רַד הַיּוֹם וְנָם הָרוּחַ הַחָפְשִׁי.

מַה שָּׁקֵט הַלַּיְלָה, מַה שְּׁקֵטָה נַפְשִׁי!

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ טוֹבֵע בַּדְּמָמָה,

אֶל לִבִּי דּוֹבֵב שַׁלְוָה וְנֶחָמָה.

מָה רָחָב הוּא, מֶה עָמֹק עוֹלַם הַלֵּיל!

לֵב יָחִיד בַּיָּם הַזֶּה צוֹלֵל,

וְתוֹעוֹת עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת,

נִשְׁלָחוֹת בְּרָכוֹת וּמִתְקַבְּלוֹת תְּשׁוּבוֹת.

מַה שֶּׁמֵּת בִּשְׁאוֹן הַיּוֹם – הַכֹּל

לֵיל־הַשֶּׁקֶט מְחַיֶּה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל,

וּמֵעֹמֶק מִסְתּוֹרִין בַּהֲדָרָהּ וּבְאוֹרָהּ

נִשְׁמַת כָּל חַי עוֹלָה, קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה.