כְּבָר שְׁבוּעַיִם וָחֵצִי חֲבֵרָה שֶׁלִּי

לוֹקַחַת עֶשְׂרִים מִילִיגְרַם פְּרוֹזַאק וּשְׁלֹשָׁה

לוֹרִיוַאן גַּם, יוֹם יוֹם כָּל

הַיּוֹם. לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם וָחֵצִי סִירֶנַת הַבֶּכִי שֶׁלָּהּ

הִתִּיכָה לִי אֶת הַבֹּקֶר בְּאַזְעָקָה עוֹלָה. שָׁתַקְתִּי,

הִקְשַׁבְתִּי, וּבַהֲפוּגָה שָׁאַלְתִּי: מָה? מָה אַתְּ

רוֹצָה לַעֲשׂוֹת? פְּסִיכִיאָטֵר, הִיא אָמְרָה.

אָז נָסַעְנוּ לְאִיכִילוֹב לָרוֹפֵא הַתּוֹרָן וּמֵאָז

הִיא בְּעִקָּר בּוֹלַעַת וּלְגִוּוּן בּוֹכָה

גַּם, חֲבֵרָה שֶׁלִּי הַמֻּצְלַחַת, הִתְחַתְּנָה לִפְנֵי חֲצִי

שָׁנָה, חֲבֵרָה שֶׁלִּי הַמֻּצְלַחַת, אַפְ’פַּם לֹא גָּרָה

לְבַדָּהּ

כְּבָר עֶשְׂרִים

וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים.