מִי יֵדַע, כֵּיצַד מְנוּחָתִי אִבַּדְתִּי?
– קַמְתִּי מִשְּׁנָתִי וּבַחַלּוֹן הִבַּטְתִּי.
מָה רָאִיתִי? – רַק פִּנַּת־שַׁלְוָה בַּגָּן,
זְהַב קַרְנַיִם, שְׁחוֹר הַצֵּל וְיֶרֶק רַעֲנָן.
“בְּצִלֵּנוּ לֹא תֶּחְסִי” – רִשְׁרְשׁוּ עָלִים.
“אֶל הַגַּן לֹא תִּכָּנְסִי” – לָחֲשׁוּ צְלָלִים…
כָּל הַיּוֹם הִנְנִי הוֹלֶכֶת כְּחוֹלְמָה,
וְלִבִּי בּוֹכֶה, וְלֹא אֵדַע עַל מָה…