כִּנוֹר אָבִי נִגֵּן
וְהַמְּלכוּת נִשְׁתַמְּרָה
הַדְּגָלִים טִפְּסוּ לַשָּׁמַיִם
וְהָעֲנָנִים מָרְחוּ בְּלֹבֶן אֶת כָּל
הִרְהוּרֵי הַשְּׁחוֹר.
כַּאֲשֶׁר פָּסַעְתִּי יָחֵף
בְּדֶרֶךְ הַצָּהֳרָיִם…
לֹא הִכְּתָה שֶׁמֶשׁ עַל רֹאשִׁי.
הָלַכְתִּי בְּצֵל הָאֲרָזִים וְהַזַּיִת –
וּבְלֵילוֹת הַמֶּרִי
דָּלַק לִי נֵר הַשַּׁבָּת,
שֶׁנָצַר נְתִיבִי מִן הָעַיִט.
