עַכְשָׁו הֵן עָפוֹת שְׁיָרוֹת שְׁיָרוֹת

כְּחֻפּוֹת שֶׁל רֶמֶץ שָׁחוֹר בָּעֲנָנִים

לִפְנֵי צָהֳרַיִם וְאַחַר לִפְנוֹת עֶרֶב

הִתְעוֹפֵף וְחָזוֹר וִימִינָה וּשְׂמֹאלָה

תּוֹךְ טֶקֶס אַטְאַט, תּוֹךְ מָחוֹל שֶׁל כְּנִיעָה.

רְאֵה, כָּל קֵיצַי הַשְּׂרוּפִים הָיוּ

לִכְנָפַיִם קְטַנּוֹת, לֹא יוֹתֵר,

מִתְעוֹפְפוֹת לַמֶּרְחָק, לַמִּדְבָּר, לְסִינַי.

רַק בֵּין לַיְלָה לְשַׁחַר עוֹד יֵשׁ וְאַאֲזִין

הָאֵפֶר רוֹנֵן בְּעֹז עַל גַּגִּי

כִּכְלֵי זֶמֶר מְלַוִּים מְחֻתָּנִים אֶל בֵּיתָם

בַּעֲיָרָתִי הַמֵּתָה

מְלַוִּים מְתוּקוֹת מְחֻתָּנִים מֵתִים

אֶל בֵּיתָם בִּקְצֵה לַיְלָה.

כָּל קֵיצַי הַשְּׂרוּפִים רוֹנְנִים עַל גַּנִּי –