָם עָלַיִךְ

בְּשׁוּרָתָם הָאֲרֻכָּה, הָאֲפוֹרָה עַד סוֹף יָמַיִךְ,

עַד אַחֲרוֹן יוֹמֵךְ –

גַּם הַיּוֹם,

גַּם הַיּוֹם יֵשׁ אֱלֹהִים אִתָּךְ בִּשְׁעוֹת עָמָל יוֹקְדוֹת.

גַּם הַיּוֹם יֵשׁ וְתִשְׁכֹּן הָרוּחַ

וְיֶהֱמֶה הַשִּׁיר בְּכָל כְּפִיפָה שֶׁל אֶצְבַּע,

בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁל יָד וּבְכָל מְתִיחַת שְׁרִיר –

בְּתוֹךְ כָּל צַעַד וְכָל שַׁעַל שֶׁל עָמָל

הַחוֹרֵז אֶת מַחֲרֹזֶת רְגָעָיו וּשְׁעוֹתָיו

עַל חוּטוֹ שֶׁל יוֹם אָפוֹר אֱלֵי קָצֵהוּ אַרְגָמָן –

גַּם הַיּוֹם.