סָבָתִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת

טִיְּלָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף –

בְּמִדָּה טוֹבָה

וְהִתְמוֹדְדָה עִם צְלָלִים רַבִּים

שֶׁלֹּא מִן הַיִּשּׁוּב.

וּבִתָּהּ – אִמִּי,

הָלְכָה בְּאוֹתָה דֶרֶךְ –

וְהִבְדִּילָה בֵּין אוֹר לְאוֹר

וּבֵין קֹדֶשׁ לַחֹל.

וַאֲנִי עוֹד מִתּוֹךְ רַחְמָהּ

שָׁמַעְתִּי נֶגֶן אָבִי –

בְּהַבְדִילוֹ עַל נֵר וּבְשָׂמִים.