מתוך ״משכיות כסף״

על הכניסה לבית הכנסת

ו

בְּרֶגֶשׁ תַּהֲלֹךְ בֵּית אֵל וְשִׂמְחָה / וְתִכְרַע לוֹ בְנֶפֶשׁ הַשְּׁחוּחָה

וְלֹא יֶעְרַב לְבָבְךָ וְתִקְרַב / בְּלֵב דַּוָּי וְכָל הָרֹאשׁ לְקָרְחָה

וְאִישׁ כָּזֶה, הֲלֹא נִמְאָס וְנִבְזֶה / רְמֹס חָצֵר וְלֹא יֵלֵךְ נְכוֹחָה

וְלָכֵן נָא עֲצָתִי הַנְּכוֹנָה / קְבָעֶנָּה וְלֹא תִהְיֶה שְׁכוּחָה

בְּכָל זְמָן אֲשֶׁר אַתָּה מְזֻמָּן / לְהִשְׁתַּחְווֹת וְלִכָּנֵס בְּפִתְחָהּ

בְּרֹב מָרֵר תְּשׁוּבָתְךָ תְעוֹרֵר / וְתִתְחָרֵט וְתַרְבֶּה הָאֲנָחָה.