לֹא אָבֹא אֵלֶיךָ בְּדִין וּדְבָרִים

עָיַפְתִּי מִסֹּב בַּחוּצוֹת

מֵהִתְדַּפֵּק עַל שַׁעַר,

הָאֲבָנִים רָבּוֹת –

וְהַדֶּרֶךְ חַתְחַתִּים.

בֵּיתִי עוֹמֵד בִּפְנֵי סַעַר –

וְהַסָּפֵק בַּחוּצוֹת!..

חַרְבִּי הָעֲיֵפָה בְּיָדִי –

מִפַּחַד הַסָּפֵק הַמְקַנֵּן בַּמִפְתָּן

אֶת בֵּיתִי – לֹא אֶתֵּן לְהֶרֶס.