הַדֵּעוֹת הַטּוֹבוֹת תִּפָּרַדְנָה
וּבְלֵב אֶחָד לא –תִתְאַחַדְנָה:
זֶה חָכָם וָרָע, זֶה טוֹב וַחֲסַר דָּעַת;
לָזֶה לֵב מֵבִין, לָזֶה אֹזֶן שֹׁמָעַת:
זֶה יַשְׂכִּיל מִבְּלִי אֱמוּנָה,
וָזֶה יַאֲמִין מִבְּלִי תְבוּנָה
בֵּין בַּהֲמוֹת שָׂדַי הַכֶּלֶב יַעֲמִידוּ
לִמְשֹׁל עַמִּים בֶּאֱמוּנָה לַאֲדֹנֵיהוּ,
אַךְ זוֹלֵל, סֹבֵא וַחֲסַר לֵב הִנֵּהוּ,
וּשְׁנֵי הַכְּלָבִים אֵלֶּה אֲמִתִּי יָעִידוּ.
עַל יַד הַנַּחַל עָמְדוּ כְּלָבִים שְׁנַיִם
וַיִּרְאוּ פֶּגֶר חֲמוֹר צָף עַל הַמַּיִם,
אַך רָחוֹק רָחוֹק הָרוּחַ יוֹלִיכֵהוּ.
"שָׂא, אָחִי, עֵינֶיךָ – אָמַר הָאַחַד –
וּרְאֵה מָה הַצָּפָה, כִּי עֵינַי כָּהוּ
מִשֵּׂיבִי, אַף כִּי לא לָקַחְתִּי שֹׁחַד".
גַּם אֲנִי לא אֶחֱזֶה, כִּי בָא הַלַּיִל
– יַגִּיד רֵעוֹ – אֶרְאֶה רַק פֶּגֶר;
אַךְ יִהְיֶה פֶּגֶר סוּס אוֹ אַיִל
לוּ רַק בְּיָדֵינוּ עַתָּה יִסָּגֶר.
אֶפֶס כִּי רַב הַדֶּרֶךְ בֵּינוֹתֵינוּ
אִם נִרְדֹּף לא נַשִּׂיג לִבִּי בָּטוּחַ,
גַּם אֵיכָכָה נִשְׂחֶה נֶגֶד הָרוּחַ?
זֹאת אֵפוֹא נַעַשׂ: קוּם, אָחִי, הָבָה
כָּל מֵי הַנַּחַל נָגִיחַ אֶל קִרְבֵּנוּ
עַד יַעֲמֹד הַפֶּגֶר בֶּחָרָבָה
וּבְנָקֵל נִקָּחֵהוּ".
טוֹב! – עָנָהוּ רֵעֵהוּ.
נֶחֱרָצָה, נֶעֱשָׂתָה! אָז חִישׁ הֵחֵלּוּ
לִשְׁתּוֹת מֵי הַנָּהָר, אַף לֹא חָדֵלוּ
עַד צָבְתָה בִטְנָם וּכְאוֹבוֹת נִבְקָעוּ.
זֶה חֵלֶק אִישִׁים שָׂבְעָה לא יֵדָעוּ!
קוֹל חֶפְצָם דּוֹפֵק, דּוֹפֵק לא יָנוּחַ,
וַחֲלוֹם חֲזוֹן לִבָּם עֵת כִּי יַחֲלֹמוּ
יִשְׁכְּחוּ כּי בָּשָׂר הֵם לֹא רוּחַ,
וּבְמַשְׂאוֹת שָׁוְא מֵעַל הָאָרֶץ יֵרֹמּוּ,
לא יִרְאוּ אַבְנֵי נֶגֶף אַלְפֵי אֶלֶף,
מִכְשֹׁלִים וַהֲדוּרִים וּמַעֲקַשֵּׁי סֶלֶף,
וּשְׁדוּדֵי כֹחַ חִישׁ יִפְּלוּ יִכְרָעוּ . –
"לוּ שִׁבְעִים לָשׁוֹן יָדַעְתִּי לָמַדְתִּי,
לוּ חָכַּמְתִּי מֵחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם,
לוּ מִלֵּאתִי בֵּיתִי בִּזְהַב פַּרְוַיִם,
לוּ כִּנְבוּכַדְנֶצַר אֲרָצוֹת לָכַדְתִּי!!"
הִנֵּה חֶפְצֶךָ
רַב מִכֹּחֶךָ,
מֵעֵבֶר לַיָּם הַגָּדוֹל הִנֵּהוּ,
גַּמֵּא כָּל מֵימָיו אוֹ אָז תַּשִּׂיגֵהוּ!
שִׁבְעָתַיִם כִּשְׁנוֹת מְתוּשֶׁלַח יַחַד
לא יִמְצְאוּ דַּי מַלֹּאת חֵפֶץ אִישׁ אֶחָד.